Mateo 21

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Cuando se aproximaron a Jerusalén, al llegar a Betfagé, junto al monte de los Olivos, entonces envió Jesús a dos discípulos,	1 ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים
2 diciéndoles: «Id al pueblo que está enfrente de vosotros, y enseguida encontraréis un asna atada y un pollino con ella; desatadlos y traédmelos.	2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי
3 Y si alguien os dice algo, diréis: El Señor los necesita, pero enseguida los devolverá».	3 וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם
4 Esto sucedió para que se cumpliese el oráculo del profeta:	4 וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר
5 Decid a la hija de Sión: He aquí que tu Rey viene a ti, manso y montado en un asna y un pollino, hijo de animal de yugo.	5 אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות
6 Fueron, pues, los discípulos e hicieron como Jesús les había encargado:	6 וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע
7 trajeron el asna y el pollino. Luego pusieron sobre ellos sus mantos, y él se sentó encima.	7 ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם
8 La gente, muy numerosa, extendió sus mantos por el camino; otros cortaban ramas de los árboles y las tendían por el camino.	8 ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך
9 Y la gente que iba delante y detrás de él gritaba: «¡Hosanna al Hijo de David! ¡Bendito el que viene en nombre del Señor! ¡Hosanna en las alturas!»	9 והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים
10 Y al entrar él en Jerusalén, toda la ciudad se conmovió. «¿Quién es éste?» decían.	10 ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה
11 Y la gente decía: «Este es el profeta Jesús, de Nazaret de Galilea».	11 ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל
12 Entró Jesús en el Templo y echó fuera a todos los que vendían y compraban en el Templo; volcó las mesas de los cambistas y los puestos de los vendedores de palomas.	12 ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים
13 Y les dijo: «Está escrito: Mi Casa será llamada Casa de oración. ¡Pero vosotros estáis haciendo de ella una cueva de bandidos!»	13 ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים
14 También en el Templo se acercaron a él algunos ciegos y cojos, y los curó.	14 ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם
15 Mas los sumos sacerdotes y los escribas, al ver los milagros que había hecho y a los niños que gritaban en el Templo: «¡Hosanna al Hijo de David!», se indignaron	15 ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם
16 y le dijeron: «¿Oyes lo que dicen éstos?» «Sí - les dice Jesús -. ¿No habéis leído nunca que De la boca de los niños y de los que aún maman te preparaste alabanza?»	16 ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז
17 Y dejándolos, salió fuera de la ciudad, a Betania, donde pasó la noche.	17 ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם
18 Al amanecer, cuando volvía a la ciudad, sintió hambre;	18 ובבקר שב אל העיר והוא רעב
19 y viendo una higuera junto al camino, se acercó a ella, pero no encontró en ella más que hojas. Entonces le dice: «¡Que nunca jamás brote fruto de ti!» Y al momento se secó la higuera.	19 וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם
20 Al verlo los discípulos se maravillaron y decían: «¿Cómo al momento quedó seca la higuera?»	20 ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם
21 Jesús les respondió: «Yo os aseguro: si tenéis fe y no vaciláis, no sólo haréis lo de la higuera, sino que si aun decís a este monte: “Quítate y arrójate al mar”, así se hará.	21 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה
22 Y todo cuanto pidáis con fe en la oración, lo recibiréis».	22 וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו
23 Llegado al Templo, mientras enseñaba se le acercaron los sumos sacerdotes y los ancianos del pueblo diciendo: «¿Con qué autoridad haces esto? ¿Y quién te ha dado tal autoridad?»	23 ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת
24 Jesús les respondió: «También yo os voy a preguntar una cosa; si me contestáis a ella, yo os diré a mi vez con qué autoridad hago esto.	24 ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה
25 El bautismo de Juan, ¿de dónde era?, ¿del cielo o de los hombres?» Ellos discurrían entre sí: «Si decimos: “Del cielo”, nos dirá: “Entonces ¿por qué no le creísteis?”	25 טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר
26 Y si decimos: “De los hombres”, tenemos miedo a la gente, pues todos tienen a Juan por profeta».	26 אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא
27 Respondieron, pues, a Jesús: «No sabemos». Y él les replicó asimismo: «Tampoco yo os digo con qué autoridad hago esto».	27 ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה
28 «Pero ¿qué os parece? Un hombre tenía dos hijos. Llegándose al primero, le dijo: “Hijo, vete hoy a trabajar en la viña.”	28 אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי
29 Y él respondió: “No quiero”, pero después se arrepintió y fue.	29 ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך
30 Llegándose al segundo, le dijo lo mismo. Y él respondió: “Voy, Señor”, y no fue.	30 ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך
31 ¿Cuál de los dos hizo la voluntad del padre?» - «El primero» - le dicen. Díceles Jesús: «En verdad os digo que los publicanos y las rameras llegan antes que vosotros al Reino de Dios.	31 מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים
32 Porque vino Juan a vosotros por camino de justicia, y no creísteis en él, mientras que los publicanos y las rameras creyeron en él. Y vosotros, ni viéndolo, os arrepentisteis después, para creer en él.	32 כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו
33 «Escuchad otra parábola. Era un propietario que plantó una viña, la rodeó de una cerca, cavó en ella un lagar y edificó una torre; la arrendó a unos labradores y se ausentó.	33 משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק
34 Cuando llegó el tiempo de los frutos, envió sus siervos a los labradores para recibir sus frutos.	34 ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו
35 Pero los labradores agarraron a los siervos, y a uno le golpearon, a otro le mataron, a otro le apedrearon.	35 ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו
36 De nuevo envió otros siervos en mayor número que los primeros; pero los trataron de la misma manera.	36 ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם
37 Finalmente les envió a su hijo, diciendo: “A mi hijo le respetarán.”	37 ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו
38 Pero los labradores, al ver al hijo, se dijeron entre sí: “Este es el heredero. Vamos, matémosle y quedémonos con su herencia.”	38 ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו
39 Y agarrándole, le echaron fuera de la viña y le mataron.	39 ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו
40 Cuando venga, pues, el dueño de la viña, ¿qué hará con aquellos labradores?»	40 והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם
41 Dícenle: «A esos miserables les dará una muerte miserable arrendará la viña a otros labradores, que le paguen los frutos a su tiempo».	41 ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו
42 Y Jesús les dice: «¿No habéis leído nunca en las Escrituras: La piedra que los constructores desecharon, en piedra angular se ha convertido; fue el Señor quien hizo esto y es maravilloso a nuestros ojos?	42 ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו
43 Por eso os digo: Se os quitará el Reino de Dios para dárselo a un pueblo que rinda sus frutos».	43 על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה
	44 והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו
45 Los sumos sacerdotes y los fariseos, al oír sus parábolas, comprendieron que estaba refiriéndose a ellos.	45 ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר
46 Y trataban de detenerle, pero tuvieron miedo a la gente porque le tenían por profeta.	46 ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו