Levitico 25

BIBBIA VOLGARE	MODERN HEBREW BIBLE
1 Parlò Iddio a Moisè nel monte Sinai, e dissegli:	1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר
2 Parla ai figliuoli d'Israel, e di loro: quando sarete entrati nella terra ch' io vi debbo dare, fe sterete le feste ch' io vi dissi.	2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה
3 Sei anni seminerai lo tuo campo, e sei anni poterai la tua vigna, e coglierai li frutti che n'uscirà.	3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה
4 Lo settimo anno lascerai riposare la terra, (però che è lo sabbato) del riposo della terra al Signore; lo campo non zapperai, la vigna non poterai.	4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר
5 E se facesse alcuno frutto, non lo cogliere per modo di vendemmia; però che è l'anno che si dee riposare la terra.	5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ
6 Ma saravvi in cibo a te, e al servo tuo ed alle serve tue, e a' peregrini e a' forestieri.	6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך
7 Le giumente e le pecore si pasceranno di ogni cosa che nascesse sopra la terra.	7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל
8 Numererai sette settimane di [anni, cioè sette volte sette, le quali insieme] saranno XLVIIII anni.	8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה
9 E lo decimo dì del mese settimo in tutte le vostre terre sarà abbondanza, e farete feste con grandi suoni (e allegrezza).	9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם
10 Lo cinquantesimo anno sì santificherete, e sarà perdonanza a ciascuno di voi in tutte le abitazioni vostre; però ch' è (l'anno del) giubileo. Ciascuno uomo tornerà alla possessione sua, e ciascuno tornerà alla sua prima famiglia, (e sarà libero).	10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו
11 Però ch' è lo giubileo. Lo anno cinquante simo non seminerete e non vendemmierete; cosa che sia nata da sè nel campo o nella vigna non coglierete;	11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה
12 ma se ne cogliete, mangiatela incontanente; perciò che è la santificazione del giubileo.	12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה
13 E l'anno del giubileo, ciascuno tornerà alla sua possessione.	13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו
14 E se tu ne vendi e compri nulla del tuo prossimo, non contristare lo tuo fratello; ma secondo lo numero dell' anno del giubileo (rivenderà e tu) compererai da lui;	14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו
15 e secondo che la cosa vale, così la ti venderà.	15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך
16 Quanto più anni rimarrà dopo il giubileo, tanto crescerà il prezzo; e quanto manco tempo numererai, tanto manco costerà; però che ti venderà il tempo de' frutti.	16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך
17 Non vogliate affligere i vostri debitori, ma tema ognuno lo suo Iddio; e io sono lo vostro Iddio.	17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם
18 Fate i miei comandamenti, e i miei giudicii servate, acciò che possiate abitare nella terra senza niuna paura.	18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח
19 E la terra vi darà lo suo frutto, che voi mangiate a saturitade senza niuna paura.	19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה
20 E se voi diceste: che mangeremo l'anno settimo, quando noi non semineremo e non ricoglieremo?	20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו
21 Io vi darò la mia benedizione nell'anno sesto, sicchè farà frutto per tre anni.	21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים
22 L'anno ottavo seminerete (e ricoglierete), e mangerete il seme vecchio persino al nono anno; persino che nascono le nuove, mangiate le vecchie.	22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן
23 Le terre non venderete mai; però ch' elle sono mie, e voi siete forestieri e pigionali miei.	23 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי
24 Onde chiunque vendesse, venda sotto condizione di redenzione.	24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ
25 E se per necessità lo prossimo tuo vendesse la sua possessione, e se tu che gli se' vicino vuoi, tu puoi redimere quello che colui ha venduto.	25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו
26 E se non avesse appresso a sè alcuno,egli potesse trovare danari di ricomperare,	26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו
27 computerassi lo frutto dal tempo che la vendeo; e quello che vi fosse più, renda a colui che la comperò; e in questo modo riavrà la sua possessione,	27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו
28 E se non potesse trovare da ricomperare, colui che comperò la terra abbila insino al tempo del giubileo. E in quello tempo ogni possessione ritorni al primo possessore.	28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו
29 E chi venderà alcuna cosa che sia dentro alle mura della terra, potralla (ricogliere e) riavere insino ad un anno.	29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו
30 E se in capo dell' anno non l'avesse ricolta, lo comperadore la possederà tuttavia, e li suoi successori in perpetuo, o vegna giubileo o non.	30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל
31 E se la casa fosse in villa che non avesse mura, vendasi al modo della terra, (e quello modo se ne terrà); e se non sarà redenta dinnanzi al giu bileo, nell'anno del giubileo tornerà al primo padrone.	31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא
32 Le case de' Leviti, che sono nelle terre murate, sempre si possono ricomperare.	32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים
33 E se nel tempo del giubileo non fossero ricomperate, ritornino a coloro che le venderono; perciò che le case de' Leviti sono per possessioni (cioè per pigioni) infra i figliuoli d'Israel.	33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל
34 Le ville loro non venderanno; perciò che è possessione loro in sempiterno.	34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם
35 Se il prossimo tuo avesse bisogno di denari, e tu glieli prestassi, come forestiere e peregrino lo riceverai, e viverà appo te.	35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך
36 Non gli tòrre usura, nè più che tu gli prestassi. Temi lo tuo Iddio, e viverà lo prossimo tuo appresso di te.	36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך
37 E la tua pecunia non dara’li ad usura, e non torrai più frutti di quelli che tu hai prestati.	37 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך
38 Io sono Iddio, che vi trassi d'Egitto per darvi la terra Canaan, e per essere il vostro Iddio.	38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים
39 Se per povertà ti si venderà lo prossimo tuo, non gli fare come a ragazzo.	39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד
40 Ma fagli come a debitore; insino al giubileo opererà appo te.	40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך
41 E poscia sarà libero, e tornerassi alla casa sua.	41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב
42 Loro sono miei servi, e io gli cavai d'Egitto; e imperciò non si venderanno al modo di schiavi.	42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד
43 E non gli affligerete per potenza, ma temete Iddio vostro.	43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך
44 Servi e ancille averete della gente che vi sarà da presso,	44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה
45 o di forestieri che fossero infra voi, ovver che di costoro fossero nati nella vostra terra. Di costoro averete i famigli,	45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה
46 e per ragione di eredità li lascerete alli vostri successori, e possedereteli in eterno; ma alli vostri fratelli, de' figliuoli d'Israel, non farete ingiuria per potenza.	46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך
47 E se lo forestiere o lo peregrino arricchisse fra voi, e alcuno per povertà de' vostri fratelli si vendesse [ a lui ], ovver ad alcuno della sua stirpe,	47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר
48 dopo la vendizione si può redimere. Chiun que vorrà, delli suoi fratelli, sì lo potrà redimere,	48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו
49 ovver lo fratello di suo padre, ovver lo figliuolo dello fratello di suo padre, e ciascuno con sanguineo e affine. E se lui porrà, si potrà redimere,	49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל
50 computati gli anni dal tempo della vendizion sua persino all'anno del giubileo, e sottratta la pecunia, della qual lui fu venduto, secondo gli anni del giubileo, per ragion di mercenario.	50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו
51 E se gli anni che rimangono insino al giubileo saranno più, secondo questi darà il prezzo.	51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו
52 Se pochi, porrà ragione con lui secondo lo numero degli anni, e restituirà a colui che lo com però lo residuo delli anni,	52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו
53 nelli quali lui per avanti gli avea servito, computata la mercede. Non lo affligerà alcuno nel cospetto tuo violentemente.	53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך
54 E se per questo modo non si potrà redimere, nell'anno del giubileo uscirà con li suoi figliuoli.	54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו
55 Miei sono li servi figliuoli d'Israel, li quali io edussi della terra d'Egitto.	55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם