Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 8

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וְזֶה רֹאשׁ הַנֶּאֱמָרִים כִּי יֶשׁ־לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל הַיּוֹשֵׁב לִימִין כִּסֵּא הַגְּבוּרָה בַּשָּׁמָיִם	1 וזה ראש הנאמרים כי יש לנו כהן גדול היושב לימין כסא הגבורה בשמים
2 וְהוּא מְשָׁרֵת הַקֹּדֶשׁ וְהַמִּשְׁכָּן הָאֲמִתִּי אֲשֶׁר־כּוֹנֲנוֹ אֲדֹנָי וְלֹא אָדָם	2 והוא משרת הקדש והמשכן האמתי אשר כוננו אדני ולא אדם
3 כִּי כָל־כֹּהֵן גָּדוֹל הוּא מֻפְקָד לְהַקְרִיב מְנָחוֹת וּזְבָחִים וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גַם־לָזֶה דָּבָר לְהַקְרִיב	3 כי כל כהן גדול הוא מפקד להקריב מנחות וזבחים ועל כן צריך שיהיה גם לזה דבר להקריב
4 וְהִנֵּה אִלּוּ הָיָה בָאָרֶץ לֹא הָיָה כֹּהֵן כִּי יֶשׁ־פֹּה הַכֹּהֲנִים הַמַּקְרִיבִים הַקָּרְבָּנוֹת לְפִי הַתּוֹרָה	4 והנה אלו היה בארץ לא היה כהן כי יש פה הכהנים המקריבים הקרבנות לפי התורה
5 וּמְכַהֲנִים לִדְמוּת וְצֵל הַדְּבָרִים שֶׁבַּשָּׁמָיִם כִּדְבַר יְהוָֹה אֶל־משֶׁה בְּבֹאוֹ לְכַלּוֹת אֶת־הַמִּשְׁכָּן כִּי־אָמַר אֵלָיו רְאֵה וַעֲשֵׂה הַכֹּל בְּתַבְנִיתוֹ אֲשֶׁר־אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר	5 ומכהנים לדמות וצל הדברים שבשמים כדבר יהוה אל משה בבאו לכלות את המשכן כי אמר אליו ראה ועשה הכל בתבניתו אשר אתה מראה בהר
6 וְעַתָּה הוּא קִבֵּל שֵׁרוּת מְעֻלֶּה כְּפִי מַעֲלַת הַבְּרִית שֶׁנֶּעֶשְׂתָה עַל־יָדוֹ אֲשֶׁר הוּקְמָה עַל־הַבְטָחוֹת טֹבוֹת וִיתֵרוֹת	6 ועתה הוא קבל שרות מעלה כפי מעלת הברית הנעשה על ידו אשר הוקמה על הבטחות טבות ויתרות
7 כִּי אִלּוּ הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה הַהִיא תְּמִימָה לֹא־יְבֻקַּשׁ מָקוֹם לִשְׁנִיָּה	7 כי אלו היתה הראשונה ההיא תמימה לא יבקש מקום לשניה
8 כִּי־כֹה אָמַר בְּהוֹכִיחַ אֹתָם הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָֹה וְכָרַתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה	8 כי כה אמר בהוכיח אתם הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה
9 לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּחַלְתִּי בָם נְאֻם־יְהוָֹה	9 לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בחלתי בם נאם יהוה
10 כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְהוָֹה נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם	10 כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם
11 וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת־אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת־יְהוָֹה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם	11 ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם
12 כִּי אֶסְלַח לַעֲוֺנָם וּלְחַטָּאתָם וּלְפִשְׁעֵיהֶם לֹא אֶזְכָּר־עוֹד	12 כי אסלח לעונם ולחטאתם ולפשעיהם לא אזכר עוד
13 הִנֵּה בְאָמְרוֹ בְּרִית חֲדָשָׁה יִשֵּׁן אֶת־הָרִאשׁוֹנָה וּמַה־שֶּׁהוּא נוֹשָׁן וּמַזְקִין קָרוֹב הוּא אֶל־קִצּוֹ	13 הנה באמרו ברית חדשה ישן את הראשונה ומה שהוא נושן ומזקין קרוב הוא אל קצו