Évangile selon Marc 10

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Jésus quitta cet endroit. Voici qu’il arrive aux frontières de la Judée par l’autre rive du Jourdain et de nouveau des foules se rassemblent autour de lui. Il recommence donc à les enseigner comme il avait coutume de faire.	1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם
2 À ce moment (se présentèrent des Pharisiens, et) ils lui posèrent cette question pour le mettre à l’épreuve: "Un mari est-il autorisé à renvoyer sa femme?”	2 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו
3 Et lui leur demande: "Qu’est-ce que Moïse vous a commandé?”	3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה
4 Ils répondent: "Moïse a permis d’écrire un acte de divorce et de renvoyer la femme.”	4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח
5 Jésus leur dit: "Il a écrit là une loi adaptée à votre cœur endurci.	5 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת
6 Mais Dieu, au commencement du monde, les fit homme et femme.	6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים
7 Pour cette raison, l’homme quittera son père et sa mère	7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו
8 et les deux seront une seule chair. “Ils ne sont plus deux, mais une seule chair.	8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד
9 Que l’homme ne sépare pas ce que Dieu a uni.”	9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם
10 De retour à la maison, les disciples l’interrogent de nouveau à ce sujet	10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת
11 et il leur déclare: "Celui qui renvoie sa femme et en épouse une autre, commet l’adultère à son égard;	11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה
12 et si une femme renvoie son mari et en épouse un autre, elle aussi commet l’adultère.”	12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא
13 On lui amenait de petits enfants pour qu’il les touche; mais les disciples leur faisaient des observations.	13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם
14 Voyant cela Jésus se fâcha et leur dit: "Laissez les petits enfants venir à moi, ne les empêchez pas. Sachez que le Royaume de Dieu est pour ceux qui leur ressemblent.	14 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים
15 En vérité, je vous le dis: celui qui n’accueille pas le Royaume de Dieu comme un enfant n’y entrera pas.”	15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה
16 Puis il les embrassa et les bénit en leur imposant les mains.	16 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם
17 Comme Jésus se mettait en route, un homme courut au-devant de lui; il tomba à genoux devant lui et l’interrogea: "Bon maître, que dois-je faire pour hériter de la vie éternelle?”	17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם
18 Jésus lui répondit: "Pourquoi m’appelles-tu: ‘bon’? Dieu seul est bon, nul autre que lui.	18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים
19 Tu connais les commandements: Ne tue pas, ne commets pas l’adultère, ne vole pas, ne porte pas de faux témoignage, ne prends rien à autrui, respecte ton père et ta mère…”	19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך
20 L’autre déclara: "Maître, tout cela, je l’ai observé depuis ma jeunesse.”	20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי
21 Alors Jésus le fixa du regard et l’aima; il lui dit: "Une seule chose te manque. Va, vends ce que tu as et donne-le aux pauvres, tu auras ainsi un trésor dans le ciel; puis reviens et suis-moi.”	21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי
22 L’homme fut très heurté par cette parole car il avait de grands biens; il s’éloigna fort triste.	22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו
23 Alors Jésus jeta un regard sur ses disciples autour de lui; il déclara: "Comme il est difficile à ceux qui ont de l’argent d’entrer dans le Royaume de Dieu.”	23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים
24 En entendant ces paroles, les disciples furent déconcertés; mais de nouveau Jésus leur dit: "Mes enfants, comme il est difficile d’entrer dans le Royaume de Dieu.	24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים
25 Il est plus facile pour un chameau de passer par le trou d’une aiguille, que pour un riche d’entrer dans le Royaume de Dieu.”	25 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים
26 Les disciples étaient complètement déroutés et se demandaient les uns aux autres: "Qui donc sera sauvé?”	26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע
27 Jésus les fixa du regard et leur dit: "Pour les hommes, c’est impossible, mais non pour Dieu. Car pour Dieu tout est possible.”	27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר
