Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 פּוֹלוֹס הַמְקֹרָא לִהְיוֹת שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים וְסוֹסְתְּנִיס אָחִינוּ	1 Paulus, durch Gottes Willen berufener Apostel Christi Jesu, und der Bruder Sosthenes
2 אֶל־קְהִלַּת אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּקוֹרִנְתּוֹס אֶל־הַמְקֻדָּשִׁים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ הַקְּרוּאִים לִהְיוֹת קְדשִׁים עִם כָּל־הַקֹּרְאִים בְּכָל־מָקוֹם בְּשֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁלָּהֶם וְשֶׁלָּנוּ	2 an die Kirche Gottes, die in Korinth ist, - an die Geheiligten in Christus Jesus, berufen als Heilige mit allen, die den Namen Jesu Christi, unseres Herrn, überall anrufen, bei ihnen und bei uns.
3 חֶסֶד לָכֶם וְשָׁלוֹם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	3 Gnade sei mit euch und Friede von Gott, unserem Vater, und dem Herrn Jesus Christus.
4 אוֹדֶה לֵאלֹהַי בַּעֲבוּרְכֶם בְּכָל־עֵת עַל־חֶסֶד הָאֱלֹהִים הַנִּתָּן לָכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	4 Ich danke Gott jederzeit euretwegen für die Gnade Gottes, die euch in Christus Jesus geschenkt wurde,
5 אֲשֶׁר עֲשַׁרְתֶּם־בּוֹ בַּכֹּל בְּכָל־דִּבּוּר וּבְכָל־דָּעַת	5 dass ihr an allem reich geworden seid in ihm, an aller Rede und aller Erkenntnis.
6 בַּאֲשֶׁר עֵדוּת הַמָּשִׁיחַ הִתְקַיְּמָה בָכֶם	6 Denn das Zeugnis über Christus wurde bei euch gefestigt,
7 עַד כִּי־לֹא חֲסַרְתֶּם כָּל־מַתַּן הֶחָסֶד וְהִנְּכֶם מְחַכִּים לְהִתְגַּלּוּת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	7 sodass euch keine Gnadengabe fehlt, während ihr auf die Offenbarung Jesu Christi, unseres Herrn, wartet.
8 אֲשֶׁר גַּם־יְקַיֵּם אֶתְכֶם עַד־עֵת קֵץ לִהְיוֹת נְקִיִּים בְּיוֹם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	8 Er wird euch auch festigen bis ans Ende, sodass ihr schuldlos dasteht am Tag Jesu, unseres Herrn.
9 נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עַל־פִּיו נִקְרֵאתֶם לְחֶבְרַת בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ	9 Treu ist Gott, durch den ihr berufen worden seid zur Gemeinschaft mit seinem Sohn Jesus Christus, unserem Herrn.
10 וְהִנְנִי מַזְהִיר אֶתְכֶם אַחַי בְּשֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִהְיוֹת כֻּלְּכֶם פֶּה אֶחָד וְלֹא תִהְיֶיןָ מַחֲלֹקוֹת בְּקִרְבְּכֶם כִּי אִם־תִּכּוֹנֲנוּ יַחַד בְּלֵב אֶחָד וּבְעֵצָה אֶחָת	10 Ich ermahne euch aber, Brüder, im Namen Jesu Christi, unseres Herrn: Seid alle einmütig und duldet keine Spaltungen unter euch; seid ganz eines Sinnes und einer Meinung.
11 כִּי הֻגַּד־לִי עֲלֵיכֶם בְּיַד בְּנֵי־בֵית כְּלוֹאָה כִּי־יֵשׁ מְרִיבוֹת בֵּינֵיכֶם	11 Es wurde mir nämlich, meine Brüder, von den Leuten der Chloë berichtet, dass es Zank und Streit unter euch gibt.
12 וְזֹאת אֲנִי אֹמֵר כִּי אִישׁ אִישׁ מִכֶּם זֶה אֹמֵר לְפוֹלוֹס וְזֶה לְאַפּוֹלוֹס וְזֶה לְכֵיפָא וְזֶה לַמָּשִׁיחַ הִנֵּנִי	12 Ich meine damit, dass jeder von euch etwas anderes sagt: Ich halte zu Paulus - ich zu Apollos - ich zu Kephas - ich zu Christus.
13 הֲכִי חֻלַּק הַמָּשִׁיחַ הֲכִי פוֹלוֹס נִצְלַב בַּעַדְכֶם אוֹ לְשֵׁם פּוֹלוֹס נִטְבַּלְתֶּם	13 Ist denn Christus zerteilt? Wurde etwa Paulus für euch gekreuzigt? Oder seid ihr auf den Namen des Paulus getauft worden?
14 אוֹדֶה לֵאלֹהִים שֶׁלֹּא טָבַלְתִּי אִישׁ מִכֶּם כִּי אִם־אֶת־קְרִסְפּוֹס וְאֶת־גָּיוֹס	14 Ich danke Gott, dass ich niemand von euch getauft habe, außer Krispus und Gaius,
15 פֶּן־יֹאמְרוּ כִּי־לִשְׁמִי טָבָלְתִּי	15 sodass keiner sagen kann, ihr seiet auf meinen Namen getauft worden.
16 אַךְ טָבַלְתִּי גַּם אֶת־בְּנֵי־בֵית אִסְטְפָנוֹס וּמִלְּבַד אֵלֶּה אֵינֶנִּי יֹדֵעַ אִם־טָבַלְתִּי עוֹד אִישׁ אַחֵר	16 Ich habe allerdings auch die Familie des Stephanas getauft. Ob ich sonst noch jemand getauft habe, weiß ich nicht mehr.
