Lettera di Giacomo - מכתבו של גיימס 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וְעוֹד נְבַקְשָׁה מִכֶּם אַחַי וְנַזְהִיר אֶתְכֶם בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ כִּי כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם מֵאִתָּנוּ אֵיךְ לָכֶם לְהִתְהַלֵּךְ וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְכַאֲשֶׁר גַּם־הִתְהַלַּכְתֶּם כֵּן תּוֹסִיפוּ וְכֵן תַּרְבּוּ עוֹד	1 Λοιπὸν οὖν, ἀδελφοί, ἐρωτῶμεν ὑμᾶς καὶ παρακαλοῦμεν ἐν κυρίῳ Ἰησοῦ, ἵνα καθὼς παρελάβετε παρ’ ἡμῶν τὸ πῶς δεῖ ὑμᾶς περιπατεῖν καὶ ἀρέσκειν θεῷ, καθὼς καὶ περιπατεῖτε, ἵνα περισσεύητε μᾶλλον.
2 כִּי יְדַעְתֶּם אֶת־הַמִּצְוֺת אֲשֶׁר נָתַנּוּ לָכֶם בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ	2 οἴδατε γὰρ τίνας παραγγελίας ἐδώκαμεν ὑμῖν διὰ τοῦ κυρίου Ἰησοῦ.
3 כִּי רְצוֹן הָאֱלֹהִים הִיא קְדֻשַּׁתְכֶם אֲשֶׁר תִּתְרַחֲקוּ מִן־הַזְּנוּת
4 וְיֵדַע כָּל־אִישׁ מִכֶּם לִשְׁמֹר אֶת־גּוּפוֹ בִּקְדֻשָּׁה וִיקָר	4 εἰδέναι ἕκαστον ὑμῶν τὸ ἑαυτοῦ σκεῦος κτᾶσθαι ἐν ἁγιασμῷ καὶ τιμῇ,
5 וְלֹא־בְתַאֲוַת זִמָּה כְּדֶרֶךְ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־אֵינָם יֹדְעִים הָאֱלֹהִים	5 μὴ ἐν πάθει ἐπιθυμίας καθάπερ καὶ τὰ ἔθνη τὰ μὴ εἰδότα τὸν θεόν,
6 וְלֹא־יַעֲשֹׁק אִישׁ וְיוֹנֶה אֶת־אָחִיו בְּמַשָּׂא וּמַתָּן כִּי־נוֹקֵם יְהוָֹה עַל־כָּל־זֹאת כַּאֲשֶׁר כְּבָר אָמַרְנוּ וְהַעִידֹנוּ לָכֶם	6 τὸ μὴ ὑπερβαίνειν καὶ πλεονεκτεῖν ἐν τῷ πράγματι τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ, διότι ἔκδικος κύριος περὶ πάντων τούτων, καθὼς καὶ προείπαμεν ὑμῖν καὶ διεμαρτυράμεθα.
7 כִּי לֹא־קָרָא אוֹתָנוּ הָאֱלֹהִים לַטֻּמְאָה כִּי אִם־לַקְּדֻשָּׁה	7 οὐ γὰρ ἐκάλεσεν ἡμᾶς ὁ θεὸς ἐπὶ ἀκαθαρσίᾳ ἀλλ’ ἐν ἁγιασμῷ.
8 עַל־כֵּן הַבּוֹזֶה לֹא אֲנָשִׁים הוּא בוֹזֶה כִּי אִם־אֶת־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר גַּם־שָׂם בְּקִרְבֵּנוּ אֶת־רוּחַ קָדְשׁוֹ	8 τοιγαροῦν ὁ ἀθετῶν οὐκ ἄνθρωπον ἀθετεῖ ἀλλὰ τὸν θεὸν τὸν [καὶ] διδόντα τὸ πνεῦμα αὐτοῦ τὸ ἅγιον εἰς ὑμᾶς.
