Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 7

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וּלְעִנְיַן מַה־שֶּׁכְּתַבְתֶּם אֵלָי הִנֵּה טוֹב לָאָדָם שֶׁלֹּא יִגַּע בְּאִשָּׁה	1 Περὶ δὲ ὧν ἐγράψατε, καλὸν ἀνθρώπῳ γυναικὸς μὴ ἅπτεσθαι·
2 אַךְ מִפְּנֵי הַזְּנוּת תְּהִי לְכָל־אִישׁ אִשְׁתּוֹ וִיהִי לְכָל־אִשָּׁה בַּעְלָהּ	2 διὰ δὲ τὰς πορνείας ἕκαστος τὴν ἑαυτοῦ γυναῖκα ἐχέτω καὶ ἑκάστη τὸν ἴδιον ἄνδρα ἐχέτω.
3 הָאִישׁ יְקַיֵּם חוֹבַת הָעוֹנָה לְאִשְׁתּוֹ וּכְמוֹ־כֵן הָאִשָּׁה לְבַעְלָהּ	3 τῇ γυναικὶ ὁ ἀνὴρ τὴν ὀφειλὴν ἀποδιδότω, ὁμοίως δὲ καὶ ἡ γυνὴ τῷ ἀνδρί.
4 הָאִשָּׁה אֵינֶנָּה שֹׁלֶטֶת עַל־גּוּפָהּ כִּי אִם־בַּעְלָהּ וּכְמוֹ־כֵן גַּם־הָאִישׁ אֵינֶנּוּ שֹׁלֵט עַל־גּוּפוֹ כִּי אִם־אִשְׁתּוֹ	4 ἡ γυνὴ τοῦ ἰδίου σώματος οὐκ ἐξουσιάζει ἀλλ’ ὁ ἀνήρ, ὁμοίως δὲ καὶ ὁ ἀνὴρ τοῦ ἰδίου σώματος οὐκ ἐξουσιάζει ἀλλ’ ἡ γυνή.
5 אַל־תִּמְנְעוּ אֶת־עַצְמְכֶם זֶה מִזֶּה זוּלָתִי בְּהַסְכָּמַת שְׁנֵיכֶם עַל־זְמַן קָבוּעַ לִהְיוֹת פְּנוּיִם לַתַּעֲנִית וְלַתְּפִלָּה וְתָשׁוּבוּ וְתִתְאַחֲדוּ פֶּן־יְנַסֶּה אֶתְכֶם הַשָּׂטָן בַּעֲבוּר פְּרִיצוּת יִצְרְכֶם	5 μὴ ἀποστερεῖτε ἀλλήλους, εἰ μήτι ἂν ἐκ συμφώνου πρὸς καιρόν, ἵνα σχολάσητε τῇ προσευχῇ καὶ πάλιν ἐπὶ τὸ αὐτὸ ἦτε, ἵνα μὴ πειράζῃ ὑμᾶς ὁ σατανᾶς διὰ τὴν ἀκρασίαν ὑμῶν.
6 וַאֲנִי אֹמֵר זֹאת בְּדֶרֶךְ עֵצָה וְלֹא בְּדֶרֶךְ מִצְוָה	6 τοῦτο δὲ λέγω κατὰ συγγνώμην οὐ κατ’ ἐπιταγήν.
7 כִּי מִי יִתֵּן וְהָיָה כָל־אָדָם כָּמֹנִי אַךְ יֵשׁ לְכָל־אִישׁ מַתְּנָתוֹ מֵאֵת הָאֱלֹהִים זֶה בְכֹה וְזֶה בְכֹה	7 θέλω δὲ πάντας ἀνθρώπους εἶναι ὡς καὶ ἐμαυτόν· ἀλλ’ ἕκαστος ἴδιον ἔχει χάρισμα ἐκ θεοῦ, ὁ μὲν οὕτως, ὁ δὲ οὕτως.
8 וְאֶל־הַפְּנוּיִם וְאֶל־הָאַלְמָנוֹת אֹמֵר אֲנִי כִּי־טוֹב לָהֶם אִם־יֵשְׁבוּ כָכָה כְּמוֹ גַם־אָנִי	8 Λέγω δὲ τοῖς ἀγάμοις καὶ ταῖς χήραις, καλὸν αὐτοῖς ἐὰν μείνωσιν ὡς κἀγώ·
9 אַךְ אִם־לֹא יוּכְלוּ לְהִנָּזֵר יִתְחַבְּרוּ בְנִשּׂוּאִין כִּי־טוֹב לְהִתְחַבֵּר בְּנִשּׂוּאִין מִהְיוֹת בֹּעֵר בְּתַאֲוָה	9 εἰ δὲ οὐκ ἐγκρατεύονται, γαμησάτωσαν, κρεῖττον γάρ ἐστιν γαμῆσαι ἢ πυροῦσθαι.
10 וְהִנֵּה אֶת־הַנְּשֹוּאִים אָנֹכִי מְצַוֶּה וְלֹא אָנֹכִי כִּי אִם־הָאָדוֹן אֲשֶׁר לֹא־תִפְרשׁ אִשָּׁה מִבַּעְלָהּ	10 Τοῖς δὲ γεγαμηκόσιν παραγγέλλω, οὐκ ἐγὼ ἀλλ’ ὁ κύριος, γυναῖκα ἀπὸ ἀνδρὸς μὴ χωρισθῆναι,
11 וְאִם־פָּרשׁ תִּפְרשׁ מִמֶּנּוּ תֵּשֵׁב בְּלֹא אִישׁ אוֹ תִתְרַצֶּה לְבַעְלָהּ וְאִישׁ אַל־יְשַׁלַּח אֶת־אִשְׁתּוֹ	11 – ἐὰν δὲ καὶ χωρισθῇ, μενέτω ἄγαμος ἢ τῷ ἀνδρὶ καταλλαγήτω, – καὶ ἄνδρα γυναῖκα μὴ ἀφιέναι.
12 וְהִנֵּה אֶל־הָאֲחֵרִים אֹמֵר אָנֹכִי וְלֹא הָאָדוֹן כִּי־תִהְיֶה לְאָח אִשָּׁה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה מַאֲמֶנֶת וּרְצוֹנָהּ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ לֹא יַעַזְבֶנָּה	12 Τοῖς δὲ λοιποῖς λέγω ἐγὼ οὐχ ὁ κύριος· εἴ τις ἀδελφὸς γυναῖκα ἔχει ἄπιστον καὶ αὕτη συνευδοκεῖ οἰκεῖν μετ’ αὐτοῦ, μὴ ἀφιέτω αὐτήν·
13 וְאִשָּׁה כִּי־יִהְיֶה לָּהּ בַּעַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַאֲמִין וּרְצוֹנוֹ לָשֶׁבֶת עִמָּהּ לֹא תַּעַזְבֶנּוּ	13 καὶ γυνὴ εἴ τις ἔχει ἄνδρα ἄπιστον καὶ οὗτος συνευδοκεῖ οἰκεῖν μετ’ αὐτῆς, μὴ ἀφιέτω τὸν ἄνδρα.
14 כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַאֲמִין מְקֻדָּשׁ הוּא בָּאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה מַאֲמֶנֶת מְקֻדֶּשֶׁת הִיא בָּאִישׁ שֶׁאִם־לֹא כֵן יִהְיוּ בְנֵיכֶם טְמֵאִים אָמְנָם עַתָּה קְדוֹשִׁים הֵמָּה	14 ἡγίασται γὰρ ὁ ἀνὴρ ὁ ἄπιστος ἐν τῇ γυναικὶ καὶ ἡγίασται ἡ γυνὴ ἡ ἄπιστος ἐν τῷ ἀδελφῷ· ἐπεὶ ἄρα τὰ τέκνα ὑμῶν ἀκάθαρτά ἐστιν, νῦν δὲ ἅγιά ἐστιν.
15 אֲבָל אִם־יִפְרשׁ מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין יִפְרשׁ וְהָאָח אוֹ הָאָחוֹת אֵינָם מְשֻׁעְבָּדִים בָּאֵלֶּה כִּי לְשָׁלוֹם קְרָאָנוּ הָאֱלֹהִים	15 εἰ δὲ ὁ ἄπιστος χωρίζεται, χωριζέσθω· οὐ δεδούλωται ὁ ἀδελφὸς ἢ ἡ ἀδελφὴ ἐν τοῖς τοιούτοις· ἐν δὲ εἰρήνῃ κέκληκεν ὑμᾶς ὁ θεός.