17 כִּי לֹא שְׁלָחַנִי הַמָּשִׁיחַ לִטְבּוֹל כִּי אִם־לְבַשֵּׂר לֹא־בְחָכְמַת דְּבָרִים לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִהְיֶה לָרִיק צְלָב הַמָּשִׁיחַ	17 Denn Christus hat mich nicht gesandt zu taufen, sondern das Evangelium zu verkünden, aber nicht mit gewandten und klugen Worten, damit das Kreuz Christi nicht um seine Kraft gebracht wird.
18 כִּי־דְבַר הַצְּלָב סִכְלוּת הוּא לָאֹבְדִים אֲבָל לָנוּ הַנּוֹשָׁעִים גְּבוּרַת אֱלֹהִים הוּא	18 Denn das Wort vom Kreuz ist denen, die verloren gehen, Torheit; uns aber, die gerettet werden, ist es Gottes Kraft.
19 כִּי־כֵן כָּתוּב אֲאַבֵּד חָכְמַת חֲכָמִים וּבִינַת נְבוֹנִים אַסְתִּיר	19 Es heißt nämlich in der Schrift: Ich lasse die Weisheit der Weisen vergehen und die Klugheit der Klugen verschwinden.
20 אַיֵּה חָכָם אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה דֹּרֵשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה הֲלֹא סִכֵּל הָאֱלֹהִים אֶת־חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה	20 Wo ist ein Weiser? Wo ein Schriftgelehrter? Wo ein Wortführer in dieser Welt? Hat Gott nicht die Weisheit der Welt als Torheit entlarvt?
21 כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר בְּחָכְמַת הָאֱלֹהִים לֹא יָדַע הָעוֹלָם אֶת־הָאֱלֹהִים בַּחָכְמָה הָיָה רָצוֹן לְפָנָיו לְהוֹשִׁיעַ בְּסִכְלוּת הַקְּרִיאָה אֵת הַמַּאֲמִינִים	21 Denn da die Welt angesichts der Weisheit Gottes auf dem Weg ihrer Weisheit Gott nicht erkannte, beschloss Gott, alle, die glauben, durch die Torheit der Verkündigung zu retten.
22 כִּי הַיְּהוּדִים שֹׁאֲלִים לָהֶם אוֹת וְהַיְּוָנִים מְבַקְשִׁים חָכְמָה	22 Die Juden fordern Zeichen, die Griechen suchen Weisheit.
23 וַאֲנַחְנוּ מַשְׁמִיעִים אֶת־הַמָּשִׁיחַ הַצָּלוּב מִכְשׁוֹל לַיְּהוּדִים וְסִכְלוּת לַיְּוָנִים	23 Wir dagegen verkündigen Christus als den Gekreuzigten: für Juden ein empörendes Ärgernis, für Heiden eine Torheit,
24 אֲבָל לַמְקֹרָאִים הֵן מִיהוּדִים הֵן מִיוָנִים אֶת־הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא גְּבוּרַת אֱלֹהִים וְחָכְמַת אֱלֹהִים	24 für die Berufenen aber, Juden wie Griechen, Christus, Gottes Kraft und Gottes Weisheit.
25 יַעַן כִּי סִכְלוּת הָאֵל חֲכָמָה הִיא מֵאָדָם וְחֻלְשַׁת הָאֵל חֲזָקָה הִיא מֵאָדָם	25 Denn das Törichte an Gott ist weiser als die Menschen und das Schwache an Gott ist stärker als die Menschen.
26 כִּי רְאוּ־נָא אַחַי אֶת־קְרִיאַתְכֶם שֶׁלֹּא רַבִּים הֵמָּה הַחֲכָמִים לְפִי הַבָּשָׂר לֹא רַבִּים הַשַּׁלִּיטִים וְלֹא רַבִּים הַחֹרִים	26 Seht doch auf eure Berufung, Brüder! Da sind nicht viele Weise im irdischen Sinn, nicht viele Mächtige, nicht viele Vornehme,
27 כִּי אִם־בַּסָּכָל שֶׁבָּעוֹלָם בָּחַר הָאֵל לְמַעַן בַּיֵּשׁ אֶת־הַחֲכָמִים וּבֶחָלוּשׁ שֶׁבָּעוֹלָם בָּחַר הָאֵל לְמַעַן בַּיֵּשׁ אֶת־הֶחָזָק	27 sondern das Törichte in der Welt hat Gott erwählt, um die Weisen zuschanden zu machen, und das Schwache in der Welt hat Gott erwählt, um das Starke zuschanden zu machen.
28 וּבְדַלַּת הָעוֹלָם בָּחַר הָאֵל וּבַנִּמְאָס וּבַאֲשֶׁר כְּאָיִן לְמַעַן בַּטֵּל אֵת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ	28 Und das Niedrige in der Welt und das Verachtete hat Gott erwählt: das, was nichts ist, um das, was etwas ist, zu vernichten,
29 כְּדֵי שֶׁלֹּא־יִתְהַלֵּל לְפָנָיו כָּל־בָּשָׂר	29 damit kein Mensch sich rühmen kann vor Gott.
30 וּמִמֶּנּוּ אַתֶּם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר הָיָה לָנוּ לְחָכְמָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְלִצְדָקָה וְלִקְדֻשָׁה וְלִפְדוּת	30 Von ihm her seid ihr in Christus Jesus, den Gott für uns zur Weisheit gemacht hat, zur Gerechtigkeit, Heiligung und Erlösung.
31 וִיהִי כַּכָּתוּב הַמִּתְהַלֵּל יִתְהַלֵּל בַּיהוֹה	31 Wer sich also rühmen will, der rühme sich des Herrn; so heißt es schon in der Schrift.