Seconda lettera di Giovanni - (מכתב שני של יוחנן) 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	GREEK BIBLE
1 פּוֹלוֹס עֶבֶד אֱלֹהִים וּשְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְפִי אֱמוּנַת בְּחִירֵי אֱלֹהִים וְדַעַת הָאֱמֶת אֲשֶׁר לַחֲסִידוּת	1 Παυλος, δουλος Θεου, αποστολος δε Ιησου Χριστου κατα την πιστιν των εκλεκτων του Θεου και την επιγνωσιν της αληθειας της κατ' ευσεβειαν
2 עֲלֵי־תִקְוַת חַיֵּי הָעוֹלָם אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לִפְנֵי יְמוֹת עוֹלָם הָאֵל אֲשֶׁר לֹא יְשַׁקֵּר	2 επ' ελπιδι ζωης αιωνιου, την οποιαν υπεσχεθη ο αψευδης Θεος προ χρονων αιωνιων,
3 וְגִלָּה בְּמוֹעֲדוֹ אֶת־דְּבָרוֹ עַל־יְדֵי הַקְּרִיאָה הַמֻּפְקָדָה בְיָדִי עַל־פִּי מִצְוַת הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ	3 εφανερωσε δε εν καιροις ωρισμενοις τον λογον αυτου δια του κηρυγματος, το οποιον ενεπιστευθην εγω κατ' επιταγην του σωτηρος ημων Θεου,
4 אֶל־טִיטוֹס בְּנוֹ הָאֲמִתִּי לְפִי אֱמוּנָה אֶחָת חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעֵנוּ	4 προς Τιτον, γνησιον τεκνον κατα κοινην ημων πιστιν? ειη χαρις, ελεος, ειρηνη απο Θεου Πατρος και Κυριου Ιησου Χριστου του Σωτηρος ημων.
5 לָזֹאת עֲזַבְתִּיךָ בִקְרֵיטִי לְמַעַן תַּשְׁלִים אֶת־הֶחָסֵר וְתָשִׂים זְקֵנִים בְּכָל־עִיר וָעִיר כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ	5 Δια τουτο σε αφηκα εν Κρητη, δια να διορθωσης τα ελλειποντα και να καταστησης εν παση πολει πρεσβυτερους, καθως εγω σε διεταξα,
6 אִם־יִמָּצֵא אִישׁ תָּם וּבַעַל־אִשָּׁה אֶחָת וְיֶשׁ־לוֹ בָּנִים מַאֲמִינִים וְאֵין עֲלֵיהֶם טַעֲנַת פְּרִיצוּת וְאֵינָם סוֹרְרִים	6 οστις ειναι ανεγκλητος, μιας γυναικος ανηρ, εχων τεκνα πιστα, μη κατηγορουμενα ως ασωτα η ανυποτακτα.
7 כִּי פְקִיד־הָעֵדָה צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ תָּם כְּסֹכֵן לֵאלֹהִים לֹא עֹמֵד עַל־דַּעְתּוֹ וְלֹא רַגְזָן וְלֹא אֹהֵב יַיִן וְלֹא־בַעַל אֶגְרֹף וְלֹא נֹטֶה אַחֲרֵי הַבָּצַע	7 Διοτι πρεπει ο επισκοπος να ηναι ανεγκλητος, ως οικονομος Θεου, μη αυθαδης, μη οργιλος, μη μεθυσος, μη πληκτης, μη αισχροκερδης,
8 כִּי אִם־יְהִי מַכְנִיס אֹרְחִים וְאֹהֵב טוֹב וְצָנוּעַ וְצַדִּיק וְקָדוֹשׁ וְכֹבֵשׁ אֶת־יִצְרוֹ	8 αλλα φιλοξενος, φιλαγαθος, σωφρων, δικαιος, οσιος, εγκρατης,
9 וּמַחֲזִיק בַּדָּבָר הַנֶּאֱמָן כְּפִי הַהוֹרָאָה לְמַעַן יִהְיֶה בְכֹחוֹ לְהַזְהִיר בַּלֶּקַח הַבָּרִיא וּלְהוֹכִיחַ אֶת־הַמְּרִיבִים	9 προσκεκολλημενος εις τον πιστον λογον της διδασκαλιας, δια να ηναι δυνατος και να προτρεπη δια της υγιαινουσης διδασκαλιας και να εξελεγχη τους αντιλεγοντας.
10 כִּי־יֵשׁ הַרְבֵּה מֹרְדִים מְדַבְּרֵי הֶבֶל וּמַתְעֵי נָפֶשׁ וּבִפְרָט מִן־הַמּוּלִים	10 Διοτι υπαρχουσι πολλοι και ανυποτακτοι ματαιολογοι και φρενοπλανοι, μαλιστα οι εκ της περιτομης,
11 אֲשֶׁר סָכוֹר יִסָּכֵר פִּיהֶם הַהֹפְכִים בָּתִּים כֻּלָּם בְּהוֹרוֹתָם דְּבָרִים לֹא־כֵנִים עֵקֶב בָּצַע	11 τους οποιους πρεπει να αποστομονωμεν, οιτινες ανατρεπουσιν ολοκληρους οικους, διδασκοντες οσα δεν πρεπει, χαριν αισχρου κερδους.
12 וּכְבָר אָמַר אֶחָד מֵהֶם נְבִיאָם אֲשֶׁר בְּתוֹכָם בְּנֵי קְרֵיטִי כֹּזְבִים הֵם מֵעוֹלָם וְחַיּוֹת רָעוֹת וּכְרֵשִׂים עֲצֵלִים	12 Ειπε τις αυτων προφητης ιδιος αυτων? Οι Κρητες ειναι παντοτε ψευσται, κακα θηρια, γαστερες αργαι.
13 וְהָעֵדוּת הַזֹּאת אֱמֶת הִיא וּבַעֲבוּר־כֵּן תּוֹכִיחֵם תּוֹכֵחָה קָשָׁה לְמַעַן יִהְיוּ בְרִיאִים בָּאֱמוּנָה	13 Η μαρτυρια αυτη ειναι αληθινη. Δια την οποιαν αιτιαν ελεγχε αυτους αποτομως, δια να υγιαινωσιν εν τη πιστει,
14 וְלֹא יָשִׂימוּ לֵב אֶל־הַגָּדוֹת הַיְּהוּדִים וְאֶל־מִצְוֺת הָאֲנָשִׁים הַסָּרִים מִן־הָאֱמֶת	14 και να μη προσεχωσιν εις Ιουδαικους μυθους και εντολας ανθρωπων αποστρεφομενων την αληθειαν.
15 הֵן הַכֹּל טָהוֹר לַטְּהוֹרִים אֲבָל לַנִּטְמָאִים וּלְאֵינָם מַאֲמִינִים אֵין־דָּבָר טָהוֹר כִּי נִטְמְאָה גַּם־דַּעְתָּם גַּם־רוּחָם	15 Εις μεν τους καθαρους παντα ειναι καθαρα? εις δε τους μεμιασμενους και απιστους ουδεν καθαρον, αλλα και ο νους αυτων και η συνειδησις ειναι μεμιασμενα.
16 אֹמְרִים הֵמָּה כִּי־יָדְעוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וּבְמַעֲשֵׂיהֶם כּוֹפְרִים בּוֹ כִּי מְתֹעָבִים וּמַמְרִים הֵם וְלֹא־יִצְלְחוּ לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב	16 Ομολογουσιν οτι γνωριζουσι τον Θεον, με τα εργα ομως αρνουνται, βδελυκτοι οντες και απειθεις και εις παν εργον αγαθον αδοκιμοι.