28 Pierre fit alors remarquer: "Nous, nous avons tout laissé pour te suivre.”	28 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך
29 Jésus répondit: "En vérité, je vous le dis: personne ne laissera maison, frères et sœurs, mère, père ou enfants, ou champs, à cause de moi et de l’Évangile,	29 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה
30 sans recevoir cent fois plus dès à présent en ce monde, en maisons, frères, sœurs, mères, enfants et champs, même avec les persécutions; et dans le monde à venir il aura la vie éternelle.	30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים
31 Beaucoup qui sont parmi les premiers seront derniers, mais les derniers seront premiers.”	31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים
32 Ils étaient en route, montant à Jérusalem, et Jésus marchait devant eux. Ils étaient déconcertés, et ceux qui suivaient avaient peur. De nouveau Jésus prit avec lui les Douze pour leur dire ce qui allait lui arriver:	32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר
33 -“Maintenant n ous montons à Jérusalem et le Fils de l’Homme va être livré aux chefs des prêtres et aux maîtres de la Loi qui le condamneront à mort et le remettront aux mains des étrangers;	33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים
34 ils vont l’humilier, cracher sur lui, le fouetter et le tuer, mais il ressuscitera le troisième jour.”	34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום
35 C’est alors que Jacques et Jean, les fils de Zébédée, s’approchent de lui et lui disent: "Maître, nous voulons que tu fasses pour nous ce que nous allons te demander.”	35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך
36 Jésus leur répond: "Que voulez-vous que je fasse pour vous?”	36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם
37 Ils reprennent: "Accorde-nous d’être assis, l’un à ta droite et l’autre à ta gauche, pour partager ta gloire.”	37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך
38 Jésus leur dit: "Vous ne savez pas ce que vous demandez. Pouvez-vous boire la coupe que je vais boire, ou être baptisés du baptême dont je vais être baptisé?”	38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה
39 Ils lui disent: "Nous le pouvons!” Jésus leur dit: "Vous boirez donc la coupe que je vais boire et vous serez baptisés du même baptême que moi.	39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו
40 Mais les sièges à ma droite ou à ma gauche, ce n’est pas à moi de les donner; ils sont réservés à d’autres.”	40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם
41 En entendant cela, les dix autres s’indignent contre Jacques et Jean.	41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן
42 Alors Jésus les appelle et leur dit: "Vous savez que chez les païens, ceux qui font figure de chefs se conduisent en dictateurs, et leurs grands personnages abusent de leur autorité.	42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם
43 Cela ne devra pas être chez vous. “Si l’un d’entre vous veut être grand, qu’il se fasse votre serviteur.	43 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת
44 Et si l’un d’entre vous veut être le premier, qu’il soit l’esclave de tous.	44 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל
45 Car le Fils de l’Homme n’est pas venu pour être servi, mais pour servir et donner sa vie en rançon pour la multitude.	45 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים
46 Ils arrivent à Jéricho. Puis, comme il sort de la ville avec ses disciples et bon nombre de gens, un mendiant est là assis au bord du chemin; c’est Bartimée, le fils de Timée, et il est aveugle.	46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות
47 Quand il apprend que c’est Jésus de Nazareth, il se met à crier: "Jésus, fils de David, aie pitié de moi!”	47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני
48 Beaucoup le sermonnent pour le faire taire, mais il crie encore plus fort: "Fils de David, aie pitié de moi!”	48 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני
49 Jésus s’arrête et dit: "Appelez-le.” On appelle l’aveugle et on lui dit: "Courage, lève-toi, il t’appelle.”	49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך
50 L’aveugle laisse son manteau, et d’un bond il est près de Jésus.	50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע
51 Jésus lui dit: "Que veux-tu que je fasse pour toi?” L’aveugle répond: "Rabbouni, que je voie!”	51 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה
52 Alors Jésus lui dit: "Va! ta foi t’a sauvé!” À l’instant même cet homme voit; et il se met à suivre Jésus sur le chemin.	52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך