Hebraeos 6

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Quapropter praetermittentes inchoationis Christi sermonem ad perfectionem feramur, non rursum iacientes fundamentum paenitentiae ab operibus mortuis et fidei ad Deum,	1 עַל־כֵּן בַּעֲזֹב כָּעֵת רֵאשִׁית דְּבַר הַמָּשִׁיחַ נַעֲבֹר אֶל־הַשְּׁלֵמוּת וְלֹא נָשׁוּב לָשִׁית יְסוֹדֵי הַתְּשׁוּבָה מִמַּעֲשֵׂי מָוֶת וְהָאֱמוּנָה בֵּאלֹהִים
2 baptismatum doctrinae, impositionis quoque manuum, ac resurrectionis mortuorum et iudicii aeterni.	2 וְתוֹרַת הַטְּבִילוֹת וּסְמִיכַת יָדַיִם וּתְחִיַּת הַמֵּתִים וְהַדִּין הַנִּצְחִי
3 Et hoc faciemus, si quidem permiserit Deus.	3 וְאֶת־זֹאת נַעֲשֶׂה אִם־יִתֵּן הָאֵל
4 Impossibile est enim eos, qui semel sunt illuminati, gustaverunt etiam donum caeleste et participes sunt facti Spiritus Sancti	4 כִּי אֵלֶּה אֲשֶׁר־נָגַהּ עֲלֵיהֶם הָאוֹר וְטָעֲמוּ מִמַּתְּנַת הַשָּׁמַיִם וְנִתַּן לָהֶם חֶלְקָם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ
5 et bonum gustaverunt Dei verbum virtutesque saeculi venturi	5 וְטָעֲמוּ אֶת־דְּבַר־אֱלֹהִים הַטּוֹב וְכֹחוֹת הָעוֹלָם הַבָּא וַיִּמְעֲלוּ מָעַל
6 et prolapsi sunt, rursus renovari ad paenitentiam, rursum crucifigentes sibimetipsis Filium Dei et ostentui habentes.	6 נִמְנְעוּ מֵהִתְחַדֵּשׁ עוֹד לִתְשׁוּבָה כִּי צָלְבוּ לָהֶם מֵחָדָשׁ אֶת־בֶּן־הָאֱלֹהִים וַיִּתְּנוּהוּ לְמָשָׁל
7 Terra enim saepe venientem super se bibens imbrem et generans herbam opportunam illis, propter quos et colitur, accipit benedictionem a Deo;	7 כִּי הָאֲדָמָה הַשּׁוֹתָה אֶת־הַגֶּשֶׁם הַיֹּרֵד עָלֶיהָ לְמַכְבִּיר וּמוֹצִיאָה עֵשֶׂב טוֹב לְעֹבְדֶיהָ תִּשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים
8 proferens autem spinas ac tribulos reproba est et maledicto proxima, cuius finis in combustionem.	8 וַאֲשֶׁר תּוֹצִיא קוֹץ וְדַרְדַּר נִמְאָסָה הִיא וּקְרוֹבָה לַמְּאֵרָה וְסוֹפָהּ לְהִשָּׂרֵף
9 Confidimus autem de vobis, dilectissimi, meliora et viciniora saluti, tametsi ita loquimur;	9 אָמְנָם יְדִידַי מֻבְטָחִים אֲנַחְנוּ בָּכֶם טֹבוֹת מֵאֵלֶּה וּקְרֹבוֹת לִישׁוּעָה אַף כִּי־דִבַּרְנוּ כָּזֹאת
10 non enim iniustus Deus, ut obliviscatur operis vestri et dilectionis, quam ostendistis nomini ipsius, qui ministrastis sanctis et ministratis.	10 כִּי הָאֱלֹהִים לֹא־יְעַוֵּת צֶדֶק לִשְׁכֹּחַ אֶת־מַעֲשֵׂיכֶם וְאֶת־עֲמַל אַהֲבַתְכֶם אֲשֶׁר הֶרְאֵיתֶם לִשְׁמוֹ שֶׁשֵּׁרַתֶּם וְעוֹדְכֶם מְשָׁרְתִים אֶת־הַקְּדשִׁים
