Isaiæ 22

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Oraculum vallis Visionis. Quidnam tibi est, quia ascendisti omnis in tecta,	1 מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיֹון מַה־לָּךְ אֵפֹוא כִּי־עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגֹּות
2 clamoris plena, urbs tumultuans, civitas exsultans? Interfecti tui non interfecti gladio nec mortui in bello;	2 תְּשֻׁאֹות ׀ מְלֵאָה עִיר הֹומִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְלֵי־חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה
3 cuncti principes tui fugerunt simul sine arcu capti; omnes, qui inventi sunt, capti sunt simul, procul fugerunt.	3 כָּל־קְצִינַיִךְ נָדְדוּ־יַחַד מִקֶּשֶׁת אֻסָּרוּ כָּל־נִמְצָאַיִךְ אֻסְּרוּ יַחְדָּו מֵרָחֹוק בָּרָחוּ
4 Propterea dixi: “ Recedite a me, amare flebo; nolite incumbere, ut consolemini me super vastitate filiae populi mei ”.	4 עַל־כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי אַל־תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל־שֹׁד בַּת־עַמִּי
5 Dies enim confusionis et conculcationis et fletus Domino, Deo exercituum, in valle Visionis, eversio murorum et vociferatio ad montem.	5 כִּי יֹום מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות בְּגֵיא חִזָּיֹון מְקַרְקַר קִר וְשֹׁועַ אֶל־הָהָר
6 Et Elam sumpsit pharetram, in agmine hominum equitum, et Cir nudavit clipeum.	6 וְעֵילָם נָשָׂא אַשְׁפָּה בְּרֶכֶב אָדָם פָּרָשִׁים וְקִיר עֵרָה מָגֵן
7 Et electae valles tuae plenae sunt quadrigarum, et equites ponunt sedes suas in porta.	7 וַיְהִי מִבְחַר־עֲמָקַיִךְ מָלְאוּ רָכֶב וְהַפָּרָשִׁים שֹׁת שָׁתוּ הַשָּׁעְרָה
8 Et revelatum est operimentum Iudae, et respexisti in die illa armamentarium domus Saltus;	8 וַיְגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה וַתַּבֵּט בַּיֹּום הַהוּא אֶל־נֶשֶׁק בֵּית הַיָּעַר
9 et scissuras civitatis David vidistis, quia multiplicatae sunt; et congregastis aquas piscinae inferioris.	9 וְאֵת בְּקִיעֵי עִיר־דָּוִד רְאִיתֶם כִּי־רָבּוּ וַתְּקַבְּצוּ אֶת־מֵי הַבְּרֵכָה הַתַּחְתֹּונָה
10 Et domos Ierusalem numerastis et destruxistis domos ad muniendum murum;	10 וְאֶת־בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחֹומָה
11 et lacum fecistis inter duos muros pro aqua piscinae veteris; sed non suspexistis ad eum, qui fecit haec, et eum, qui haec de longe formavit, non vidistis.	11 וּמִקְוָה ׀ עֲשִׂיתֶם בֵּין הַחֹמֹתַיִם לְמֵי הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה וְלֹא הִבַּטְתֶּם אֶל־עֹשֶׂיהָ וְיֹצְרָהּ מֵרָחֹוק לֹא רְאִיתֶם
12 Et vocavit Dominus, Deus exercituum, in die illa ad fletum et ad planctum, ad calvitium et ad cingendum saccum;	12 וַיִּקְרָא אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות בַּיֹּום הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק
13 et ecce gaudium et laetitia, occidere boves et iugulare pecus, comedere carnes et bibere vinum: “ Comedamus et bibamus, cras enim moriemur ”.	13 וְהִנֵּה ׀ שָׂשֹׂון וְשִׂמְחָה הָרֹג ׀ בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתֹות יָיִן אָכֹול וְשָׁתֹו כִּי מָחָר נָמוּת
14 Et revelatum est in auribus meis a Domino exercituum: “ Certe non dimittetur iniquitas haec vobis, donec moriamini! ”, dicit Dominus, Deus exercituum.	14 וְנִגְלָה בְאָזְנָי יְהוָה צְבָאֹות אִם־יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד־תְּמֻתוּן אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות׃ פ
15 Haec dicit Dominus, Deus exercituum: “ Vade, ingredere ad procuratorem istum, ad Sobnam praepositum palatii:	15 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות לֶךְ־בֹּא אֶל־הַסֹּכֵן הַזֶּה עַל־שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל־הַבָּיִת
16 “Quid tibi hic? Aut quis tibi hic, quia excidisti tibi hic sepulcrum?”. Effodiens in excelso sepulcrum suum, excavabat in petra tabernaculum sibi.	16 מַה־לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה כִּי־חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר חֹצְבִי מָרֹום קִבְרֹו חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לֹו
17 Ecce Dominus vehementer proiciet te, homo, violenter te apprehendens.	17 הִנֵּה יְהוָה מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה
18 In globum te convolvet glomerans; quasi pilam mittet te in terram latam et spatiosam: ibi morieris, et ibi erunt currus gloriae tuae, ignominia domus domini tui.	18 צָנֹוף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל־אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְשָׁמָּה מַרְכְּבֹות כְּבֹודֶךָ קְלֹון בֵּית אֲדֹנֶיךָ
19 Et expellam te de statione tua et de ministerio tuo deponam te.	19 וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ וּמִמַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ
20 Et erit in die illa: vocabo servum meum Eliachim filium Helciae	20 וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא וְקָרָאתִי לְעַבְדִּי לְאֶלְיָקִים בֶּן־חִלְקִיָּהוּ
21 et induam illum tunicam tuam et cingulo tuo cingam eum et potestatem tuam dabo in manu eius; et erit in patrem habitantibus Ierusalem et domui Iudae.	21 וְהִלְבַּשְׁתִּיו כֻּתָּנְתֶּךָ וְאַבְנֵטְךָ אֲחַזְּקֶנּוּ וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ אֶתֵּן בְּיָדֹו וְהָיָה לְאָב לְיֹושֵׁב יְרוּשָׁלִַם וּלְבֵית יְהוּדָה
22 Et dabo clavem domus David super umerum eius; et aperiet, et non erit qui claudat; et claudet, et non erit qui aperiat.	22 וְנָתַתִּי מַפְתֵּחַ בֵּית־דָּוִד עַל־שִׁכְמֹו וּפָתַח וְאֵין סֹגֵר וְסָגַר וְאֵין פֹּתֵחַ
23 Et figam illum paxillum in loco securo, et erit in solium gloriae domui patris sui.	23 וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקֹום נֶאֱמָן וְהָיָה לְכִסֵּא כָבֹוד לְבֵית אָבִיו
24 Et suspendent super eum omnem gloriam domus patris sui, propagines etstirpes, omne vas parvulum, a pelvibus ad amphoras.	24 וְתָלוּ עָלָיו כֹּל ׀ כְּבֹוד בֵּית־אָבִיו הַצֶּאֱצָאִים וְהַצְּפִעֹות כֹּל כְּלֵי הַקָּטָן מִכְּלֵי הָאַגָּנֹות וְעַד כָּל־כְּלֵי הַנְּבָלִים
25 In die illa, dicitDominus exercituum, auferetur paxillus, qui fixus fuerat in loco securo, etfrangetur et cadet; et peribit, quod pependerat in eo, quia Dominus locutus est”.	25 בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקֹום נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר־עָלֶיהָ כִּי יְהוָה דִּבֵּר׃ ס