| 1 וַיִּקְרַב חַג הַמַּצּוֹת הַנִּקְרָא פָּסַח | 1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח |
| 2 וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים מְבַקְשִׁים אֵיךְ יַהַרְגֻהוּ כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי הָעָם | 2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם |
| 3 וְהַשָּׂטָן נִכְנַס בִּיהוּדָה הַמְכֻנֶּה אִישׁ־קְרִיּוֹת וְהוּא בְּמִסְפַּר שְׁנֵים הֶעָשָׂר | 3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר |
| 4 וַיֵּלֶךְ וַיְדַבֵּר עִם־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְשָׂרֵי הֶחָיִל אֵיךְ יִמְסְרֶנּוּ אֶל־יָדָם | 4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם |
| 5 וַיִּשְׂמָחוּ וַיֵּאֹתוּ לָתֶת־לוֹ כָסֶף | 5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף |
| 6 וַיַּבְטַח אֹתָם וַיְבַקֵּשׁ תּוֹאֲנָה לְמָסְרוֹ אֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לְעֵינֵי הֶהָמוֹן | 6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון |
| 7 וַיָּבֹא יוֹם הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר זָבוֹחַ יִזָּבַח־בּוֹ הַפָּסַח | 7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח |
| 8 וַיִּשְׁלַח אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יוֹחָנָן לֵאמֹר לְכוּ וְהָכִינוּ לָנוּ אֶת־הַפֶּסַח וְנֹאכֵלָה | 8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה |
| 9 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּאֵיזֶה מָקוֹם תַּחְפֹּץ כִּי־נָכִין אוֹתוֹ | 9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו |
| 10 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה אַתֶּם בָּאִים הָעִירָה וּפָגַע אֶתְכֶם אִישׁ נֹשֵׂא צַפַּחַת מָיִם לְכוּ אַחֲרָיו אֶל־הַבַּיִת אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁמָּה | 10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה |
| 11 וַאֲמַרְתֶּם אֶל־בַּעַל הַבָּיִת כֹּה אָמַר־לְךָ הָרַב אַיֵּה הַמָּלוֹן אֲשֶׁר אֹכְלָה־שָּׁם אֶת־הַפֶּסַח עִם־תַּלְמִידָי | 11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי |
| 12 וְהוּא יַרְאֶה אֶתְכֶם עֲלִיָּה גְדוֹלָה מֻצָּעָה שָׁם תָּכִינוּ | 12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו |
| 13 וַיֵּלְכוּ וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם וַיָּכִינוּ אֶת־הַפָּסַח | 13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח |
| 14 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה וַיָּסֶב הוּא וּשְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים אִתּוֹ | 14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו |
| 15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לֶאֱכֹל אִתְכֶם אֶת־הַפֶּסַח הַזֶּה לִפְנֵי עֻנּוֹתִי | 15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי |
| 16 כִּי־אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אֵינֶנִּי אֹכֵל אוֹתוֹ עוֹד עַד כִּי־יִמָּלֵא בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים | 16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים |
| 17 וַיִּקַּח אֶת־הַכּוֹס וַיְבָרֵךְ וַיֹּאמֶר קְחוּ אֹתָהּ וְחַלְּקוּ בֵּינֵיכֶם | 17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם |
| 18 כִּי־אֹמֵר אֲנִי לָכֶם שָׁתֹה לֹא אֶשְׁתֶּה מֵעַתָּה מִתְּנוּבַת הַגָּפֶן עַד כִּי־תָבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים | 18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים |
| 19 וַיִּקַּח אֶת־הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם לֵאמֹר זֶה גוּפִי הַנִּתָּן בַּעַדְכֶם זֹאת עֲשֹוּ לְזִכְרוֹנִי | 19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני |
| 20 וְכֵן גַּם־אֶת־הַכּוֹס אַחַר הַסְּעוּדָה לֵאמֹר זוֹ הַכּוֹס הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי הַנִּשְׁפָּךְ בַּעַדְכֶם | 20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם |
| 21 אַךְ הִנֵּה יַד־הַמֹּסֵר אוֹתִי אִתִּי עַל־הַשֻּׁלְחָן | 21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן |
| 22 כִּי הֵן בֶּן־הָאָדָם הֹלֵךְ לוֹ כְּפִי אֲשֶׁר נֶחֱרָץ עָלָיו אֲבָל אוֹי לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ יִמָּסֵר | 22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר |
| 23 וְהֵם הֵחֵלּוּ לַחֲקֹר אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ מִי־הוּא זֶה מֵהֶם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה־זֹּאת | 23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת |
| 24 וְגַם־מְרִיבָה הָיְתָה בֵינֵיהֶם מִי יֵחָשֵׁב לִהְיוֹת הַגָּדוֹל בָּהֶם | 24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם |
| 25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַלְכֵי הַגּוֹיִם רוֹדִים בָּהֶם וְשַׁלִּיטֵיהֶם יִקָּרְאוּ עֹשֵׂי חָסֶד | 25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד |
| 26 וְאַתֶּם לֹא־כֵן כִּי הַגָּדוֹל בָּכֶם יִהְיֶה כַצָּעִיר וְהַמּשֵׁל יִהְיֶה כַמְּשָׁרֵת | 26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת |
| 27 כִּי מִי הוּא הַגָּדוֹל אִם־הַמֵּסֵב אוֹ הַמְשָׁרֵת הֲלֹא הַמֵּסֵב וַאֲנִי הִנְנִי בְתוֹכְכֶם כְּמוֹ הַמְשָׁרֵת | 27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת |
| 28 וְאַתֶּם הֵם הָעֹמְדִים עִמָּדִי עַד־עַתָּה בְּנִסְיוֹנֹתָי | 28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי |
| 29 לָכֵן אֲנִי מַנְחִיל אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר הִנְחִילַנִי אָבִי אֵת הַמַּלְכוּת | 29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות |
| 30 לְמַעַן תֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ עַל־שֻׁלְחָנִי בְּמַלְכוּתִי וִישַׁבְתֶּם עַל־כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל | 30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל |
| 31 וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן שִׁמְעוֹן שִׁמְעוֹן הִנֵּה תָּבַע אֶתְכֶם הַשָּׂטָן לִזְרוֹתְכֶם כַּחִטִּים | 31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים |
| 32 וַאֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי בַעַדְךָ אֲשֶׁר לֹא־תִכְלֶה אֱמוּנָתֶךָ וְאַתָּה כַּאֲשֶׁר תָּשׁוּב חַזֵּק אֶת־אַחֶיךָ | 32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך |
| 33 וְהוּא אָמַר אֵלָיו אֲדֹנִי הִנְנִי נָכוֹן לָלֶכֶת אִתְּךָ גַּם לְבֵית הָאֲסוּרִים גַּם לַמָּוֶת | 33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות |
| 34 וַיֹּאמַר אֲנִי אֹמֵר לְךָ פֶּטְרוֹס לֹא־יִקְרָא תַרְנְגֹל הַיּוֹם עַד כִּי־שָׁלשׁ פְּעָמִים כִּחַשְׁתָּ בִּי לֵאמֹר לֹא יְדַעְתִּיו | 34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו |
| 35 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם בְּלִי־כִיס וְתַרְמִיל וּנְעָלִים הַחֲסַרְתֶּם דָּבָר וַיֹּאמְרוּ לֹא חָסַרְנוּ כָּל־דָּבָר | 35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר |
| 36 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָכֵן עַתָּה אֲשֶׁר־לוֹ כִיס יִשָּׂאֵהוּ וְכֵן גַּם־אֶת־הַתַּרְמִיל וַאֲשֶׁר אֵין־לוֹ הוּא יִמְכֹּר אֶת־בִּגְדוֹ וְיִקְנֶה חָרֶב | 36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב |
| 37 כִּי־אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אֲשֶׁר־צָרִיךְ עוֹד לְהִתְמַלֵּא בִי הַכָּתוּב הַזֶּה וְאֶת־פּשְׁעִים נִמְנָה כִּי כָל־הַכָּתוּב עָלַי בָּא עַד־קִצּוֹ | 37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו |
| 38 וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ הִנֵּה־פֹה שְׁתֵּי חֲרָבוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דָּי | 38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די |
| 39 וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ כְּיוֹם בְּיוֹם עַל־הַר הַזֵּיתִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו גַּם־תַּלְמִידָיו | 39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו |
| 40 וַיָּבֹא אֶל־הַמָּקוֹם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִתְפַּלְלוּ לְבִלְתִּי־בוֹא לִידֵי נִסָּיוֹן | 40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון |
| 41 וְהוּא נִפְרַד מֵהֶם הַרְחֵק כִּקְלֹעַ אָבֶן וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר | 41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר |
| 42 אָבִי אִם־רְצוֹנְךָ לְהַעֲבִיר מֵעָלַי אֶת־הַכּוֹס הַזֹּאת אַךְ אַל־יְהִי כִרְצוֹנִי כִּי אִם־כִּרְצוֹנֶךָ | 42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך |
| 43 וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאָךְ מִן־הַשָּׁמָיִם וַיְחַזְּקֵהוּ | 43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו |
| 44 וַיָּבֹאוּ עָלָיו חֶבְלֵי־מָוֶת וַיּוֹסֶף לְהִתְפַּלֵּל בְּחָזְקָה וַתְּהִי זֵעָתוֹ כְּנִטְפֵי דָם יֹרְדִים לָאָרֶץ | 44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ |
| 45 וַיָּקָם מֵהִתְפַּלֵּל וַיָּבֹא אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיִּמְצָאֵם יְשֵׁנִים מִיָּגוֹן | 45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון |
| 46 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה תִישְׁנוּ קוּמוּ וְהִתְפַּלְלוּ אֲשֶׁר לֹא תָבֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן | 46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו |
| 47 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה הָמוֹן וְאֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר הַנִּקְרָא יְהוּדָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וַיִּקְרַב אֶל־יֵשׁוּעַ לִנְשָׁק־לוֹ | 47 ]74-64[ |
| 48 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו יְהוּדָה הֲבִנְשִׁיקָה אַתָּה מוֹסֵר אֶת־בֶּן־הָאָדָם | 48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם |
| 49 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ רֹאִים אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ הֲנַכֶּה בֶחָרֶב | 49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב |
| 50 וַיַּךְ אֶחָד מֵהֶם אֶת־עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיְקַצֵּץ אֶת־אָזְנוֹ הַיְמָנִית | 50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית |
| 51 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה הַרְפּוּ וַיִּגַּע בְּאָזְנוֹ וַיִּרְפָּאֵהוּ | 51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו |
| 52 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְשָׂרֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהַזְּקֵנִים אֲשֶׁר בָּאוּ עָלָיו לֵאמֹר כְּמוֹ עַל־פָּרִיץ יְצָאתֶם עָלַי בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְּלוֹת | 52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות |
| 53 וָאֱהִי אֶצְלְכֶם יוֹם יוֹם בַּהֵיכָל וְלֹא־שְׁלַחְתֶּם בִּי יָד וְאוּלָם זֹאת הִיא שְׁעַתְכֶם וְשָׁלְטַן הַחשֶׁךְ | 53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך |
| 54 וַיִּתְפְּשֹוּ אוֹתוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ וַיְבִיאֻהוּ בֵּית הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וּפֶטְרוֹס הֹלֵךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֹק | 54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק |
| 55 וַיְהִי כִּי־בִעֲרוּ אֵשׁ בְּתוֹךְ הֶחָצֵר וַיֵּשְׁבוּ יַחְדָּו וַיֵּשֶׁב גַּם־פֶּטְרוֹס בְּתוֹכָם | 55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם |
| 56 וַתִּרְאֵהוּ הַשִּׁפְחָה יוֹשֵׁב נֶגֶד הָאוּר וַתַּבֶּט־בּוֹ וַתֹּאמֶר גַּם־זֶה הָיָה עִמּוֹ | 56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו |
| 57 וַיְכַחֶשׁ־בּוֹ וַיֹּאמַר אִשָּׁה לֹא יְדַעְתִּיו | 57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו |
| 58 וְאַחֲרֵי־מְעַט רָאָהוּ אָדָם אַחֵר וַיֹּאמֶר גַּם־אַתָּה מֵהֶם וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס לֹא אָדָם כִּי אֵינֶנִּי | 58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני |
| 59 וְאַחֲרֵי עֲבֹר כְּשָׁעָה אַחַת טָעַן עָלָיו אִישׁ אַחֵר לֵאמֹר אָמְנָם גַּם־זֶה הָיָה עִמּוֹ כִּי אַף־הוּא גְּלִילִי | 59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי |
| 60 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס בֶּן־אָדָם לֹא יָדַעְתִּי מָה אַתָּה אֹמֵר וְהוּא עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהַתַּרְנְגֹל קָרָא | 60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא |
| 61 וַיִּפֶן הָאָדוֹן וַיַּבֵּט אֶל־פֶּטְרוֹס וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֹס אֶת־דְּבַר הָאָדוֹן אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו כִּי־בְטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגֹל תְּכַחֶשׁ־בִּי שָׁלשׁ פְּעָמִים | 61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים |
| 62 וַיֵּצֵא פֶּטְרוֹס הַחוּצָה וַיְמָרֵר בַּבֶּכִי | 62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי |
| 63 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָחֲזוּ אֶת־יֵשׁוּעַ הִתְעַלְּלוּ בוֹ וַיַּכֻּהוּ | 63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו |
| 64 וַיֶּחֱפוּ אֶת־רֹאשׁוֹ וַיַּכֻּהוּ עַל־פָּנָיו וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר הִנָּבֵא מִי הוּא הַהֹלֵם אוֹתָךְ | 64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך |
| 65 וְעוֹד גִּדּוּפִים אֲחֵרִים הִרְבּוּ עָלָיו | 65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו |
| 66 וּבִהְיֹת הַבֹּקֶר נִקְהֲלוּ זִקְנֵי הָעָם וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וַיַּעֲלֻהוּ לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין שֶׁלָּהֶם וַיֹּאמְרוּ הַאַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ אֱמָר־לָנוּ | 66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו |
| 67 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כִּי אַגִּיד לָכֶם לֹא תַאֲמִינוּ | 67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו |
| 68 וְגַם אִם־אֶשְׁאַל לֹא־תָשִׁיבוּ דָבָר וְלֹא תְשַׁלְּחוּנִי | 68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני |
| 69 אֲבָל מֵעַתָּה יִהְיֶה בֶן־הָאָדָם ישֵׁב לִימִין גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים | 69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים |
| 70 וַיֹּאמְרוּ כֻלָּם הֲכִי־אַתָּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם אֲמַרְתֶּם כִּי־אֲנִי הוּא | 70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא |
| 71 וַיֹּאמְרוּ מַה־לָּנוּ עוֹד לְבַקֵּשׁ עֵדוּת הֲלֹא בְאָזְנֵינוּ שְׁמַעְנוּהָ מִפִּיו | 71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו |
