Apocalypsis 10

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Et vidi alium angelum for tem descendentem de caelo amictum nube, etiris super caput, et facies eius erat ut sol, et pedes eius tamquam columnaeignis;	1 וָאֵרֶא מַלְאָךְ אַחֵר אַבִּיר יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְהוּא עֹטֶה עָנָן וְעַל־רֹאשׁוֹ כְּמַרְאֵה קֶשֶׁת הֶעָנָן וּפָנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ וְרַגְלָיו כְּעַמּוּדֵי אֵשׁ
2 et habebat in manu sua libellum apertum. Et posuit pedem suum dexterumsupra mare, sinistrum autem super terram,	2 וּבְיָדוֹ סֵפֶר קָטֹן פָּתוּחַ וַיָּשֶׂם אֶת־רֶגֶל יְמִינוֹ עַל־הַיָּם וְאֶת־שְׂמֹאלוֹ עַל־הָאָרֶץ
3 et clamavit voce magna, quemadmodumcum leo rugit. Et cum clamasset, locuta sunt septem tonitrua voces suas.	3 וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַג הָאַרְיֵה וּבְקָרְאוֹ דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלֹתֵיהֶם
4 Etcum locuta fuissent septem tonitrua, scripturus eram; et audivi vocem de caelodicentem: “ Signa, quae locuta sunt septem tonitrua, et noli ea scribere ”.	4 וּכְדַבֵּר שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלֹתֵיהֶם חָפַצְתִּי לִכְתֹּב וָאֶשְׁמַע קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר חֲתוֹם אֵת אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים וְאַל־תִּכְתֹּב זֹאת
5 Et angelus, quem vidi stantem supra mare et supra terram, levavit manum suamdexteram ad caelum	5 וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר־רְאִיתִיו עֹמֵד עַל־הַיָּם וְעַל־הָאָרֶץ הֵרִים יָדוֹ אֶל־הַשָּׁמָיִם
6 et iuravit per Viventem in saecula saeculorum, qui creavitcaelum et ea, quae in illo sunt, et terram et ea, quae in ea sunt, et mare etea, quae in eo sunt: “ Tempus amplius non erit,	6 וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי עוֹלְמֵי הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר־בָּרָא אֶת־הַשָּׁמַיִם וְכָל־אֲשֶׁר בָּהֶם וְהָאָרֶץ וְכָל־אֲשֶׁר בָּהּ וְהַיָּם וְכָל־אֲשֶׁר־בּוֹ כִּי לֹא־יִהְיֶה עוֹד זְמָן
7 sed in diebus vocis septimiangeli, cum coeperit tuba canere, et consummatum est mysterium Dei, sicutevangelizavit servis suis prophetis ”.	7 אַךְ בִּימֵי קוֹל הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי בְּעֵת עָמְדוֹ לִתְקוֹעַ וְנִשְׁלַם סוֹד הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר בִּשֵּׂר אֶת־עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים
8 Et vox, quam audivi de caelo, iterum loquentem mecum et dicentem: “ Vade,accipe librum apertum de manu angeli stantis supra mare et supra terram ”.	8 וְהַקּוֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִן־הַשָּׁמַיִם שָׁב לְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר לֵךְ וְקַח אֶת־הַסֵּפֶר הַקָּטֹן הַפָּתוּחַ אֲשֶׁר בְּיַד־הַמַּלְאָךְ הָעֹמֵד עַל־הַיָּם וְעַל־הָאָרֶץ
9 Et abii ad angelum dicens ei, ut daret mihi libellum. Et dicit mihi: “ Accipeet devora illum; et faciet amaricare ventrem tuum, sed in ore tuo erit dulcistamquam mel ”.	9 וָאָבֹא אֶל־הַמַּלְאָךְ וָאֹמַר לוֹ תְּנָה־לִּי אֶת־הַסֵּפֶר וַיֹּאמֶר אֵלַי קַח וֶאֱכֹל אֹתוֹ וְיֵמַר לְבִטְנְךָ אֲבָל בְּפִיךָ יִהְיֶה מָתוֹק כִּדְבָשׁ
10 Et accepi libellum de manu angeli et devoravi eum, et eratin ore meo tamquam mel dulcis; et cum devorassem eum, amaricatus est ventermeus.	10 וָאֶקַּח אֶת־הַסֵּפֶר מִיַּד־הַמַּלְאָךְ וָאֹכְלֵהוּ וַיְהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק וְאַחֲרֵי אָכְלִי אֹתוֹ וַיִּמָּלֵא בִטְנִי מְרוֹרִים
11 Et dicunt mihi: “ Oportet te iterum prophetare super populis etgentibus et linguis et regibus multis ”.	11 וַיֹּאמֶר אֵלָי עָלֶיךָ לָשׁוּב לְהִנָּבֵא עוֹד עַל־עַמִּים וְגוֹיִם וּלְשֹׁנוֹת וּמְלָכִים רַבִּים