Shoftim (שופטים) - Giudici 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 וַתָּשַׁר דְּבֹורָה וּבָרָק בֶּן־אֲבִינֹעַם בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹר	1 Debora und Barak, der Sohn Abinoams, sangen an jenem Tag dieses Lied:
2 בִּפְרֹעַ פְּרָעֹות בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרֲכוּ יְהוָה	2 Dass Führer Israel führten und das Volk sich bereit zeigte, dafür preist den Herrn!
3 שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים אָנֹכִי לַיהוָה אָנֹכִי אָשִׁירָה אֲזַמֵּר לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל	3 Hört, ihr Könige, horcht auf, ihr Fürsten! Ich will dem Herrn zu Ehren singen, ich will zu Ehren des Herrn, des Gottes Israels, spielen.
4 יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדֹום אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם־שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם־עָבִים נָטְפוּ מָיִם	4 Herr, als du auszogst aus Seïr, als du vom Grünland Edoms heranschrittest, da bebte die Erde, die Himmel ergossen sich, ja, aus den Wolken ergoss sich das Wasser.
5 הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל	5 Die Berge wankten vor dem Blick des Herrn, [das ist der Sinai] vor dem Blick des Herrn, des Gottes Israels.
6 בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן־עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחֹות וְהֹלְכֵי נְתִיבֹות יֵלְכוּ אֳרָחֹות עֲקַלְקַלֹּות	6 In den Tagen Schamgars, des Sohnes des Anat, in den Tagen Jaëls lagen die Wege verlassen da; wer unterwegs war, musste Umwege machen.
7 חָדְלוּ פְרָזֹון בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבֹורָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל	7 Bewohner des offenen Landes gab es nicht mehr, es gab sie nicht mehr in Israel, bis du dich erhobst, Debora, bis du dich erhobst, Mutter in Israel.
8 יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים אָז לָחֶם שְׁעָרִים מָגֵן אִם־יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל	8 Man hatte sich neue Götter erwählt. Es gab kein Brot an den Toren. Schild und Speer waren nicht mehr zu sehen bei den Vierzigtausend in Israel.
9 לִבִּי לְחֹוקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם בָּרֲכוּ יְהוָה	9 Mein Herz gehört Israels Führern. Ihr, die ihr bereit seid im Volk, preist den Herrn!
10 רֹכְבֵי אֲתֹנֹות צְחֹרֹות יֹשְׁבֵי עַל־מִדִּין וְהֹלְכֵי עַל־דֶּרֶךְ שִׂיחוּ	10 Ihr, die ihr auf weißen Eselinnen reitet, die ihr auf Teppichen sitzt, die ihr auf der Straße dahinzieht, singt!
11 מִקֹּול מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים שָׁם יְתַנּוּ צִדְקֹות יְהוָה צִדְקֹת פִּרְזֹנֹו בְּיִשְׂרָאֵל אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם־יְהוָה	11 Horch, sie jubeln zwischen den Tränken; dort besingt man die rettenden Taten des Herrn, seine hilfreiche Tat an den Bauern in Israel. Damals zog das Volk des Herrn hinab zu den Toren.
12 עוּרִי עוּרִי דְּבֹורָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי־שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן־אֲבִינֹעַם	12 Auf, auf, Debora! Auf, auf, sing ein Lied! Erheb dich, Barak, führ deine Gefangenen heim, Sohn Abinoams!
13 אָז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים עָם יְהוָה יְרַד־לִי בַּגִּבֹּורִים	13 Dann steige herab, was übrig ist unter den Herrlichen des Volkes. Der Herr steige herab mit mir unter den Helden.
14 מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר	14 Aus Efraim zogen sie hinunter ins Tal, hinter ihnen Benjamin mit seinen Scharen; von Machir stiegen die Führer hinab, von Sebulon die, die das Zepter tragen.
15 וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם־דְּבֹרָה וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו בִּפְלַגֹּות רְאוּבֵן גְּדֹלִים חִקְקֵי־לֵב	15 Die Fürsten Issachars zusammen mit Debora und wie Issachar so auch Barak, ins Tal getragen von seinen Füßen. In Rubens Bezirken überlegte man lange.
16 לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקֹות עֲדָרִים לִפְלַגֹּות רְאוּבֵן גְּדֹולִים חִקְרֵי־לֵב	16 Warum sitzt du zwischen den Hürden und hörst bei den Herden dem Flötenspiel zu? In Rubens Bezirken überlegte man lange.
17 גִּלְעָד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיֹּות אָשֵׁר יָשַׁב לְחֹוף יַמִּים וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכֹּון	17 Gilead bleibt jenseits des Jordan. Warum verweilt Dan bei den Schiffen? Ascher sitzt am Ufer des Meeres, bleibt ruhig an seinen Buchten.
18 זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשֹׁו לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרֹומֵי שָׂדֶה	18 Sebulon ist ein Volk, das sein Leben aufs Spiel setzt, auch Naftali auf den Höhen des Feldes.
19 בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל־מֵי מְגִדֹּו בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ	19 Könige kamen und kämpften, damals kämpften Kanaans Könige in Taanach, an den Wassern Megiddos, doch Beute an Silber machten sie nicht.
20 מִן־שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכֹּוכָבִים מִמְּסִלֹּותָם נִלְחֲמוּ עִם־סִיסְרָא	20 Vom Himmel her kämpften die Sterne, von ihren Bahnen aus kämpften sie gegen Sisera.
21 נַחַל קִישֹׁון גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישֹׁון תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז	21 Der Bach Kischon schwemmte sie fort, der altberühmte Bach, der Bach Kischon. Meine Seele soll auftreten mit Macht.
22 אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי־סוּס מִדַּהֲרֹות דַּהֲרֹות אַבִּירָיו	22 Damals stampften die Hufe der Pferde im Jagen, im Dahinjagen der Hengste.
23 אֹורוּ מֵרֹוז אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה אֹרוּ אָרֹור יֹשְׁבֶיהָ כִּי לֹא־בָאוּ לְעֶזְרַת יְהוָה לְעֶזְרַת יְהוָה בַּגִּבֹּורִים	23 Ihr sollt Meros verfluchen, spricht der Engel des Herrn. Mit Flüchen flucht seinen Bewohnern; denn sie kamen dem Herrn nicht zu Hilfe, zu Hilfe dem Herrn unter den Helden.
24 תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ	24 Gepriesen sei Jaël unter den Frauen, die Frau des Keniters Heber, gepriesen unter den Frauen im Zelt.
25 מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה	25 Er hatte Wasser verlangt, sie gab ihm Milch, in einer prächtigen Schale reichte sie Sahne.
26 יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשֹׁו וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתֹו	26 Ihre Hand streckte sie aus nach dem Pflock, ihre Rechte nach dem Hammer des Schmieds. Sie erschlug Sisera, zermalmte sein Haupt, zerschlug, durchbohrte seine Schläfe.
27 בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד	27 Zu ihren Füßen brach er zusammen, fiel nieder, lag da, zu ihren Füßen brach er zusammen, fiel nieder. Wo er zusammenbrach, da lag er vernichtet.
28 בְּעַד הַחַלֹּון נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבֹּו לָבֹוא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבֹותָיו	28 Aus ihrem Fenster blickt Siseras Mutter und klagt durch das Gitter: Warum säumt sein Wagen zu kommen, warum zögert der Hufschlag seiner Gespanne?
29 חַכְמֹות שָׂרֹותֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף־הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ	29 Eine Kluge aus ihren Fürstinnen antwortet ihr, und sie selbst wiederholt deren Worte:
30 הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל	30 Sicher machen und teilen sie Beute, ein, zwei Frauen für jeden Mann, Beute an Kleidern für Sisera, Beute an Kleidern, für meinen Hals als Beute ein, zwei bunte Tücher.
31 כֵּן יֹאבְדוּ כָל־אֹויְבֶיךָ יְהוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתֹו וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה׃ פ	31 So gehen all deine Feinde zugrunde, Herr. Doch die, die ihn lieben, sind wie die Sonne, wenn sie aufgeht in ihrer Kraft. Dann hatte das Land vierzig Jahre lang Ruhe.