Lettera agli Ebrei - מכתב לעברים 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 לָכֵן אִם־קַמְתֶּם עִם־הַמָּשִׁיחַ בַּקְּשׁוּ אֵת אֲשֶׁר לְמָעְלָה אֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ ישֵׁב שָׁם לִימִין הָאֱלֹהִים	1 Εἰ οὖν συνηγέρθητε τῷ Χριστῷ, τὰ ἄνω ζητεῖτε, οὗ ὁ Χριστός ἐστιν ἐν δεξιᾷ τοῦ θεοῦ καθήμενος·
2 אֵת אֲשֶׁר לְמַעְלָה יֶהְגֶּה לְבַבְכֶם לֹא אֶת־אֲשֶׁר בָּאָרֶץ	2 τὰ ἄνω φρονεῖτε, μὴ τὰ ἐπὶ τῆς γῆς.
3 כִּי־מַתֶּם וְחַיֵּיכֶם צְפוּנִים עִם־הַמָּשִׁיחַ בֵּאלֹהִים	3 ἀπεθάνετε γὰρ καὶ ἡ ζωὴ ὑμῶν κέκρυπται σὺν τῷ Χριστῷ ἐν τῷ θεῷ·
4 בְּעֵת הִגָּלוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא חַיֵּיכֶם גַּם־אַתֶּם תִּגָּלוּ עִמּוֹ בְּכָבוֹד	4 ὅταν ὁ Χριστὸς φανερωθῇ, ἡ ζωὴ ὑμῶν, τότε καὶ ὑμεῖς σὺν αὐτῷ φανερωθήσεσθε ἐν δόξῃ.
5 עַל־כֵּן תְּמוֹתְתוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם בָּאָרֶץ אֶת־הַזְּנוּת וְהַטֻּמְאָה וְהַזִּמָּה וְהַתַּאֲוֺת הָרָעוֹת וּנְטוֹת אַחֲרֵי הַבֶּצַע אֲשֶׁר הִיא עֲבוֹדַת אֱלִילִים	5 Νεκρώσατε οὖν τὰ μέλη τὰ ἐπὶ τῆς γῆς, πορνείαν ἀκαθαρσίαν πάθος ἐπιθυμίαν κακήν, καὶ τὴν πλεονεξίαν, ἥτις ἐστὶν εἰδωλολατρία,
6 כִּי בִּגְלַל אֵלֶּה בָּא חֲרוֹן אֱלֹהִים עַל־בְּנֵי הַמֶּרִי	6 δι’ ἃ ἔρχεται ἡ ὀργὴ τοῦ θεοῦ [ἐπὶ τοὺς υἱοὺς τῆς ἀπειθείας].
7 אֲשֶׁר גַּם־אַתֶּם הֲלַכְתֶּם בָּהֶם מִלְּפָנִים בַּחֲיוֹתְכֶם בְּתוֹכָם	7 ἐν οἷς καὶ ὑμεῖς περιεπατήσατέ ποτε, ὅτε ἐζῆτε ἐν τούτοις·
8 אַךְ־עַתָּה הָסִירוּ מִכֶּם כָּל־אֵלֶּה אֶת־הָרֹגֶז אֶת־הַכַּעַס אֶת־הָרֶשַׁע אֶת־הַגִּדּוּף וְאֶת־דִּבְרֵי נְבָלָה מִפִּיכֶם	8 νυνὶ δὲ ἀπόθεσθε καὶ ὑμεῖς τὰ πάντα, ὀργήν, θυμόν, κακίαν, βλασφημίαν, αἰσχρολογίαν ἐκ τοῦ στόματος ὑμῶν·
9 וְאַל־תְּשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ כִּי פְשַׁטְתֶּם אֶת־הָאָדָם הַיָּשָׁן עִם־פְּעֻלּוֹתָיו	9 μὴ ψεύδεσθε εἰς ἀλλήλους, ἀπεκδυσάμενοι τὸν παλαιὸν ἄνθρωπον σὺν ταῖς πράξεσιν αὐτοῦ
10 וּלְבַשְׁתֶּם אֶת־הָאָדָם הֶחָדָשׁ הַמִּתְחַדֵּשׁ בַּדַּעַת כְּצֶלֶם בֹּרְאוֹ	10 καὶ ἐνδυσάμενοι τὸν νέον τὸν ἀνακαινούμενον εἰς ἐπίγνωσιν κατ’ εἰκόνα τοῦ κτίσαντος αὐτόν,
11 אֲשֶׁר אֵין־שָׁם יְוָנִי וִיהוּדִי אֵין מִילָה וְעָרְלָה אֵין לֹעֵז וּסְקוּתִי אֵין עֶבֶד וּבֶן־חוֹרִין כִּי הַמָּשִׁיחַ הוּא הַכֹּל וּבַכֹּל	11 ὅπου οὐκ ἔνι Ἕλλην καὶ Ἰουδαῖος, περιτομὴ καὶ ἀκροβυστία, βάρβαρος, Σκύθης, δοῦλος, ἐλεύθερος, ἀλλὰ [τὰ] πάντα καὶ ἐν πᾶσιν Χριστός.
12 לָכֵן אַתֶּם כִּבְחִירֵי הָאֱלֹהִים הַקְּדשִׁים וְהַחֲבִיבִים לִבְשׁוּ הֲמוֹן רַחֲמִים וּנְדִיבוּת וּנְמִיכוּת רוּחַ וַעֲנָוָה וְאֶרֶךְ אַפָּיִם	12 Ἐνδύσασθε οὖν, ὡς ἐκλεκτοὶ τοῦ θεοῦ ἅγιοι καὶ ἠγαπημένοι, σπλάγχνα οἰκτιρμοῦ χρηστότητα ταπεινοφροσύνην πραΰτητα μακροθυμίαν,
13 וְתִשְׂאוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְתִסְלְחוּ בִּהְיוֹת לָכֶם רִיב אִישׁ עִם־אָחִיו כַּאֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ סָלַח לָכֶם כֵּן תִּסְלְחוּ גַּם־אַתֶּם	13 ἀνεχόμενοι ἀλλήλων καὶ χαριζόμενοι ἑαυτοῖς ἐάν τις πρός τινα ἔχῃ μομφήν· καθὼς καὶ ὁ κύριος ἐχαρίσατο ὑμῖν, οὕτως καὶ ὑμεῖς·
14 וְעַל־כָּל־אֵלֶּה לִבְשׁוּ הָאַהֲבָה הִיא אֲגֻדַּת הַשְּׁלֵמוּת	14 ἐπὶ πᾶσιν δὲ τούτοις τὴν ἀγάπην, ὅ ἐστιν σύνδεσμος τῆς τελειότητος.
15 וְיִשְׁלֹט בִּלְבַבְכֶם שְׁלוֹם הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־נִקְרֵאתֶם לוֹ בְּגוּף אֶחָד וְזִבְחוּ תּוֹדָה	15 καὶ ἡ εἰρήνη τοῦ Χριστοῦ βραβευέτω ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν, εἰς ἣν καὶ ἐκλήθητε ἐν ἑνὶ σώματι· καὶ εὐχάριστοι γίνεσθε.
16 דְּבַר הָאָדוֹן יִשְׁכֹּן בְּקִרְבְּכֶם בְּשֶׁפַע רַב בְּכָל־חָכְמָה וּתְלַמְּדוּ וּתְעוֹרְרוּ אֶת־נַפְשְׁכֶם בִּתְהִלּוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְשִׁירוֹת רוּחָנִיּוֹת וְשִׁירוּ לַיהוָֹה בִּנְעִימָה בִּלְבַבְכֶם	16 Ὁ λόγος τοῦ Χριστοῦ ἐνοικείτω ἐν ὑμῖν πλουσίως, ἐν πάσῃ σοφίᾳ διδάσκοντες καὶ νουθετοῦντες ἑαυτούς, ψαλμοῖς ὕμνοις ᾠδαῖς πνευματικαῖς ἐν [τῇ] χάριτι ᾄδοντες ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν τῷ θεῷ·
17 וְכֹל אֲשֶׁר־תַּעֲשֹוּ הֵן בְּמִלִּין הֵן בְּפֹעַל עֲשֹוּ בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְהוֹדוּ לֵאלֹהִים אָבִינוּ עַל־יָדוֹ	17 καὶ πᾶν ὅ τι ἐὰν ποιῆτε ἐν λόγῳ ἢ ἐν ἔργῳ, πάντα ἐν ὀνόματι κυρίου Ἰησοῦ, εὐχαριστοῦντες τῷ θεῷ πατρὶ δι’ αὐτοῦ.
