Seconda lettera di Pietro - (מכתב שני של פיטר) 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	KING JAMES BIBLE
1 וְעַתָּה קֹדֶם כָּל־דָּבָר אֲבַקְשָׁה מִכֶּם לָשֵׂאת תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וּבַקָּשׁוֹת וְתוֹדוֹת בְּעַד כָּל־בְּנֵי אָדָם	1 I exhort therefore, that, first of all, supplications, prayers, intercessions, and giving of thanks, be made for all men;
2 בְּעַד הַמְּלָכִים וְכָל־הַשַּׁלִּיטִים לְמַעַן נִחְיֶה חַיֵּי הַשְׁקֵט וָבֶטַח בְּכָל־חֲסִידוּת וָישֶׁר	2 For kings, and for all that are in authority; that we may lead a quiet and peaceable life in all godliness and honesty.
3 כִּי־כֵן טוֹב וְרָצוּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ	3 For this is good and acceptable in the sight of God our Saviour;
4 אֲשֶׁר חֶפְצוֹ שֶׁיִּוָּשְׁעוּ כָּל־בְּנֵי הָאָדָם וְיַגִּיעוּ לְהַכָּרַת הָאֱמֶת	4 Who will have all men to be saved, and to come unto the knowledge of the truth.
5 כִּי אֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים וְאֶחָד הוּא הָעֹמֵד בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין בְּנֵי אָדָם הוּא בֶן־אָדָם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	5 For there is one God, and one mediator between God and men, the man Christ Jesus;
6 אֲשֶׁר נָתַן אֶת־נַפְשׁוֹ כֹּפֶר בְּעַד כֹּל וְזֹאת הָעֵדוּת הַבָּאָה בְעִתָּהּ	6 Who gave himself a ransom for all, to be testified in due time.
7 אֲשֶׁר אֲנִי הָפְקַדְתִּי לָהּ לְכָרוֹז וּלְשָׁלִיחַ אֱמֶת אֲנִי אֹמֵר בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא אֲשַׁקֵּר מוֹרֵה הַגּוֹיִם בֶּאֱמוּנָה וּבֶאֱמֶת	7 Whereunto I am ordained a preacher, and an apostle, (I speak the truth in Christ, and lie not;) a teacher of the Gentiles in faith and verity.
8 לָכֵן רְצוֹנִי שֶׁיִּתְפַּלְלוּ הָאֲנָשִׁים בְּכָל־מָקוֹם וְיִשְׂאוּ יְדֵיהֶם קֹדֶשׁ בְּלִי־כַעַס וּמָדוֹן	8 I will therefore that men pray every where, lifting up holy hands, without wrath and doubting.
9 וְכֵן גַּם־הַנָּשִׁים תִּתְיַפֶּינָה בְּתִלְבּשֶׁת נָאָה עִם־בּשֶׁת פָּנִים וּצְנִיעוּת לֹא בְּמַחְלְפוֹת הָרֹאשׁ לֹא בְזָהָב לֹא בִפְנִינִים וְלֹא בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים	9 In like manner also, that women adorn themselves in modest apparel, with shamefacedness and sobriety; not with broided hair, or gold, or pearls, or costly array;
10 אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁהוּא הָגוּן לַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶן יִרְאַת אֱלֹהִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים	10 But (which becometh women professing godliness) with good works.
11 הָאִשָּׁה תִּלְמַד דּוּמָם בְּכָל־הַכְנָעָה	11 Let the woman learn in silence with all subjection.
12 וְאֵינֶנִּי נֹתֵן רְשׁוּת לָאִשָּׁה לְלַמֵּד אַף לֹא־לְהִתְנַשֵּׂא עַל־הָאִישׁ אֶלָּא תִדּוֹם	12 But I suffer not a woman to teach, nor to usurp authority over the man, but to be in silence.
13 כִּי אָדָם נוֹצַר בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחֲרָיו חַוָּה	13 For Adam was first formed, then Eve.
14 וְאָדָם לֹא נִפְתָּה כִּי הָאִשָּׁה שָׁמְעָה לְקוֹל הַמַּשִּׁיא וַתָּבֹא לִידֵי עֲבֵרָה	14 And Adam was not deceived, but the woman being deceived was in the transgression.
15 אֲבָל תִּוָּשַׁע בְּלִדְתָּהּ בָּנִים אִם תַּעֲמֹד בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה וּבַקְּדֻשָּׁה עִם־הַצְּנִיעוּת	15 Notwithstanding she shall be saved in childbearing, if they continue in faith and charity and holiness with sobriety.
16 וַתְּהִי־לוֹ תוֹכַחַת עַל־חַטָּאתוֹ כִּי הַבְּהֵמָה הָאִלֶּמֶת דִּבְּרָה בְקוֹל־אָדָם וַתַּעְצֹר בְּאִוֶּלֶת הַקֹּסֵם
17 בְּאֵרוֹת בְּלִי־מַיִם הֵמָּה עָבִים נִדָּפִים בִּסְעָרָה אֲשֶׁר שָׁמוּר לָהֶם חשֶׁךְ־אֲפֵלָה לְעוֹלָם
18 כִּי בְּדַבְּרָם בְּגֵאוּת דִּבְרֵי שָׁוְא יָצוּדוּ בְּתַאֲוֺת הַבָּשָׂר עַל־יְדֵי זִמָּתָם אֵת אֲשֶׁר אַךְ־נִמְלְטוּ מִידֵי הַהֹלְכִים בְּדֶרֶךְ תּוֹעָה
19 חֵרוּת יַבְטִיחוּ לָהֶם וְהֵם בְּעַצְמָם עֲבָדִים לַשָּׁחַת כִּי הָאִישׁ עֶבֶד לַאֲשֶׁר נִכְבַּשׁ מִמֶּנּוּ
20 כִּי אַחֲרֵי הִמָּלְטָם מִטֻּמְאֹת הָעוֹלָם בְּדַעַת אֲדֹנֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אִם־שָׁבוּ וְהָטְבְּעוּ בְתוֹכָן וְנִכְבָּשׁוּ אַחֲרִיתָם תִּהְיֶה רָעָה מֵרֵאשִׁיתָם
21 טוֹב הָיָה לָהֶם לֹא לָדַעַת אֶת־דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה מֵאֲשֶׁר יְדָעֻהוּ וְנָסֹגוּ אָחוֹר מִן־הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַמְּסוּרָה לָהֶם
22 וַיִּקֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הָאֱמֶת הַכֶּלֶב שָׁב עַל־קֵאוֹ וְהַחֲזִיר עֹלֶה מִן־הָרַחְצָה לְהִתְגֹּלֵל בָּרָפֶשׁ