9 וְעַל־אַהֲבַת הָאַחִים אֵין־צֹרֶךְ לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם הֲלֹא אַף־אַתֶּם לִמּוּדֵי יְהוָֹה לְאַהֲבָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ	9 Περὶ δὲ τῆς φιλαδελφίας οὐ χρείαν ἔχετε γράφειν ὑμῖν, αὐτοὶ γὰρ ὑμεῖς θεοδίδακτοί ἐστε εἰς τὸ ἀγαπᾶν ἀλλήλους,
10 וְגַם עֹשִׂים אַתֶּם כֵּן לְכָל־אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר בְּכָל־מַקְדּוֹנְיָא אַךְ־נְבַקְשָׁה מִכֶּם אַחַי אֲשֶׁר תּוֹסִיפוּ וְתַרְבּוּ עוֹד	10 καὶ γὰρ ποιεῖτε αὐτὸ εἰς πάντας τοὺς ἀδελφοὺς [τοὺς] ἐν ὅλῃ τῇ Μακεδονίᾳ. Παρακαλοῦμεν δὲ ὑμᾶς, ἀδελφοί, περισσεύειν μᾶλλον
11 וְתִשְׁתַּדְּלוּ לָשֶׁבֶת בְּנַחַת וְתַעֲשֹוּ אִישׁ מְלַאכְתּוֹ בַּעֲמַל יְדֵיכֶם כַּאֲשֶׁר צִוִּינוּ אֶתְכֶם	11 καὶ φιλοτιμεῖσθαι ἡσυχάζειν καὶ πράσσειν τὰ ἴδια καὶ ἐργάζεσθαι ταῖς [ἰδίαις] χερσὶν ὑμῶν, καθὼς ὑμῖν παρηγγείλαμεν,
12 לְמַעַן תִּתְנַהֲגוּ כְהֹגֶן עִם־אֲשֶׁר בַּחוּץ וְלֹא תִצְטָרְכוּ לְאָדָם	12 ἵνα περιπατῆτε εὐσχημόνως πρὸς τοὺς ἔξω καὶ μηδενὸς χρείαν ἔχητε.
13 וְעַל־דְּבַר הַיְשֵׁנִים אֶחָי לֹא־נְכַחֵד מִכֶּם דָּבָר לְמַעַן לֹא תֵעָצְבוּ כַּאֲחֵרִים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם תִּקְוָה	13 Οὐ θέλομεν δὲ ὑμᾶς ἀγνοεῖν, ἀδελφοί, περὶ τῶν κοιμωμένων, ἵνα μὴ λυπῆσθε καθὼς καὶ οἱ λοιποὶ οἱ μὴ ἔχοντες ἐλπίδα.
14 כִּי אִם־נַאֲמִין אֲשֶׁר־מֵת יֵשׁוּעַ וַיֶּחִי כֵּן יָבִיא הָאֱלֹהִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ גַּם אֶת־הַיְשֵׁנִים אִתּוֹ	14 εἰ γὰρ πιστεύομεν ὅτι Ἰησοῦς ἀπέθανεν καὶ ἀνέστη, οὕτως καὶ ὁ θεὸς τοὺς κοιμηθέντας διὰ τοῦ Ἰησοῦ ἄξει σὺν αὐτῷ.
15 כִּי אֶת־זֹאת נֹאמַר לָכֶם בִּדְבַר יְהוָֹה כִּי אֲנַחְנוּ הַחַיִּים הַנּוֹתָרִים עַד־בֹּא הָאָדוֹן לֹא נְקַדֵּם אֶת־הַיְשֵׁנִים	15 Τοῦτο γὰρ ὑμῖν λέγομεν ἐν λόγῳ κυρίου, ὅτι ἡμεῖς οἱ ζῶντες οἱ περιλειπόμενοι εἰς τὴν παρουσίαν τοῦ κυρίου οὐ μὴ φθάσωμεν τοὺς κοιμηθέντας·
16 כִּי הוּא הָאָדוֹן יֵרֵד מִן־הַשָּׁמַיִם בִּתְרוּעָה בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים וּבְשׁוֹפַר אֱלֹהִים וְאָז יָקוּמוּ רִאשׁוֹנָה הַמֵּתִים בַּמָּשִׁיחַ	16 ὅτι αὐτὸς ὁ κύριος ἐν κελεύσματι, ἐν φωνῇ ἀρχαγγέλου καὶ ἐν σάλπιγγι θεοῦ, καταβήσεται ἀπ’ οὐρανοῦ καὶ οἱ νεκροὶ ἐν Χριστῷ ἀναστήσονται πρῶτον,
17 אַחֲרֵי־כֵן אֲנַחְנוּ הַחַיִּים הַנִּשְׁאָרִים נִלָּקַח אִתָּם יַחְדָּו בַּעֲנָנִים לִקְרַאת הָאָדוֹן לָרָקִיעַ וּבְכֵן נִהְיֶה תָמִיד עִם־הָאָדוֹן	17 ἔπειτα ἡμεῖς οἱ ζῶντες οἱ περιλειπόμενοι ἅμα σὺν αὐτοῖς ἁρπαγησόμεθα ἐν νεφέλαις εἰς ἀπάντησιν τοῦ κυρίου εἰς ἀέρα· καὶ οὕτως πάντοτε σὺν κυρίῳ ἐσόμεθα.
18 לָכֵן נַחֲמוּ זֶה אֶת־זֶה בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה	18 Ὥστε παρακαλεῖτε ἀλλήλους ἐν τοῖς λόγοις τούτοις.