18 אַתֶּן הַנָּשִׁים הִכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיכֶן כָּרָאוּי בַּאֲדֹנֵינוּ	18 Αἱ γυναῖκες, ὑποτάσσεσθε τοῖς ἀνδράσιν ὡς ἀνῆκεν ἐν κυρίῳ.
19 אַתֶּם הָאֲנָשִׁים אֶהֱבוּ אֶת־נְשֵׁיכֶם וְאַל־תִּתְמַרְמְרוּ אֲלֵיהֶן	19 Οἱ ἄνδρες, ἀγαπᾶτε τὰς γυναῖκας καὶ μὴ πικραίνεσθε πρὸς αὐτάς.
20 הַבָּנִים שִׁמְעוּ אֶל־יֹלְדֵיכֶם בְּכָל־דָּבָר כִּי־הוּא לְרָצוֹן לַאֲדֹנֵינוּ	20 Τὰ τέκνα, ὑπακούετε τοῖς γονεῦσιν κατὰ πάντα, τοῦτο γὰρ εὐάρεστόν ἐστιν ἐν κυρίῳ.
21 הָאָבוֹת אַל־תַּרְגִּיזוּ אֶת־בְּנֵיכֶם פֶּן־יֵחָתּוּ	21 Οἱ πατέρες, μὴ ἐρεθίζετε τὰ τέκνα ὑμῶν, ἵνα μὴ ἀθυμῶσιν.
22 הָעֲבָדִים שִׁמְעוּ בְכָל־דָּבָר אֶל־אֲדֹנֵיכֶם לְפִי הַבָּשָׂר לֹא בַעֲבוֹדָה לְמַרְאֵה הָעַיִן כִּמְבַקְשֵׁי חֵן בְּנֵי־אָדָם כִּי אִם־בְּתָם־לֵבָב כְּיִרְאֵי הָאֱלֹהִים	22 Οἱ δοῦλοι, ὑπακούετε κατὰ πάντα τοῖς κατὰ σάρκα κυρίοις, μὴ ἐν ὀφθαλμοδουλίᾳ ὡς ἀνθρωπάρεσκοι, ἀλλ’ ἐν ἁπλότητι καρδίας φοβούμενοι τὸν κύριον.
23 כָּל־אֲשֶׁר תַּעֲשֹוּ עֲשֹוּ בְּכָל־נַפְשְׁכֶם כְּמוֹ לַיהוָֹה וְלֹא לִבְנֵי־אָדָם	23 ὃ ἐὰν ποιῆτε, ἐκ ψυχῆς ἐργάζεσθε ὡς τῷ κυρίῳ καὶ οὐκ ἀνθρώποις,
24 וִידַעְתֶּם כִּי תְקַבְּלוּ מֵאֵת יְהוָֹה גְּמוּל הַיְרֻשָּׁה כִּי אֶת־אֲדֹנֵינוּ הַמָּשִׁיחַ עֹבְדִים אַתֶּם	24 εἰδότες ὅτι ἀπὸ κυρίου ἀπολήμψεσθε τὴν ἀνταπόδοσιν τῆς κληρονομίας. τῷ κυρίῳ Χριστῷ δουλεύετε·
25 וְכָל־עֹשֶׂה עָוֶל הוּא יִשָּׂא הָעָוֶל אֲשֶׁר עָשָׂה וְאֵין־שָׁם מַשּׂא פָנִים	25 ὁ γὰρ ἀδικῶν κομίσεται ὃ ἠδίκησεν, καὶ οὐκ ἔστιν προσωπολημψία.