16 כִּי מַה־תֵּדְעִי אַתְּ הָאִשָּׁה אִם־תּוֹשִׁיעִי אֶת־הָאִישׁ וּמַה־תֵּדַע אַתָּה הָאִישׁ אִם־תּוֹשִׁיעַ אֶת־הָאִשָּׁה	16 τί γὰρ οἶδας, γύναι, εἰ τὸν ἄνδρα σώσεις; ἢ τί οἶδας, ἄνερ, εἰ τὴν γυναῖκα σώσεις;
17 רַק יִתְהַלֵּךְ אִישׁ אִישׁ כְּפִי מַה־שֶּׁחָלַק לוֹ הָאֱלֹהִים וּכְפִי מַה־שֶּׁקָּרָא אֹתוֹ הָאָדוֹן וְכֵן־מְתַקֵּן אָנֹכִי בְּכָל־הַקְּהִלּוֹת	17 Εἰ μὴ ἑκάστῳ ὡς ἐμέρισεν ὁ κύριος, ἕκαστον ὡς κέκληκεν ὁ θεός, οὕτως περιπατείτω. καὶ οὕτως ἐν ταῖς ἐκκλησίαις πάσαις διατάσσομαι.
18 אִם־נִמּוֹל הָאִישׁ הַמְקֹרָא אַל־יִמְשֹׁךְ אֶת־עָרְלָתוֹ וְאִם־עָרֵל הוּא אַל־יִמּוֹל	18 περιτετμημένος τις ἐκλήθη, μὴ ἐπισπάσθω· ἐν ἀκροβυστίᾳ κέκληταί τις, μὴ περιτεμνέσθω.
19 אֵין־הַמִּילָה נֶחְשָׁבָה וְאֵין־הָעָרְלָה נֶחְשָׁבָה כִּי אִם־שְׁמִירַת מִצְוַת הָאֱלֹהִים	19 ἡ περιτομὴ οὐδέν ἐστιν καὶ ἡ ἀκροβυστία οὐδέν ἐστιν, ἀλλὰ τήρησις ἐντολῶν θεοῦ.
20 אִישׁ אִישׁ בְּמִשְׁמַרְתּוֹ אֲשֶׁר־נִקְרָא בָהּ שָׁם יַעֲמֹד	20 ἕκαστος ἐν τῇ κλήσει ᾗ ἐκλήθη, ἐν ταύτῃ μενέτω.
21 אִם־נִקְרֵאתָ בִּהְיוֹתְךָ עֶבֶד אַל־יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶלָּא אִם־תַּשִּׂיג יָדְךָ לָצֵאת לַחָפְשִׁי בְּחַר בָּזֶה	21 δοῦλος ἐκλήθης, μή σοι μελέτω· ἀλλ’ εἰ καὶ δύνασαι ἐλεύθερος γενέσθαι, μᾶλλον χρῆσαι.
22 כִּי־הַקָּרוּא בָאָדוֹן בִּהְיוֹתוֹ עֶבֶד מְשֻׁחְרָר הוּא לָאָדוֹן וְכָכָה גַם־הַקָּרוּא בִּהְיוֹתוֹ חָפְשִׁי עֶבֶד הוּא לַמָּשִׁיחַ	22 ὁ γὰρ ἐν κυρίῳ κληθεὶς δοῦλος ἀπελεύθερος κυρίου ἐστίν, ὁμοίως ὁ ἐλεύθερος κληθεὶς δοῦλός ἐστιν Χριστοῦ.
23 בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם אַל־תִּהְיוּ עַבְדֵי בְנֵי־אָדָם	23 τιμῆς ἠγοράσθητε· μὴ γίνεσθε δοῦλοι ἀνθρώπων.
24 אִישׁ אִישׁ בַּמִּשְׁמֶרֶת אֲשֶׁר־נִקְרָא בָהּ אֶחָי בְּזֹאת יַעֲמֹד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים	24 ἕκαστος ἐν ᾧ ἐκλήθη, ἀδελφοί, ἐν τούτῳ μενέτω παρὰ θεῷ.
25 וְעַל־דְּבַר הַבְּתוּלוֹת אֵין־לִי מִצְוָה מֵאֵת הָאָדוֹן רַק אוֹדִיעַ אֶת־עֲצָתִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר־חַנַּנִי הָאָדוֹן לִהְיוֹת נֶאֱמָן	25 Περὶ δὲ τῶν παρθένων ἐπιταγὴν κυρίου οὐκ ἔχω, γνώμην δὲ δίδωμι ὡς ἠλεημένος ὑπὸ κυρίου πιστὸς εἶναι.
26 הִנְנִי חשֵׁב כִּי־טוֹב לָאָדָם מִפְּנֵי הַצָּרָה הַקְּרוֹבָה כִּי־טוֹב לוֹ לִהְיוֹת כְּמוֹ שֶׁהוּא	26 Νομίζω οὖν τοῦτο καλὸν ὑπάρχειν διὰ τὴν ἐνεστῶσαν ἀνάγκην, ὅτι καλὸν ἀνθρώπῳ τὸ οὕτως εἶναι.
27 אִם־נִקְשַׁרְתָּ בְאִשָּׁה אַל־תְּבַקֵּשׁ לְהִפָּטֵר וְאִם־נִפְטַרְתָּ אַל־תְּבַקֵּשׁ אִשָּׁה	27 δέδεσαι γυναικί, μὴ ζήτει λύσιν· λέλυσαι ἀπὸ γυναικός, μὴ ζήτει γυναῖκα.
28 וְגַם כִּי־תִקַּח אִשָּׁה אֵינְךָ חֹטֵא וְהַבְּתוּלָה כִּי־תִהְיֶה לְאִישׁ אֵינֶנָּה חֹטֵאת אַךְ־יְבֹאוּם צָרוֹת בִּבְשָׂרָם וְהִנְנִי חָס עֲלֵיכֶם	28 ἐὰν δὲ καὶ γαμήσῃς, οὐχ ἥμαρτες, καὶ ἐὰν γήμῃ ἡ παρθένος, οὐχ ἥμαρτεν· θλῖψιν δὲ τῇ σαρκὶ ἕξουσιν οἱ τοιοῦτοι, ἐγὼ δὲ ὑμῶν φείδομαι.
29 וְזֹאת אֲנִי אֹמֵר אַחַי כִּי הַשָּׁעָה דְּחוּקָה לְמַעַן מֵעַתָּה יִהְיוּ הַנְּשֹוּאִים כְּאִלּוּ אֵין־לָהֶם נָשִׁים	29 Τοῦτο δέ φημι, ἀδελφοί, ὁ καιρὸς συνεσταλμένος ἐστίν· τὸ λοιπόν, ἵνα καὶ οἱ ἔχοντες γυναῖκας ὡς μὴ ἔχοντες ὦσιν
30 וְהַבֹּכִים כְּאֵינָם בֹּכִים וְהַשְּׂמֵחִים כְּאֵינָם שְׂמֵחִים וְהַקּוֹנִים כְּאִלּוּ אֵין־קִנְיָן בְּיָדָם	30 καὶ οἱ κλαίοντες ὡς μὴ κλαίοντες καὶ οἱ χαίροντες ὡς μὴ χαίροντες καὶ οἱ ἀγοράζοντες ὡς μὴ κατέχοντες,
31 וְהַנֶּהֱנִים מִן־הָעוֹלָם הַזֶּה כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם הֲנָאָה מִמֶּנּוּ כִּי עָבוֹר יַעֲבֹר תֹּאַר הָעוֹלָם הַזֶּה	31 καὶ οἱ χρώμενοι τὸν κόσμον ὡς μὴ καταχρώμενοι· παράγει γὰρ τὸ σχῆμα τοῦ κόσμου τούτου.
32 וַאֲנִי חָפַצְתִּי שֶׁתִּהְיוּ בְּלִי דְאָגָה מִי שֶׁאֵין־לוֹ אִשָּׁה דֹּאֵג לַאֲשֶׁר לָאָדוֹן אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי הָאָדוֹן	32 Θέλω δὲ ὑμᾶς ἀμερίμνους εἶναι. ὁ ἄγαμος μεριμνᾷ τὰ τοῦ κυρίου, πῶς ἀρέσῃ τῷ κυρίῳ·
33 וּמִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אִשָּׁה דֹּאֵג הוּא לְעִנְיְנֵי הָעוֹלָם אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי הָאִשָּׁה	33 ὁ δὲ γαμήσας μεριμνᾷ τὰ τοῦ κόσμου, πῶς ἀρέσῃ τῇ γυναικί,
34 יֵשׁ הַבְדֵּל בֵּין אֵשֶׁת־אִישׁ לַבְּתוּלָה כִּי־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לֹא־הָיְתָה לְאִישׁ דֹּאֶגֶת לַאֲשֶׁר לָאָדוֹן וְלִהְיוֹת קְדוֹשָׁה גַּם בְּגוּפָהּ גַּם בְּרוּחָהּ וּבְעוּלַת בַּעַל דֹּאֶגֶת הִיא לְעִנְיְנֵי הָעוֹלָם אֵיךְ תִּיטַב בְּעֵינֵי בַעְלָהּ	34 καὶ μεμέρισται. καὶ ἡ γυνὴ ἡ ἄγαμος καὶ ἡ παρθένος μεριμνᾷ τὰ τοῦ κυρίου, ἵνα ᾖ ἁγία καὶ τῷ σώματι καὶ τῷ πνεύματι· ἡ δὲ γαμήσασα μεριμνᾷ τὰ τοῦ κόσμου, πῶς ἀρέσῃ τῷ ἀνδρί.
35 וְזֹאת אֲנִי אֹמֵר לְתוֹעַלְתְּכֶם וְלֹא לְהַשְׁלִיךְ עֲלֵיכֶם פָּח כִּי אִם־לְהַנְהָגָה טוֹבָה וְלִהְיוֹתְכֶם נְכוֹנִים תָּמִיד לִפְנֵי הָאָדוֹן בְּאֵין מֹנֵעַ	35 τοῦτο δὲ πρὸς τὸ ὑμῶν αὐτῶν σύμφορον λέγω, οὐχ ἵνα βρόχον ὑμῖν ἐπιβάλω ἀλλὰ πρὸς τὸ εὔσχημον καὶ εὐπάρεδρον τῷ κυρίῳ ἀπερισπάστως.
36 וְכִי־יַחֲשֹׁב אִישׁ לְמַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא כְהֹגֶן לִבְתוּלָתוֹ אִם־תַּעֲבֹר פִּרְקָהּ וּדְבַר חוֹבָה הוּא אָז יַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר עִם־לְבָבוֹ אֵינֶנּוּ חוֹטֵא יַשִּׂיאֶנָּה	36 Εἰ δέ τις ἀσχημονεῖν ἐπὶ τὴν παρθένον αὐτοῦ νομίζει, ἐὰν ᾖ ὑπέρακμος καὶ οὕτως ὀφείλει γίνεσθαι, ὃ θέλει ποιείτω, οὐχ ἁμαρτάνει, γαμείτωσαν.
37 וּמִי שֶׁהוּא נָכוֹן בְּלִבּוֹ וְאֵינֶנּוּ מֻכְרָח וְיוּכַל לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ וַיִּגְמֹר זֹאת בְּלִבּוֹ לִשְׁמֹר אֶת־בְּתוּלָתוֹ טוֹב עֹשֶׂה	37 ὃς δὲ ἕστηκεν ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ ἑδραῖος μὴ ἔχων ἀνάγκην, ἐξουσίαν δὲ ἔχει περὶ τοῦ ἰδίου θελήματος καὶ τοῦτο κέκρικεν ἐν τῇ ἰδίᾳ καρδίᾳ, τηρεῖν τὴν ἑαυτοῦ παρθένον, καλῶς ποιήσει.
38 לָכֵן הַמַּשִּׂיא אֹתָהּ טוֹב הוּא עֹשֶׂה וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַשִּׂיא עֹשֶׂה טוֹב מִמֶּנּוּ	38 ὥστε καὶ ὁ γαμίζων τὴν ἑαυτοῦ παρθένον καλῶς ποιεῖ καὶ ὁ μὴ γαμίζων κρεῖσσον ποιήσει.
39 הָאִשָּׁה קְשׁוּרָה לְבַעְלָהּ עַל־פִּי הַתּוֹרָה כָּל־עֵת שֶׁהוּא חָי וְכִי־מֵת בַּעְלָהּ אֲזַי מֻתֶּרֶת הִיא לְהִנָּשֵׂא לְמִי שֶׁתִּרְצֶה וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה בָאָדוֹן	39 Γυνὴ δέδεται ἐφ’ ὅσον χρόνον ζῇ ὁ ἀνὴρ αὐτῆς· ἐὰν δὲ κοιμηθῇ ὁ ἀνήρ, ἐλευθέρα ἐστὶν ᾧ θέλει γαμηθῆναι, μόνον ἐν κυρίῳ.
40 אֲבָל אַשְׁרֶיהָ יוֹתֵר אִם־תַּעֲמֹד פְּנוּיָה זֹאת דַּעְתִּי וְאֶחֱשֹׁב גַם־אֲנִי כִּי־רוּחַ אֱלֹהִים בִּי	40 μακαριωτέρα δέ ἐστιν ἐὰν οὕτως μείνῃ, κατὰ τὴν ἐμὴν γνώμην· δοκῶ δὲ κἀγὼ πνεῦμα θεοῦ ἔχειν.