Romanos 9

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Digo la verdad en Cristo, no miento, - mi conciencia me lo atestigua en el Espíritu Santo -,	1 אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש
2 siento una gran tristeza y un dolor incesante en el corazón.	2 כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי
3 Pues desearía ser yo mismo anatema, separado de Cristo, por mis hermanos, los de mi raza según la carne,	3 כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי
4 - los israelitas -, de los cuales es la adopción filial, la gloria, las alianzas, la legislación, el culto, las promesas,	4 אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות
5 y los patriarcas; de los cuales también procede Cristo según la carne, el cual está por encima de todas las cosas, Dios bendito por los siglos. Amén.	5 ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן
6 No es que haya fallado la palabra de Dios. Pues no todos los descendientes de Israel son Israel.	6 אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה
7 Ni por ser descendientes de Abraham, son todos hijos. Sino que «por Isaac llevará tu nombre una descendencia»;	7 ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע
8 es decir: no son hijos de Dios los hijos según la carne, sino que los hijos de la promesa se cuentan como descendencia.	8 כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע
9 Porque éstas son las palabras de la promesa: «Por este tiempo volveré; y Sara tendrá un hijo».	9 כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן
10 Y más aún; también Rebeca concibió de un solo hombre, nuestro padre Isaac;	10 ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו
11 ahora bien, antes de haber nacido, y cuando no habian hecho ni bien ni mal - para que se mantuviese la libertad de la elección divina,	11 כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא
12 que depende no de las obras sino del que llama - le fue dicho a Rebeca: El mayor servirá al menor,	12 נאמר לה כי רב יעבד צעיר
13 como dice la Escritura: Amé a Jacob y odié a Esaú.	13 ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי
14 ¿Qué diremos, pues? ¿Que hay injusticia en Dios? ¡De ningún modo!	14 אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה
15 Pues dice él a Moisés: Seré misericordioso con quien lo sea: me apiadaré de quien me apiade.	15 כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם
16 Por tanto, no se trata de querer o de correr, sino de que Dios tenga misericordia.	16 ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם
17 Pues dice la Escritura a Faraón: Te he suscitado precisamente para mostrar en ti mi poder, y para que mi nombre sea conocido en toda la tierra.	17 כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
18 Así pues, usa de misericordia con quien quiere, y endurece a quien quiere.	18 ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו
19 Pero me dirás: Entonces ¿de qué se enoja? Pues ¿quién puede resistir a su voluntad?	19 וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב
20 ¡Oh hombre! Pero ¿quién eres tú para pedir cuentas a Dios? ¿Acaso la pieza de barro dirá a quien la modeló: “por qué me hiciste así”?	20 אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני
21 O ¿es que el alfarero no es dueño de hacer de una misma masa unas vasijas para usos nobles y otras para usos despreciables?	21 אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון
22 Pues bien, si Dios, queriendo manifestar su cólera y dar a conocer su poder, soportó con gran paciencia objetos de cólera preparados para la perdición,	22 ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון
23 a fin de dar a conocer la riqueza de su gloria con los objetos de misericordia que de antemano había preparado para gloria:	23 להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד
24 con nosotros, que hemos sido llamados no sólo de entre los judíos sino también de entre los gentiles...	24 והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים
25 Como dice también en Oseas: Llamaré pueblo mío al que no es mi pueblo: y amada mía a la que no es mi amada.	25 כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה
26 Y en el lugar mismo en que se les dijo: No sois mi pueblo, serán llamados: Hijos de Dios vivo.	26 והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי
27 Isaías también clama en favor de Israel: Aunque los hijos de Israel fueran numerosos como las arenas del mar, sólo el resto será salvo.	27 וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה
28 Porque pronta y perfectamente cumplirá el Señor su palabra sobre la tierra.	28 כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ
29 Y como predijo Isaías: Si el Señor de los ejércitos no nos dejara una descendencia, como Sodoma hubiéramos venido a ser, y semejantes a Gomorra.	29 וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו
30 ¿Qué diremos, pues? Que los gentiles, que no buscaban la justicia, han hallado la justicia - la justicia de la fe -	30 ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה
31 mientras Israel, buscando una ley de justicia, no llegó a cumplir la ley.	31 וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע
32 ¿Por qué? Porque la buscaba no en la fe sino en las obras. Tropezaron contra la piedra de tropiezo,	32 ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף
33 como dice la Escritura: He aquí que pongo en Sión piedra de tropiezo y roca de escándalo; mas el que crea en él, no será confundido.	33 ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש