Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וְגַם אָנֹכִי בְּבֹאִי אֲלֵיכֶם אַחַי לֹא בָאתִי בְּגֵאוּת הַדִּבּוּר וְהַחָכְמָה בְּהַגִּידִי לָכֶם אֶת־עֵדוּת הָאֱלֹהִים	1 וגם אנכי בבאי אליכם אחי לא באתי בגאות הדבור והחכמה בהגידי לכם את עדות האלהים
2 כִּי לֹא־חָשַׁבְתִּי לָדַעַת בְּתוֹכְכֶם דָּבָר בִּלְתִּי אִם־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְהוּא הַנִּצְלָב	2 כי לא חשבתי לדעת בתוככם דבר בלתי אם ישוע המשיח והוא הנצלב
3 וָאֶהִי אֶצְלְכֶם בְּחֻלְשָׁה וּבְיִרְאָה וּבְחַלְחָלָה רַבָּה	3 ואהי אצלכם בחלשה וביראה ובחלחלה רבה
4 וּדְבָרִי וּקְרִיאָתִי לֹא לְפַתּוֹת בְּאִמְרֵי חָכְמַת בְּנֵי־אָדָם כִּי אִם־בְּתוֹכַחַת הָרוּחַ וְהַגְּבוּרָה	4 ודברי וקריאתי לא לפתות באמרי חכמת בני אדם כי אם בתוכחת הרוח והגבורה
5 לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־תִהְיֶה אֱמוּנַתְכֶם בְּחָכְמַת בְּנֵי אָדָם כִּי אִם־בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים	5 למען אשר לא תהיה אמונתכם בחכמת בני אדם כי אם בגבורת אלהים
6 אָכֵן חָכְמָה נְדַבֵּר בֵּין הַשְּׁלֵמִים לֹא חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה גַּם־לֹא שֶׁל־שָׂרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר יֹאבֵדוּ	6 אכן חכמה נדבר בין השלמים לא חכמת העולם הזה גם לא של שרי העולם הזה אשר יאבדו
7 כִּי אִם־בַּסּוֹד נְדַבֵּר חָכְמַת הָאֱלֹהִים הַנִּסְתָּרָה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים יְעָדָהּ לִכְבוֹדֵנוּ לִפְנֵי יְמֵי הָעוֹלָם	7 כי אם בסוד נדבר חכמת האלהים הנסתרה אשר האלהים יעדה לכבודנו לפני ימי העולם
8 אֲשֶׁר לֹא יְדָעָהּ אִישׁ מִשָּׂרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כִּי לוּ יְדָעוּהָ לֹא צָלְבוּ אֶת־אֲדוֹן הַכָּבוֹד	8 אשר לא ידעה איש משרי העולם הזה כי לו ידעוה לא צלבו את אדון הכבוד
9 אֶלָּא כַכָּתוּב אֲשֶׁר־עַיִן לֹא רָאֲתָה וְאֹזֶן לֹא שָׁמְעָה וְלֹא עָלָה עַל־לֵב אֱנוֹשׁ אֵת אֲשֶׁר־הֵכִין הָאֱלֹהִים לְאֹהֲבָיו	9 אלא ככתוב אשר עין לא ראתה ואזן לא שמעה ולא עלה על לב אנוש את אשר הכין האלהים לאהביו
10 וְלָנוּ גִּלָּה הָאֱלֹהִים בְּרוּחוֹ כִּי הָרוּחַ חוֹקֵר אֶת־הַכֹּל גַּם אֶת־מַעֲמַקֵּי הָאֱלֹהִים	10 ולנו גלה האלהים ברוחו כי הרוח חוקר את הכל גם את מעמקי האלהים
11 כִּי מִי הוּא בִּבְנֵי אָדָם הַיֹּדֵעַ אֵת אֲשֶׁר בָּאָדָם בִּלְתִּי אִם־רוּחַ הָאָדָם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ כֵּן גַּם לֹא־יָדַע אִישׁ אֵת אֲשֶׁר בֵּאלֹהִים בִּלְתִּי אִם־רוּחַ הָאֱלֹהִים	11 כי מי הוא בבני אדם הידע את אשר באדם בלתי אם רוח האדם אשר בקרבו כן גם לא ידע איש את אשר באלהים בלתי אם רוח האלהים
12 וַאֲנַחְנוּ לֹא קִבַּלְנוּ אֶת־רוּחַ הָעוֹלָם כִּי אִם־הָרוּחַ מֵאֵת הָאֱלֹהִים לְמַעַן נֵדַע אֶת־אֲשֶׁר נִתַּן לָנוּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ	12 ואנחנו לא קבלנו את רוח העולם כי אם הרוח מאת האלהים למען נדע את אשר נתן לנו מאת האלהים בחסדו
13 וְאֶת־זֹאת נְדַבֵּר לֹא בִדְבָרִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם חָכְמַת בְּנֵי אָדָם כִּי אִם־בִּדְבָרִים אֲשֶׁר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תְּלַמְּדֵם וּנְבָאֵר דְּבָרִים רוּחָנִיִּים עַל־פִּי הָרוּחַ	13 ואת זאת נדבר לא בדברים אשר תלמדם חכמת בני אדם כי אם בדברים אשר רוח הקדש תלמדם ונבאר דברים רוחניים על פי הרוח
14 הֵן הָאָדָם הַנַּפְשִׁי אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אֶת־דִּבְרֵי רוּחַ אֱלֹהִים כִּי־הֵמָּה סִכְלוּת לוֹ וְלֹא יוּכַל לַהֲבִינָם בַּאֲשֶׁר הֵמָּה נְדוֹנִים בְּדֶרֶךְ הָרוּחַ	14 הן האדם הנפשי איננו מקבל את דברי רוח אלהים כי המה סכלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח
15 אֲבָל הָאָדָם הָרוּחָנִי יָדִין אֶת־הַכֹּל וְאוֹתוֹ לֹא־יָדִין אִישׁ	15 אבל האדם הרוחני ידין את הכל ואותו לא ידין איש
16 כִּי מִי־תִכֵּן אֶת־רוּחַ יְהוָֹה וּמִי יוֹדִיעֶנּוּ וַאֲנַחְנוּ הִנֵּה יֶשׁ־לָנוּ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ	16 כי מי תכן את רוח יהוה ומי יודיענו ואנחנו הנה יש לנו רוח המשיח
17 הוּא יְנַחֵם אֶת־לְבַבְכֶם וִיכוֹנֵן אֶתְכֶם בְּכָל־דָּבָר וּמַעֲשֶׂה טוֹב