Premier livre des Rois 8

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Le roi Salomon rassembla alors auprès de lui, à Jérusalem, les anciens d’Israël, tous les chefs des tribus et les anciens des familles Israélites, pour transporter l’Arche d’Alliance de Yahvé qui était encore dans la cité de David qu’on appelle Sion.	1 אז יקהל שלמה את זקני ישראל את כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל המלך שלמה ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דוד היא ציון
2 Tous les Israélites se rassemblèrent autour du roi Salomon pour la fête des Tentes; on était au mois d’Étanim, le septième mois de l’année.	2 ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי
3 Lorsque les anciens d’Israël furent arrivés, les prêtres firent le transport de l’Arche.	3 ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון
4 Ils firent monter l’Arche de Yahvé ainsi que la Tente du Rendez-Vous et tous les objets sacrés qui se trouvaient dans la Tente.	4 ויעלו את ארון יהוה ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים
5 Le roi Salomon et toute la communauté d’Israël rassemblée autour de lui, étaient là devant l’Arche. Ils offrirent des sacrifices de petit et de gros bétail en telle quantité qu’il était impossible de les compter.	5 והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב
6 Les prêtres portèrent l’Arche de l’Alliance de Yahvé à sa place, dans le lieu le plus saint de la Maison, le Saint des Saints, au-dessous des ailes des Chérubins.	6 ויבאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים
7 Les Chérubins étendaient leurs ailes au-dessus de l’endroit où se trouvait l’Arche et ils couvraient ainsi l’Arche et ses barres.	7 כי הכרובים פרשים כנפים אל מקום הארון ויסכו הכרבים על הארון ועל בדיו מלמעלה
8 Comme les barres étaient assez longues, on pouvait en apercevoir l’extrémité lorsque l’on était dans le Saint, en avant du Saint des Saints, mais de l’extérieur on ne les voyait pas; elles sont restées là jusqu’à ce jour.	8 ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה
9 Il n’y avait rien d’autre dans l’Arche que les deux tables de pierre que Moïse y avait déposées à l’Horeb, les tables de l’Alliance que Yahvé avait conclue avec les Israélites lorsqu’ils sortirent du pays d’Égypte.	9 אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים
10 Au moment où les prêtres sortaient du Saint, la nuée remplit la Maison de Yahvé.	10 ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית יהוה
11 Les prêtres ne purent continuer leur service liturgique à l’intérieur à cause de la nuée, car la Gloire de Yahvé remplissait la Maison de Yahvé.	11 ולא יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה
12 Alors Salomon déclara: “Yahvé a dit qu’il habite dans la nuée;	12 אז אמר שלמה יהוה אמר לשכן בערפל
13 ce que j’ai bâti est donc réellement la Maison où tu demeures, le lieu où tu résideras à jamais.”	13 בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים
14 Le roi se retourna pour bénir toute la communauté d’Israël qui était là debout.	14 ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עמד
15 “Béni soit Yahvé, dit-il, le Dieu d’Israël! Ce que sa bouche avait annoncé à mon père David, sa main vient de le mener à bien. Il avait dit en effet:	15 ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי ובידו מלא לאמר
16 Depuis le jour où j’ai fait sortir d’Égypte mon peuple Israël, je n’ai choisi aucune ville parmi toutes les tribus d’Israël pour qu’on y construise un Temple où habiterait mon Nom, j’ai seulement choisi David pour qu’il règne sur mon peuple Israël.	16 מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל
17 David, mon père, voulait construire une Maison pour le Nom de Yahvé, Dieu d’Israël.	17 ויהי עם לבב דוד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל
18 Mais Yahvé a dit à David, mon père: Ce désir que tu as de construire un Temple en l’honneur de mon Nom, c’est très bien que tu l’aies eu.	18 ויאמר יהוה אל דוד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבת כי היה עם לבבך
19 Seulement, ce ne sera pas toi qui construira le Temple, mais ton fils, celui qui naîtra de toi. C’est lui qui construira la Maison en l’honneur de mon Nom.	19 רק אתה לא תבנה הבית כי אם בנך היצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי
20 Yahvé a donc réalisé la parole qu’il avait dite: j’ai succédé à David, mon père, et je me suis assis sur le trône d’Israël, comme Yahvé l’avait dit. Puis j’ai bâti la Maison en l’honneur de Yahvé, Dieu d’Israël,	20 ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל
21 j’en ai fait un lieu où réside l’Arche de l’Alliance de Yahvé, l’alliance qu’il a conclue avec nos pères lorsqu’il les a fait sortir du pays d’Égypte.”	21 ואשם שם מקום לארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים
22 Salomon était debout devant l’autel de Yahvé, face à toute la communauté d’Israël. Il étendit alors ses mains vers le ciel,	22 ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמים
23 et il dit: “Yahvé, Dieu d’Israël! Aucun Dieu en haut dans les cieux ou en bas sur la terre n’est semblable à toi, car tu gardes ton Alliance et ta fidélité envers tes serviteurs lorsqu’ils marchent devant toi de tout leur cœur.	23 ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם
24 “Tu as tenu la promesse que tu avais faite à ton serviteur David, mon père, et aujourd’hui tu as réalisé toi-même ce que tu avais promis.	24 אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה
25 Maintenant Yahvé, Dieu d’Israël, tiens la promesse que tu as faite à ton serviteur David, mon père: Si tes fils veillent à leur conduite, s’ils marchent devant moi comme toi-même tu as marché devant moi, alors tu ne manqueras jamais d’un descendant qui siège devant moi sur le trône d’Israël.	25 ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני ישב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני
26 Maintenant, Dieu d’Israël, que se réalise cette promesse que tu as faite à ton serviteur David mon père.	26 ועתה אלהי ישראל יאמן נא דבריך אשר דברת לעבדך דוד אבי
27 “Dieu pourrait-il vraiment habiter sur la terre? Voici que les cieux et les cieux des cieux ne peuvent te contenir, combien moins cette Maison que j’ai construite.	27 כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי
28 Cependant, Yahvé mon Dieu, sois attentif à la prière et à la supplication de ton serviteur, écoute le cri joyeux et la prière que ton serviteur fait aujourd’hui devant toi.	28 ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום
29 Que tes yeux soient ouverts nuit et jour sur cette Maison, sur ce lieu dont tu as dit: C’est là qu’habitera mon Nom. Écoute la prière que ton serviteur fera en ce lieu.	29 להיות עינך פתחות אל הבית הזה לילה ויום אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם לשמע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה
30 “Écoute la supplication de ton serviteur et de ton peuple Israël lorsqu’ils viendront prier en ce lieu. Écoute du haut du ciel, du lieu où tu habites, écoute et pardonne.	30 ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת
31 “Si quelqu’un pèche contre son frère et que celui-ci l’oblige à prêter un serment solennel, lorsqu’il viendra prêter ce serment dans cette Maison devant ton autel,	31 את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה
32 écoute-le du haut du ciel et interviens. Juge tes serviteurs, condamne le coupable et fais retomber sur sa tête sa faute, mais rends justice à l’innocent en proclamant son innocence.	32 ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו
33 “Lorsque ton peuple Israël aura péché contre toi et qu’il sera écrasé par ses ennemis, lorsqu’il reviendra vers toi et rendra gloire à ton Nom, lorsqu’il t’adressera sa prière et sa supplication dans cette Maison,	33 בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה
34 écoute du haut du ciel. Pardonne le péché de ton peuple Israël et ramène-le dans ce pays que tu as donné à ses pères.	34 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל האדמה אשר נתת לאבותם
35 “Lorsque ton peuple aura péché contre toi et que le ciel sera fermé, qu’il n’y aura plus de pluie, s’il vient dans ce lieu pour prier et rendre gloire à ton Nom, s’il renonce au péché pour lequel tu l’as humilié,	35 בהעצר שמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם
36 écoute du haut du ciel et pardonne le péché de tes serviteurs et de ton peuple Israël. Tu leur montreras le bon chemin dans lequel ils doivent marcher, tu feras tomber la pluie sur la terre que tu as donnée en héritage à ton peuple.	36 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה
37 “Lorsqu’il y aura dans le pays une famine, une peste, un fléau sur le blé, des sauterelles, des criquets, lorsque l’ennemi assiégera l’une de ses villes, ou encore lorsqu’il y aura une catastrophe ou une maladie,	37 רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו איבו בארץ שעריו כל נגע כל מחלה
38 si un homme, si Israël, ton peuple, vient te prier et te supplier, s’il reconnaît sa faute du fond du cœur et qu’il tende ses mains vers cette Maison,	38 כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה
39 alors toi du haut des cieux où tu habites, écoute et pardonne. Tu connais son cœur, puisque toi et toi seul connais le cœur de tous les fils d’Adam: rends à chacun selon ses œuvres.	39 ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם
40 Ainsi, tout au long de leur vie, ils te craindront dans ce pays que tu as donné à leurs pères.	40 למען יראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתתה לאבתינו
41 “Lorsqu’un étranger qui n’est pas de ton peuple Israël, mais qui viendra d’un pays lointain à cause de ton Nom	41 וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך
42 - car on entendra parler de ton grand Nom, de ta main puissante et des grands coups que tu frappes - lorsqu’il viendra donc prier dans cette Maison,	42 כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה
43 écoute du haut du ciel où tu habites, et réponds à la demande de cet étranger. Ainsi tous les peuples de la terre connaîtront ton nom, ils te craindront comme ton peuple Israël te craint, et ils sauront que ton Nom repose sur cette Maison que j’ai construite.	43 אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי
44 “Lorsque ton peuple partira en guerre contre ses ennemis par le chemin sur lequel tu l’auras envoyé, s’il se tourne vers cette ville que tu as choisie, vers cette Maison que j’ai construite en l’honneur de ton nom,	44 כי יצא עמך למלחמה על איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנתי לשמך
45 écoute du haut du ciel leurs prières et leurs supplications, et fais-leur justice.	45 ושמעת השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם
46 “Lorsqu’il auront péché contre toi - car personne n’est sans péché, lorsque tu seras en colère contre eux, que tu les livreras à leurs ennemis et que leurs vainqueurs les emmèneront captifs dans leur pays, loin ou proche,	46 כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה
47 si du fond de leur exil ils regrettent vraiment leur attitude, s’ils se convertissent et qu’ils t’adressent leurs prières dans ce pays où ils sont déportés, s’ils te disent: Nous avons péché, nous avons fait ce qui est mal, nous avons commis un crime,	47 והשיבו אל לבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו
48 si du fond de leur exil ils reviennent vers toi de tout leur cœur et de toute leur âme, s’ils t’adressent leurs prières en se tournant vers leur pays que tu avais donné à leurs pères, vers la ville que tu as choisie et vers cette Maison que j’ai bâtie en l’honneur de ton Nom,	48 ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ איביהם אשר שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בנית לשמך
49 écoute du haut du ciel où tu habites, leurs prières et leurs supplications et exauce-les.	49 ושמעת השמים מכון שבתך את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם
50 “Pardonne à ton peuple ses fautes et tous les péchés qu’il a commis contre toi; fais que ses vainqueurs aient pitié de lui,	50 וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום
51 car il est ton peuple et ton bien personnel, c’est toi qui les as fait sortir d’Égypte, du milieu de la fournaise de fer.	51 כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל
52 Ainsi tes yeux seront attentifs à la supplication de ton serviteur, à la supplication de ton peuple Israël, et tu les écouteras dans toutes leurs demandes.	52 להיות עיניך פתחות אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך
53 “C’est toi, Seigneur Yahvé, qui les a mis à part de tous les peuples de la terre pour qu’ils soient ton héritage, comme tu l’as dit par la bouche de Moïse ton serviteur lorsque tu as fait sortir nos pères d’Égypte.”	53 כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבתינו ממצרים אדני יהוה
54 “Durant toute cette prière et cette supplication, Salomon était à genoux, les mains tendues vers le ciel face à l’autel de Yahvé. Lorsqu’il eut fini,	54 ויהי ככלות שלמה להתפלל אל יהוה את כל התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יהוה מכרע על ברכיו וכפיו פרשות השמים
55 il se releva et bénit toute la communauté d’Israël à haute voix:	55 ויעמד ויברך את כל קהל ישראל קול גדול לאמר
56 “Béni soit Yahvé, dit-il, car il a donné la paix à son peuple Israël comme il l’avait promis. Il a fait se réaliser toutes les bonnes paroles qu’il avait fait entendre par la bouche de Moïse son serviteur.	56 ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו
57 “Que Yahvé, notre Dieu, soit avec nous comme il l’a été avec nos pères, qu’il ne nous abandonne pas et ne nous délaisse pas.	57 יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבתינו אל יעזבנו ואל יטשנו
58 Qu’il tourne nos cœurs vers lui pour que nous marchions dans toutes ses voies et que nous observions ses commandements, les lois et les ordonnances qu’il a données à nos pères.	58 להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבתינו
59 “Que les paroles de cette supplication que j’ai adressée à Yahvé restent présentes nuit et jour devant Yahvé, notre Dieu. Ainsi, selon les besoins de chaque jour, il répondra à son serviteur et à son peuple Israël,	59 ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו
60 et tous les peuples de la terre sauront que Yahvé est Dieu, et qu’il n’y en a pas d’autre que lui.	60 למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד
61 Que votre cœur soit tout entier à Yahvé, notre Dieu: marchez selon ses lois, observez ses commandements comme nous le faisons aujourd’hui.”	61 והיה לבבכם שלם עם יהוה אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה
62 Le roi et tout Israël offrirent des sacrifices devant Yahvé:	62 והמלך וכל ישראל עמו זבחים זבח לפני יהוה
63 Salomon fit immoler 22 000 bœufs et 120 000 brebis pour le sacrifice de communion qu’il offrit à Yahvé. C’est ainsi que le roi et tous les Israélites consacrèrent la Maison de Yahvé.	63 ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית יהוה המלך וכל בני ישראל
64 Ce jour-là, le roi consacra aussi le milieu de la cour qui est devant la maison de Yahvé; c’est là qu’il offrit les holocaustes, les offrandes et les graisses des sacrifices de communion, parce que l’autel de bronze qui est devant Yahvé était trop petit pour recevoir tous les holocaustes, les offrandes et les graisses des sacrifices de communion.	64 ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר אשר לפני בית יהוה כי עשה שם את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים כי מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים
65 Durant sept jours Salomon célébra la fête avec tout le peuple d’Israël, une grande foule qui était venue se rassembler devant Yahvé, depuis l’Entrée-de-Hamat jusqu’au Torrent d’Égypte.	65 ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום
66 Le huitième jour il renvoya le peuple; ils bénirent le roi et s’en retournèrent chacun chez soi, joyeux et le cœur content pour tout le bien que Yahvé avait fait à David, son serviteur, et à son peuple Israël.	66 ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה יהוה לדוד עבדו ולישראל עמו