Livre de Job 9

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Job prit la parole et dit:	1 ויען איוב ויאמר
2 Oui, je le reconnais, tout cela est vrai: comment un homme aurait-il raison contre Dieu?	2 אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל
3 S’il voulait discuter avec lui, pourrait-il répondre une fois sur mille?	3 אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף
4 Il pense avec sagesse, sa force a tout pouvoir, peut-on lui résister impunément?	4 חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם
5 Il déplace les montagnes sans qu’elles le sachent, il les retourne s’il se met en colère.	5 המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו
6 Il ébranle la terre sur son socle et ses colonnes vacillent.	6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון
7 Il suffit qu’il parle, le soleil ne brille plus, un tour de clé, et ce sont les étoiles.	7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם
8 Il a déployé, tout seul, la voûte aux étoiles, il chemine sur le plancher des eaux.	8 נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים
9 Il a fait la Grande Ourse, et puis Orion, et les Pléiades et les Chambres du Sud.	9 עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן
10 Il fait des choses si grandes qu’on ne peut les sonder, des merveilles impossibles à compter!	10 עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר
11 S’il passe près de moi, je ne le vois pas, il me frôle sans que je l’aperçoive.	11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו
12 S’il prend de force, va-t-on l’en empêcher, ou lui dire: “Que fais-tu là?”	12 הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה
13 Dieu ne se reprend pas quand il s’est emporté, ceux qui aidaient Rahab sont toujours sous ses pieds.	13 אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב
14 Voulez-vous que j’aille, moi, lui répliquer et me mettre à discuter avec lui,	14 אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו
15 ou à supplier mon juge qui ne me répond pas quand je suis dans mon droit?	15 אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן
16 Je pourrais l’appeler, attendant une réponse, mais comment croire qu’il entendra ma voix?	16 אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי
17 C’est lui qui m’écrase pour un cheveu, qui multiplie sans raison mes blessures.	17 אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם
18 Il ne me laisse pas reprendre mon souffle tandis qu’il m’envoie jusqu’à plus soif la peine.	18 לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים
19 Employer la force? Il sera le plus fort. Aller aux juges? Qui fera la convocation?	19 אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני
20 Je peux être juste, mes paroles m’accuseront, même si je suis parfait, elles me condamneront.	20 אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני
21 Mais suis-je parfait? Je ne le sais pas: la vie n’a pas de sens!	21 תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי
22 Tout est pareil et je peux dire: il supprime l’innocent avec le coupable.	22 אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה
23 Quand une catastrophe répand soudain la mort, il se moque de l’épreuve des innocents.	23 אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג
24 Quand un pays tombe aux mains des méchants, il met un bandeau sur les yeux des juges. Si ce n’est pas lui, qui donc alors?	24 ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא
25 Mes jours ont passé plus vite qu’un coureur: ils fuyaient sans connaître le bonheur.	25 וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה
26 Ils glissaient comme une barque de joncs, comme un aigle qui fond sur sa proie.	26 חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל
27 J’ai beau dire: “Laissons là ces plaintes, montrons un autre visage: le sourire!”	27 אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה
28 mes épreuves me laissent angoissé car je sais que tu ne me vois pas innocent.	28 יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני
29 Si je dois être coupable, à quoi bon me fatiguer pour rien?	29 אנכי ארשע למה זה הבל איגע
30 J’aurais beau me laver à l’eau de neige et me blanchir les mains avec du savon,	30 אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי
31 tu me jetterais aussitôt dans la boue, et même ma tunique m’aurait en dégoût!	31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי
32 Il n’est pas quelqu’un comme moi, pour que je lui dise: Allons ensemble au tribunal!	32 כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט
33 Il faudrait un arbitre entre nous, pour nous prendre l’un et l’autre par l’épaule,	33 לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו
34 pour écarter son bâton qui me frappe et l’épouvante où me jettent ses terreurs.	34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני
35 Mais puisqu’il n’en est pas ainsi, je veux parler sans crainte, seul avec moi-même.	35 אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי