Mateo 9

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Subiendo a la barca, pasó a la otra orilla y vino a su ciudad.	1 וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו
2 En esto le trajeron un paralítico postrado en una camilla. Viendo Jesús la fe de ellos, dijo al paralítico: «¡ Animo!, hijo, tus pecados te son perdonados».	2 והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך
3 Pero he aquí que algunos escribas dijeron para sí: «Este está blasfemando».	3 והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא
4 Jesús, conociendo sus pensamientos, dijo: «¿Por qué pensáis mal en vuestros corazones? ¿Qué es más fácil, decir: “Tus pecados te son perdonados”, o decir:	4 וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם
5 “Levántate y anda”?	5 כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך
6 Pues para que sepáis que el Hijo del hombre tiene en la tierra poder de perdonar pecados - dice entonces al paralítico -: “Levántate, toma tu camilla y vete a tu casa”».	6 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך
7 El se levantó y se fue a su casa.	7 ויקם וילך לביתו
8 Y al ver esto, la gente temió y glorificó a Dios, que había dado tal poder a los hombres.	8 והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם
9 Cuando se iba de allí, al pasar vio Jesús a un hombre llamado Mateo, sentado en el despacho de impuestos, y le dice: «Sígueme». El se levantó y le siguió.	9 ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך
10 Y sucedió que estando él a la mesa en casa de Mateo, vinieron muchos publicanos y pecadores, y estaban a la mesa con Jesús y sus discípulos.	10 ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו
11 Al verlo los fariseos decían a los discípulos: «¿Por qué come vuestro maestro con los publicanos y pecadores?»	11 ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם
12 Mas él, al oírlo, dijo: «No necesitan médico los que están fuertes sino los que están mal.	12 וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים
13 Id, pues, a aprender qué significa aquello de: Misericordia quiero, que no sacrificio. Porque no he venido a llamar a justos, sino a pecadores».	13 ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה
14 Entonces se le acercan los discípulos de Juan y le dicen: «¿Por qué nosotros y los fariseos ayunamos, y tus discípulos no ayunan?»	14 ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים
15 Jesús les dijo: «Pueden acaso los invitados a la boda ponerse tristes mientras el novio está con ellos? Días vendrán en que les será arrebatado el novio; entonces ayunarán.	15 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו
16 Nadie echa un remiendo de paño sin tundir en un vestido viejo, porque lo añadido tira del vestido, y se produce un desgarrón peor.	16 אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה
17 Ni tampoco se echa vino nuevo en pellejos viejos; pues de otro modo, los pellejos revientan, el vino se derrama, y los pellejos se echan a perder; sino que el vino nuevo se echa en pellejos nuevos, y así ambos se conservan».	17 ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו
18 Así les estaba hablando, cuando se acercó un magistrado y se postró ante él diciendo: «Mi hija acaba de morir, pero ven, impón tu mano sobre ella y vivirá».	18 ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה
19 Jesús se levantó y le siguió junto con sus discípulos.	19 ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו
20 En esto, una mujer que padecía flujo de sangre desde hacía doce años se acercó por detrás y tocó la orla de su manto.	20 והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו
21 Pues se decía para sí: «Con sólo tocar su manto, me salvaré».	21 כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע
22 Jesús se volvió, y al verla le dijo: «¡Animo!, hija, tu fe te ha salvado». Y se salvó la mujer desde aquel momento.	22 ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא
23 Al llegar Jesús a casa del magistrado y ver a los flautistas y la gente alborotando,	23 ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר
24 decía: «¡Retiraos! La muchacha no ha muerto; está dormida». Y se burlaban de él.	24 סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו
25 Mas, echada fuera la gente, entró él, la tomó de la mano, y la muchacha se levantó.	25 ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה
26 Y la noticia del suceso se divulgó por toda aquella comarca.	26 ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא
27 Cuando Jesús se iba de allí, al pasar le siguieron dos ciegos gritando: «¡Ten piedad de nosotros, Hijo de David!»	27 ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד
28 Y al llegar a casa, se le acercaron los ciegos, y Jesús les dice: «¿Creéis que puedo hacer eso?» Dícenle: «Sí, Señor».	28 וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו
29 Entonces les tocó los ojos diciendo: «Hágase en vosotros según vuestra fe».	29 ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם
30 Y se abrieron sus ojos. Jesús les ordenó severamente: «¡Mirad que nadie lo sepa!»	30 ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש
31 Pero ellos, en cuanto salieron, divulgaron su fama por toda aquella comarca.	31 והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא
32 Salían ellos todavía, cuando le presentaron un mudo endemoniado.	32 המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד
33 Y expulsado el demonio, rompió a hablar el mudo. Y la gente, admirada, decía: «Jamás se vio cosa igual en Israel».	33 וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל
34 Pero los fariseos decían: «Por el Príncipe de los demonios expulsa a los demonios».	34 והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים
35 Jesús recorría todas las ciudades y aldeas, enseñando en sus sinagogas, proclamando la Buena Nueva del Reino y sanando todo enfermedad y toda dolencia.	35 ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם
36 Y al ver a la muchedumbre, sintió compasión de ella, porque estaban vejados y abatidos como ovejas que no tienen pastor.	36 ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה
37 Entonces dice a sus discípulos: «La mies es mucha y los obreros pocos.	37 אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים
38 Rogad, pues, al Dueño de la mies que envíe obreros a su mies».	38 לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו