Amos (עמוס) - Amos 50

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 הדבר אשר דבר יהוה אל בבל אל ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא	1 Voici une parole que Yahvé a prononcée contre Babylone:
2 הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה	2 “Proclamez-le parmi les nations, faites-le savoir, ne le cachez pas, Dites que Babylone a été prise. Bel est honteux, et Mérodak, humilié. Oui, ses idoles ont été confondues, et ses ordures, abattues.
3 כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו	3 Une nation du nord l’a attaquée, a réduit son pays en ruines: nul désormais, homme ou bête n’y demeure;
4 בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו	4 En ces jours-là, en ce temps-là, les fils d’Israël viendront, (et avec eux les fils de Juda.) Ils iront en pleurant à la recherche de Yahvé leur Dieu.
5 ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח	5 Ils demanderont: “Où est Sion?” Vers elle ils tourneront leur regard: “Venez, attachons-nous à Yahvé; que l’alliance soit éternelle, inoubliable!”
6 צאן אבדות היה עמי רעיהם התעום הרים שובבים מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם	6 Mon peuple n’était que brebis perdues, leurs bergers les avaient égarées. Elles étaient dispersées sur les montagnes, elles erraient de montagne en colline, elles avaient oublié leur bergerie.
7 כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה	7 On les trouvait, on les dévorait; leurs ennemis disaient: “Aucun risque, puisqu’ils ont péché contre Yahvé, demeure de justice, espérance de leurs pères!”
8 נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו והיו כעתודים לפני צאן	8 Sauvez-vous de Babylone, fuyez le pays des Kaldéens; sortez comme les boucs en tête du troupeau!
9 כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם	9 Car je mets en marche, contre Babel, un rassemblement de grandes nations. Des pays du nord elles viendront, et c’est du nord qu’elles vont la prendre. Leurs flèches sont celles d’un vainqueur, qui ne rentre jamais les mains vides.
10 והיתה כשדים לשלל כל שלליה ישבעו נאם יהוה	10 Alors la Kaldée sera mise au pillage, ils en auront tous les mains pleines.
11 כי תשמחי כי תעלזי שסי נחלתי כי תפושי כעגלה דשה ותצהלי כאברים	11 Vous étiez en joie, triomphants, quand vous saccagiez mon héritage; vous pouvez hennir comme de jeunes chevaux!
12 בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה	12 Voilà votre mère couverte de honte, celle qui vous mit au monde est méprisée; elle est devenue la dernière des nations, un désert, une steppe aride!
13 מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה	13 Elle ne sera plus habitée, la colère de Yahvé l’a dévastée; ceux qui passent par Babel s’étonnent, ils sifflent à la vue de ses plaies.
14 ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי ליהוה חטאה	14 Rangez-vous face à Babel, encerclez-la; tirez sur elle, tireurs à l’arc, ne ménagez pas vos flèches, car elle a péché contre Yahvé.
15 הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה	15 De tous côtés, contre elle, on a poussé le cri de guerre et elle s’est rendue. Ses tours sont tombées, ses remparts ont été abattus. Vous autres, instruments de la vengeance de Yahvé, traitez-la comme elle-même a fait;
16 כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו	16 extirpez de Babylone le semeur, comme celui qui fauche au temps de la moisson! Voici que chacun fuit les ravages de l’épée, chacun retourne vers son peuple et s’enfuit vers son pays.
17 שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל	17 Israël était la brebis égarée que pourchassent des lions. Le roi d’Assour commença à la dévorer; pour finir le roi de Babel lui a brisé les os.
18 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו כאשר פקדתי אל מלך אשור	18 C’est pourquoi, voici ce que dit Yahvé Sabaot, le Dieu d’Israël: Je vais m’en prendre au roi de Babylone et à son pays, comme j’ai fait pour le roi d’Assour.
19 ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו	19 Je ramènerai Israël à sa prairie, il aura ses pâturages sur le Carmel et sur le Bashan, dans les monts d’Éphraïm et dans ceux de Galaad: il connaîtra l’abondance.
20 בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר	20 En ces jours-là, en ce temps-là, on aura beau chercher la faute d’Israël on ne verra rien, on ne trouvera plus de péchés en Juda; car lorsque je sauve, je pardonne.
21 על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך	21 Contre le pays de Mératayim. “Attaque-le, attaque les habitants de Pékod; prends l’épée, extermine-les jusqu’aux derniers - parole de Yahvé - fais tout ce que je t’ordonne!”
22 קול מלחמה בארץ ושבר גדול	22 C’est un bruit de bataille dans le pays, une immense défaite.
23 איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים	23 Quoi! Le marteau de toute la terre a été abattu et brisé? La Babylone des nations a été pillée?
24 יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת כי ביהוה התגרית	24 Je t’ai tendu un piège que tu n’as pas vu, et tu as été prise, Babylone. On a su te trouver et tu as été prise, toi qui te dressais contre Yahvé.
25 פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות בארץ כשדים	25 Yahvé a ouvert son arsenal pour y prendre les armes de sa colère; oui, le Seigneur Yahvé a son travail au pays des Kaldéens.
26 באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית	26 Accourez tous, ouvrez ses greniers, entassez le butin comme des gerbes, exterminez, ne laissez rien en vie!
27 חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם	27 Frappez de l’épée ses jeunes taureaux: qu’ils aillent à l’abattoir! Malheur à eux, car leur jour est arrivé, il leur faut maintenant rendre des comptes.
28 קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו	28 Déjà l’on entend les rescapés, les survivants de Babylone, ils apportent la nouvelle à Sion: “Yahvé notre Dieu s’est vengé, il a vengé son Temple!”
29 השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל	29 Appelez des archers, tous ceux qui tirent à l’arc, et qu’ils viennent contre Babylone! Campez tout autour, ne laissez pas d’issue! Et puis vous la traiterez selon sa conduite, vous lui ferez comme elle a fait, car elle s’est dressée contre Yahvé, contre le Saint d’Israël.
30 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה	30 C’est pourquoi ses jeunes tomberont dans les rues et tous ses guerriers seront réduits au silence en ce jour-là - parole de Yahvé.
31 הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך	31 Me voici contre toi, l’orgueilleuse - parole du Seigneur: ton jour est arrivé, il te faut maintenant rendre des comptes.
32 וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו	32 L’orgueilleuse va trébucher, tomber à terre, et nul ne la relèvera; j’allumerai un feu dans ses villes et il dévorera tout à l’entour.
33 כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם	33 Voici ce que dit Yahvé Sabaot: Les fils d’Israël sont captifs et ceux qui les ont déportés ne veulent pas les lâcher.
34 גאלם חזק יהוה צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל	34 Mais leur rédempteur se nomme Yahvé Sabaot: lui est fort. Il saura prendre en mains leur cause; il fera taire l’univers et les habitants de Babel trembleront.
35 חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה	35 Épée contre les Kaldéens et les gens de Babylone, contre ses princes et contre ses sages.
36 חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו	36 Épée contre les devins: qu’ils disent des bêtises! Épée contre ses guerriers: que ce soit la panique!
37 חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו	37 Épée contre ses chevaux et ses chars: qu’ils ne valent guère plus que des femmes! Épée contre ses trésors: qu’ils soient pillés!
38 חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו	38 Épée contre ses eaux: qu’elles soient à sec! Car c’est un pays d’idoles, ils n’ont de regards que pour leurs Ordures!
39 לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודור	39 C’est pourquoi les chats sauvages y habiteront avec les chacals et les autruches y trouveront leur demeure; elle ne sera plus habitée, elle restera déserte pour toujours.
40 כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם	40 Ce sera comme après la destruction de Sodome, de Gomorrhe et des villes d’alentour par Dieu - parole de Yahvé; nul n’y habitera, les humains n’y séjourneront plus.
41 הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ	41 Regardez, un peuple monte du Nord, c’est une grande nation, des rois nombreux se lèvent des extrémités de la terre.
42 קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל	42 Ils ont leur arc et leur sagaie bien en main; ils sont barbares et sans pitié, leur vacarme est comme celui de la mer. Ils viennent montés sur des chevaux, ils se rangent en bataille comme un seul homme, contre toi, fille de Babylone.
43 שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה	43 Le roi de Babylone vient d’apprendre la nouvelle, ses mains restent sans force, il est saisi d’angoisse comme la femme lorsqu’elle va enfanter.
44 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגעה ארוצם מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני	44 Comme le lion qui monte des fourrés du Jourdain vers les pâturages, moi aussi d’un seul coup je serai sur ses prairies et je les mettrai en fuite. Car qui est mon égal? Qui pourrait se dresser contre moi? Quel est le berger qui me tiendrait tête?
45 לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה	45 Écoutez donc la décision que Yahvé a prise contre Babylone, ses projets contre le pays des Kaldéens. Oui, on raflera jusqu’aux brebis efflanquées et leur pâturage ne s’en remettra pas.
46 מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע	46 La prise de Babylone a fait grand bruit, la terre en a tremblé et les nations l’ont su.