Lettera di Giacomo - James 4

LXX	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Πόθεν πόλεμοι καὶ πόθεν μάχαι ἐν ὑμῖν; οὐκ ἐντεῦθεν, ἐκ τῶν ἡδονῶν ὑμῶν τῶν στρατευομένων ἐν τοῖς μέλεσιν ὑμῶν;	1 מֵאַיִן הַמִּלְחָמוֹת וְהַמְּדָנִים אֲשֶׁר בֵּינֵיכֶם הֲלֹא מִתּוֹךְ הַתַּאֲוֺת הַמִּתְגָּרוֹת בְּאֵבָרֵיכֶם
2 ἐπιθυμεῖτε καὶ οὐκ ἔχετε, φονεύετε καὶ ζηλοῦτε καὶ οὐ δύνασθε ἐπιτυχεῖν, μάχεσθε καὶ πολεμεῖτε, οὐκ ἔχετε διὰ τὸ μὴ αἰτεῖσθαι ὑμᾶς,	2 אַתֶּם מִתְאַוִּים וְאֵין לָכֶם תְּרַצְּחוּ וּתְקַנְאוּ וְהַשֵּׂג לֹא תַשִּׂיגוּ תָּרִיבוּ וְתִלָּחֲמוּ וְאֵין לָכֶם יַעַן אֲשֶׁר לֹא־הִתְפַּלַּלְתֶּם
3 αἰτεῖτε καὶ οὐ λαμβάνετε, διότι κακῶς αἰτεῖσθε, ἵνα ἐν ταῖς ἡδοναῖς ὑμῶν δαπανήσητε.	3 הֵן אַתֶּם מְבַקְשִׁים וְאֵינְכֶם מְקַבְּלִים עַל־אֲשֶׁר תִּתְפַּלְלוּ בְרָעָה לְמַעַן תְּבַלּוּ בְּתַאֲוֺתֵיכֶם
4 μοιχαλίδες, οὐκ οἴδατε ὅτι ἡ φιλία τοῦ κόσμου ἔχθρα τοῦ θεοῦ ἐστιν; ὃς ἐὰν οὖν βουληθῇ φίλος εἶναι τοῦ κόσμου, ἐχθρὸς τοῦ θεοῦ καθίσταται.	4 הַנֹּאֲפִים וְהַמְנָאֲפוֹת הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי־אַהֲבַת הָעוֹלָם אֵיבַת אֱלֹהִים הִיא וְעַתָּה הֶחָפֵץ לִהְיוֹת אֹהֵב הָעוֹלָם יִהְיֶה אֹיֵב לֵאלֹהִים
5 ἢ δοκεῖτε ὅτι κενῶς ἡ γραφὴ λέγει· πρὸς φθόνον ἐπιποθεῖ τὸ πνεῦμα ὃ κατῴκισεν ἐν ἡμῖν,	5 אוֹ הַתְדַמּוּ בְנַפְשְׁכֶם כִּי לָרִיק אָמַר הַכָּתוּב בְּקִנְאָה יִתְאַוֶּה לָרוּחַ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבֵּנוּ
6 μείζονα δὲ δίδωσιν χάριν; διὸ λέγει· ὁ θεὸς ὑπερηφάνοις ἀντιτάσσεται, ταπεινοῖς δὲ δίδωσιν χάριν.	6 וְגַם יַגְדִּיל לָתֶת־חֵן עַל־כֵּן אוֹמֵר אֱלֹהִים לַלֵּצִים יָלִיץ וְלָעֲנָוִים יִתֶּן־חֵן
7 ὑποτάγητε οὖν τῷ θεῷ, ἀντίστητε δὲ τῷ διαβόλῳ, καὶ φεύξεται ἀφ’ ὑμῶν·	7 לָכֵן הִכָּנְעוּ לֵאלֹהִים הִתְיַצְּבוּ נֶגֶד הַשָּׂטָן וְיִבְרַח מִפְּנֵיכֶם
8 ἐγγίσατε τῷ θεῷ καὶ ἐγγιεῖ ὑμῖν. καθαρίσατε χεῖρας, ἁμαρτωλοί, καὶ ἁγνίσατε καρδίας, δίψυχοι.	8 קִרְבוּ לֵאלֹהִים וְיִקְרַב אֲלֵיכֶם רַחֲצוּ יְדֵיכֶם הַחַטָּאִים טַהֲרוּ לְבַבְכֶם חֲלוּקֵי הַלֵּבָב
9 ταλαιπωρήσατε καὶ πενθήσατε καὶ κλαύσατε. ὁ γέλως ὑμῶν εἰς πένθος μετατραπήτω καὶ ἡ χαρὰ εἰς κατήφειαν.	9 הִתְעַנּוּ וְהִתְאַבְּלוּ וּבְכוּ שְׂחָקְכֶם יֵהָפֵךְ לְאֵבֶל וְשִׂמְחַתְכֶם לְיָגוֹן
10 ταπεινώθητε ἐνώπιον τοῦ κυρίου καὶ ὑψώσει ὑμᾶς.	10 הִכָּנְעוּ לִפְנֵי יְהוָֹה וְהוּא יָרִים אֶתְכֶם
11 Μὴ καταλαλεῖτε ἀλλήλων, ἀδελφοί. ὁ καταλαλῶν ἀδελφοῦ ἢ κρίνων τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ καταλαλεῖ νόμου καὶ κρίνει νόμον· εἰ δὲ νόμον κρίνεις, οὐκ εἶ ποιητὴς νόμου ἀλλὰ κριτής.	11 אַחַי אַל־תְּחָרְפוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ הַמְחָרֵף אֶת־רֵעֵהוּ וְדָן אֶת־אָחִיו הוּא מְחָרֵף אֶת־הַתּוֹרָה וְדָן אֶת־הַתּוֹרָה וְאִם־תָּדִין אֶת־הַתּוֹרָה אֵינְךָ עֹשֵׂה הַתּוֹרָה כִּי אִם־שֹׁפְטָהּ
12 εἷς ἐστιν ὁ νομοθέτης καὶ κριτὴς ὁ δυνάμενος σῶσαι καὶ ἀπολέσαι· σὺ δὲ τίς εἶ ὁ κρίνων τὸν πλησίον;	12 אֶחָד הוּא הַמְחֹקֵק וְהַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ וּלְאַבֵּד וּמִי אַתָּה כִּי תָדִין אֶת־עֲמִיתֶךָ
13 Ἄγε νῦν οἱ λέγοντες· σήμερον ἢ αὔριον πορευσόμεθα εἰς τήνδε τὴν πόλιν καὶ ποιήσομεν ἐκεῖ ἐνιαυτὸν καὶ ἐμπορευσόμεθα καὶ κερδήσομεν,	13 הוֹי הָאֹמְרִים נֵלְכָה הַיּוֹם וּמָחָר לְעִיר פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית וְנַעֲשֶׂה־שָּׁם שָׁנָה אַחַת לִסְחֹר בָּהּ וּלְהַרְבּוֹת רֶוַח
14 οἵτινες οὐκ ἐπίστασθε τὸ τῆς αὔριον ποία ἡ ζωὴ ὑμῶν – ἀτμὶς γάρ ἐστε ἡ πρὸς ὀλίγον φαινομένη, ἔπειτα καὶ ἀφανιζομένη –	14 וְלֹא תֵדְעוּ מַה־יֵּלֵד יוֹם מָחָר כִּי מֶה חַיֵּיכֶם עָשָׁן הֵם אֲשֶׁר נִרְאָה כִּמְעַט־רֶגַע וְאַחַר כָּלָה וַיֵּלַךְ
15 ἀντὶ τοῦ λέγειν ὑμᾶς· ἐὰν ὁ κύριος θελήσῃ καὶ ζήσομεν καὶ ποιήσομεν τοῦτο ἢ ἐκεῖνο.	15 תַּחַת אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אִם־יִרְצֶה יְהוָֹה וְנִחְיֶה נַעֲשֶׂה כָּזֹה וְכָזֶה
16 νῦν δὲ καυχᾶσθε ἐν ταῖς ἀλαζονείαις ὑμῶν· πᾶσα καύχησις τοιαύτη πονηρά ἐστιν.	16 עַתָּה תִּתְגָּאוּ בְּפַחֲזוּתְכֶם וְכָל־גַּאֲוָה אֲשֶׁר כָּזֹאת רָעָה הִיא
17 εἰδότι οὖν καλὸν ποιεῖν καὶ μὴ ποιοῦντι, ἁμαρτία αὐτῷ ἐστιν.	17 לָכֵן הַיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ וְהָיָה בוֹ חֵטְא