11 Cupimus autem unumquemque vestrum eandem ostentare sollicitudinem ad expletionem spei usque in finem,	11 אֲבָל חֶפְצֵנוּ שֶׁכָּל־אֶחָד מִכֶּם גַּם־יִשְׁקֹד שָׁקוֹד לְהַחֲזִיק בִּשְׁלֵמוּת הַתִּקְוָה עַד־הַקֵּץ
12 ut non segnes efficiamini, verum imitatores eorum, qui fide et patientia hereditant promissiones.	12 שֶׁלֹּא תֵּעָצֵלוּ כִּי אִם־תֵּלְכוּ בְּעִקְּבוֹת הַיּוֹרְשִׁים בֶּאֱמוּנָה וְאֹרֶךְ רוּחַ אֶת־הַהַבְטָחוֹת
13 Abrahae namque promittens Deus, quoniam neminem habuit, per quem iuraret maiorem, iuravit per semetipsum	13 כִּי בְּהַבְטִיחַ אֱלֹהִים אֶת־אַבְרָהָם נִשְׁבַּע בְּנַפְשׁוֹ יַעַן אֲשֶׁר־אֵין גָּדוֹל מִמֶּנּוּ לְהִשָּׁבַע בּוֹ
14 dicens: “ Utique benedicens benedicam te et multiplicans multiplicabo te ”;	14 וַיֹּאמַר כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אוֹתָךְ
15 et sic longanimiter ferens adeptus est repromissionem.	15 וַיְהִי בְּהַאֲרִיךְ נַפְשׁוֹ הִשִּׂיג אֶת־הַהַבְטָחָה
16 Homines enim per maiorem sui iurant, et omnis controversiae eorum finis ad confirmationem est iuramentum;	16 בְּנֵי הָאָדָם יִשָּׁבְעוּ בַּגָּדוֹל מֵהֶם וְהַשְּׁבוּעָה לָהֶם הִיא קֵץ כָּל־עִרְעוּר עַל קִיּוּם הַדָּבָר
17 in quo abundantius volens Deus ostendere pollicitationis heredibus immobilitatem consilii sui, se interposuit iure iurando,	17 עַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר רָצָה הָאֱלֹהִים לְהַרְאוֹת בְּיוֹתֵר אֶת־יֹרְשֵׁי הַהַבְטָחָה כִּי לֹא־תִשְׁתַּנֶּה עֲצָתוֹ עָרַב אֹתָהּ בִּשְׁבוּעָה
18 ut per duas res immobiles, in quibus impossibile est mentiri Deum, fortissimum solacium habeamus, qui confugimus ad tenendam propositam spem;	18 לְמַעַן עַל־פִּי שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְתִּי מִשְׁתַּנִּים אֲשֶׁר חָלִילָה לֵאלֹהִים לְשַׁקֵּר בָּם אָנוּ הַחוֹסִים בּוֹ נֶחֱזַק וְנִתְעוֹדֵד מְאֹד לֶאֱחֹז בַּתִּקְוָה הַנְּתוּנָה לְפָנֵינוּ
19 quam sicut ancoram habemus animae, tutam ac firmam et incedentem usque in interiora velaminis,	19 אֲשֶׁר־הִיא לְנַפְשֵׁנוּ לְעוֹגִין נָכוֹן וְחָזָק וּמַגִּיעַ אֶל־מִבֵּית לַפָּרֹכֶת
20 ubi praecursor pro nobis introivit Iesus, secundum ordinem Melchisedech pontifex factus in aeternum.	20 אֲשֶׁר־בָּא שָׁמָּה יֵשׁוּעַ הָעֹבֵר לְפָנֵינוּ וַיְהִי־כֹהֵן גָּדוֹל לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק