Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NEW AMERICAN BIBLE
1 וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר עִמָּכֶם אַחַי כְּעִם־רוּחָנִיִּים כִּי עוֹדְכֶם שֶׁל־הַבָּשָׂר וּכְמוֹ עוֹלָלִים בַּמָּשִׁיחַ	1 Brothers, I could not talk to you as spiritual people, but as fleshly people, as infants in Christ.
2 חָלָב הִשְׁקֵיתִי אֶתְכֶם וְלֹא־מַאֲכָל כִּי אָז לֹא־יְכָלְתֶּם וְגַם־עַתָּה לֹא תוּכְלוּ יַעַן הֱיֹתְכֶם עוֹד שֶׁל־הַבָּשָׂר	2 I fed you milk, not solid food, because you were unable to take it. Indeed, you are still not able, even now,
3 כִּי בַּאֲשֶׁר קִנְאָה וּמְרִיבָה וּמַחֲלֹקוֹת בֵּינֵיכֶם הֲלֹא שֶׁל־הַבָּשָׂר אַתֶּם וּמִתְהַלְּכִים לְפִי דֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם	3 for you are still of the flesh. While there is jealousy and rivalry among you, are you not of the flesh, and behaving in an ordinary human way?
4 הֵן בֶּאֱמֹר הָאֶחָד אֲנִי לְפוֹלוֹס וְהַשֵּׁנִי אֲנִי לְאַפּוֹלוֹס הֲלֹא שֶׁל־הַבָּשָׂר אַתֶּם	4 Whenever someone says, "I belong to Paul," and another, "I belong to Apollos," are you not merely human?
5 מִי אֵפוֹא פוֹלוֹס וּמִי־הוּא אַפּוֹלוֹס אַךְ־מְשָׁרְתִים הֵם אֲשֶׁר עַל־יָדָם בָּאתֶם לְהַאֲמִין אִישׁ אִישׁ כְּמַתְּנַת הָאָדוֹן אֲשֶׁר נָתַן לוֹ	5 What is Apollos, after all, and what is Paul? Ministers through whom you became believers, just as the Lord assigned each one.
6 אֲנִי נָטַעְתִּי וְאַפּוֹלוֹס הִשְׁקָה אֲבָל הָאֱלֹהִים הוּא הִצְמִיחַ	6 I planted, Apollos watered, but God caused the growth.
7 עַל־כֵּן הַנֹּטֵעַ אֵינֶנּוּ מְאוּמָה וְהַמַּשְׁקֶה אֵינֶנּוּ מְאוּמָה כִּי אִם־הָאֱלֹהִים הַמַּצְמִיחַ	7 Therefore, neither the one who plants nor the one who waters is anything, but only God, who causes the growth.
8 וְהַנֹּטֵעַ וְהַמַּשְׁקֶה כְּאֶחָד הֵמָּה וְאִישׁ אִישׁ יְקַבֵּל אֶת־שְׂכָרוֹ כְּפִי עֲמָלוֹ	8 The one who plants and the one who waters are equal, and each will receive wages in proportion to his labor.
9 כִּי עֹזְרֵי אֵל אֲנָחְנוּ וְאַתֶּם שְׂדֵה אֱלֹהִים וּבִנְיַן אֱלֹהִים אַתֶּם	9 For we are God's co-workers; you are God's field, God's building.
10 וַאֲנִי כְּפִי חֶסֶד אֱלֹהִים הַנִּתָּן לִי כְּבַנַּאי חָכָם שַׁתִּי יְסוֹד וְאַחֵר בּוֹנֶה עָלָיו אַךְ־יֵרֶא כָל־אִישׁ אֵיךְ הוּא־בֹנֶה עָלָיו	10 According to the grace of God given to me, like a wise master builder I laid a foundation, and another is building upon it. But each one must be careful how he builds upon it,
11 כִּי לֹא־יוּכַל אִישׁ לָשִׁית יְסוֹד אַחֵר חוּץ מִן־הַמּוּסָּד שֶׁהוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	11 for no one can lay a foundation other than the one that is there, namely, Jesus Christ.
12 וְאִם־יִבְנֶה הַבּוֹנֶה עַל־הַיְסוֹד הַזֶּה זָהָב אוֹ כֶסֶף אוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת אוֹ־עֵץ אוֹ חָצִיר אוֹ קַשׁ	12 If anyone builds on this foundation with gold, silver, precious stones, wood, hay, or straw,
13 מַעֲשֵׂה כָל־אִישׁ יִגָּלֶה כִּי הַיּוֹם הוּא יְבָרְרֵהוּ כִּי־בָאֵשׁ יֵרָאֶה וְאֶת־מַה־מַּעֲשֵׂה כָל־אִישׁ וָאִישׁ הָאֵשׁ תִּבְחָנֶנּוּ	13 the work of each will come to light, for the Day will disclose it. It will be revealed with fire, and the fire (itself) will test the quality of each one's work.
14 אִם־יַעֲמֹד מַעֲשֵׂה אִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה עָלָיו יְקַבֵּל שְׂכָרוֹ	14 If the work stands that someone built upon the foundation, that person will receive a wage.
15 וְאִם־יִשָּׂרֵף מַעֲשֵׂהוּ יַפְסִידֶנּוּ וְהוּא יִוָּשֵׁעַ אַךְ כְּמוֹ־מֻצָּל מֵאֵשׁ	15 But if someone's work is burned up, that one will suffer loss; the person will be saved, but only as through fire.
16 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים אַתֶּם וְרוּחַ אֱלֹהִים שֹׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם	16 Do you not know that you are the temple of God, and that the Spirit of God dwells in you?
17 וְאִישׁ אֲשֶׁר יַשְׁחִית אֶת־הֵיכַל אֱלֹהִים הָאֱלֹהִים יַשְׁחִית אֹתוֹ כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים קָדוֹשׁ וְאַתֶּם הִנְּכֶם קְדשִׁים	17 If anyone destroys God's temple, God will destroy that person; for the temple of God, which you are, is holy.
18 אַל־יְרַמֶּה אִישׁ אֶת־עַצְמוֹ וְהַחשֵׁב אֶת־עַצְמוֹ חָכָם בָּעוֹלָם הַזֶּה יְהִי לְסָכָל לְמַעַן יֶחְכָּם	18 Let no one deceive himself. If any one among you considers himself wise in this age, let him become a fool so as to become wise.
19 כִּי־חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה סִכְלוּת הִיא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כַּכָּתוּב לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם	19 For the wisdom of this world is foolishness in the eyes of God, for it is written: "He catches the wise in their own ruses,"
20 וְעוֹד כָּתוּב יְהוָֹה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת חֲכָמִים כִּי הֵמָּה הָבֶל	20 and again: "The Lord knows the thoughts of the wise, that they are vain."
21 עַל־כֵּן אַל־יִתְהַלֵּל אִישׁ בָּאָדָם כִּי הַכֹּל הוּא שֶׁלָּכֶם	21 So let no one boast about human beings, for everything belongs to you,
22 אִם־פּוֹלוֹס אִם־אַפּוֹלוֹס וְאִם־כֵּיפָא אִם־הָעוֹלָם אִם־הַחַיִּים וְאִם־הַמָּוֶת אִם־הַהֹוֶה וְאִם־הֶעָתִיד הַכֹּל הוּא שֶׁלָּכֶם	22 Paul or Apollos or Kephas, or the world or life or death, or the present or the future: all belong to you,
23 וְאַתֶּם הִנְּכֶם שֶׁל־הַמָּשִׁיחַ וְהַמָּשִׁיחַ הוּא שֶׁל־אֱלֹהִים	23 and you to Christ, and Christ to God.