Scrutatio

Martedi, 14 maggio 2024 - San Mattia ( Letture di oggi)

Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 9


font
STUTTGARTENSIA-DELITZSCHVULGATA
1 אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא אֲשַׁקֵּר וְדַעְתִּי מְעִידָה לִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ1 Veritatem dico in Christo, non mentior : testimonium mihi perhibente conscientia mea in Spiritu Sancto :
2 כִּי־גָדוֹל עִצְּבוֹנִי וְאֵין־קֵץ לְדַאֲבוֹן לִבִּי2 quoniam tristitia mihi magna est, et continuus dolor cordi meo.
3 כִּי מִי־יִתֵּן הֱיוֹתִי אֲנִי מָחֳרָם מִן־הַמָּשִׁיחַ בְּעַד אַחַי שְׁאֵרִי וּבְשָׂרִי3 Optabam enim ego ipse anathema esse a Christo pro fratribus meis, qui sunt cognati mei secundum carnem,
4 אֲשֶׁר הֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ לָהֶם מִשְׁפַּט הַבָּנִים וְהַכָּבוֹד וְהַבְּרִיתוֹת וּמַתַּן הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְהַהַבְטָחוֹת4 qui sunt Israëlitæ, quorum adoptio est filiorum, et gloria, et testamentum, et legislatio, et obsequium, et promissa :
5 וְלָהֶם הָאָבוֹת וַאֲשֶׁר מֵהֶם יָצָא הַמָּשִׁיחַ לְפִי בְשָׂרוֹ אֲשֶׁר־הוּא אֵל עַל־הַכֹּל מְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים אָמֵן5 quorum patres, et ex quibus est Christus secundum carnem, qui est super omnia Deus benedictus in sæcula. Amen.
6 אֲבָל לֹא כְאִלּוּ נָפַל דְּבַר אֱלֹהִים אָרְצָה כִּי לֹא־כֹל אֲשֶׁר הֵם מִיִּשְׂרָאֵל גַּם יִשְׂרָאֵל הֵמָּה6 Non autem quod exciderit verbum Dei. Non enim omnes qui ex Israël sunt, ii sunt Israëlitæ :
7 וְלֹא עַל־הֱיוֹתָם זֶרַע אַבְרָהָם כֻּלָּם בָּנִים הֵם כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע7 neque qui semen sunt Abrahæ, omnes filii : sed in Isaac vocabitur tibi semen :
8 כְּלוֹמַר לֹא בְנֵי־הַבָּשָׂר הֵמָּה בְּנֵי הָאֱלֹהִים כִּי אִם־בְּנֵי הַהַבְטָחָה הֵם הַנֶּחֱשָׁבִים לְזָרַע8 id est, non qui filii carnis, hi filii Dei : sed qui filii sunt promissionis, æstimantur in semine.
9 כִּי־דְבַר הַבְטָחָה הוּא מַה־שֶּׁנֶּאֱמַר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב וּלְשָׂרָה בֵן9 Promissionis enim verbum hoc est : Secundum hoc tempus veniam : et erit Saræ filius.
10 וְלֹא־זֹאת בִּלְבָד כִּי־כֵן הָיָה גַּם־בְּרִבְקָה בִּהְיוֹתָהּ הָרָה לְאֶחָד לְיִצְחָק אָבִינוּ10 Non solum autem illa : sed et Rebecca ex uno concubitu habens, Isaac patris nostri.
11 כִּי בְטֶרֶם יֻלְּדוּ בָנֶיהָ וְעוֹד לֹא־עָשֹוּ טוֹב אוֹ־רָע לְמַעַן תָּקוּם עֲצַת הָאֱלֹהִים כְּפִי בְחִירָתוֹ לֹא מִתּוֹךְ מַעֲשִׂים כִּי אִם־כִּרְצוֹן הַקֹּרֵא11 Cum enim nondum nati fuissent, aut aliquid boni egissent, aut mali (ut secundum electionem propositum Dei maneret),
12 נֶאֱמַר לָהּ כִּי־רַב יַעֲבֹד צָעִיר12 non ex operibus, sed ex vocante dictum est ei quia major serviet minori,
13 כַּכָּתוּב וָאֹהַב אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי13 sicut scriptum est : Jacob dilexi, Esau autem odio habui.
14 אִם־כֵּן מַה־נֹּאמַר הֲכִי יֶשׁ־עָוֶל בֵּאלֹהִים חָלִילָה14 Quid ergo dicemus ? numquid iniquitas apud Deum ? Absit.
15 כִּי לְמשֶׁה אָמַר וְחַנֹּתִי אֶת־אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת־אֲשֶׁר אֲרַחֵם15 Moysi enim dicit : Miserebor cujus misereor : et misericordiam præstabo cujus miserebor.
16 וְעַל־כֵּן אֵין הַדָּבָר לֹא־בְיַד הָרֹצֶה וְלֹא־בְיַד הָרָץ כִּי אִם־בְּיַד הָאֱלֹהִים הַמְרַחֵם16 Igitur non volentis, neque currentis, sed miserentis est Dei.
17 כִּי־כֵן הַכָּתוּב אֹמֵר לְפַרְעֹה בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת־כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל־הָאָרֶץ17 Dicit enim Scriptura Pharaoni : Quia in hoc ipsum excitavi te, ut ostendam in te virtutem meam : et ut annuntietur nomen meum in universa terra.
18 וְיוֹצֵא מִזֶּה כִּי אֶת־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יְחֻנֶּנּוּ וְאֶת־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַקְשֵׁהוּ18 Ergo cujus vult miseretur, et quem vult indurat.
19 וְכִי תֹאמַר אֵלַי מַדּוּעַ יוֹכִיחַ עוֹד נֶגֶד רְצוֹנוֹ מִי יִתְיַצָּב19 Dicis itaque mihi : Quid adhuc queritur ? voluntati enim ejus quis resistit ?
20 אָמְנָם בֶּן־אָדָם מִי אַתָּה אֲשֶׁר תָּרִיב אֶת־הָאֱלֹהִים הֲיֹאמַר יֵצֶר לְיֹצְרוֹ לָמָּה כָּכָה עֲשִׂיתָנִי20 O homo, tu quis es, qui respondeas Deo ? numquid dicit figmentum ei qui se finxit : Quid me fecisti sic ?
21 אִם־אֵין רְשׁוּת לַיֹּצֵר עַל־הַחֹמֶר לַעֲשׂוֹת מִגֹּלֶם אֶחָד כְּלִי אֶחָד לְכָבוֹד וְאֶחָד לְקָלוֹן21 an non habet potestatem figulus luti ex eadem massa facere aliud quidem vas in honorem, aliud vero in contumeliam ?
22 וּמָה אֵפוֹא אִם־הָאֱלֹהִים הֶחָפֵץ לְהַרְאוֹת זַעְמוֹ וּלְהוֹדִיעַ גְּבוּרָתוֹ נָשָׂא בְּכָל־אֹרֶךְ רוּחוֹ אֶת־כְּלֵי הַזַּעַם הַנְּכוֹנִים לַאֲבַדּוֹן22 Quod si Deus volens ostendere iram, et notum facere potentiam suam, sustinuit in multa patientia vasa iræ, apta in interitum,
23 לְהוֹדִיעַ גַּם־אֶת־עשֶׁר כְּבוֹדוֹ עַל־כְּלֵי הַחֲנִינָה אֲשֶׁר יְעָדָם לַכָּבוֹד23 ut ostenderet divitias gloriæ suæ in vasa misericordiæ, quæ præparavit in gloriam.
24 וְהֵם אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר קְרָאָם לֹא מִן־הַיְּהוּדִים בִּלְבַד כִּי אַף מִן־הַגּוֹיִם24 Quos et vocavit nos non solum ex Judæis, sed etiam in gentibus,
25 כְּדַבְּרוֹ בְהוֹשֵׁעַ אֶקְרָא לְלֹא־עַמִּי עַמִּי וּלְלֹא־רֻחָמָה רֻחָמָה25 sicut in Osee dicit : Vocabo non plebem meam, plebem meam : et non dilectam, dilectam : et non misericordiam consecutam, misericordiam consecutam.
26 וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵר לָהֶם לֹא־עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל־חָי26 Et erit : in loco, ubi dictum est eis : Non plebs mea vos : ibi vocabuntur filii Dei vivi.
27 וִישַׁעְיָהוּ קָרָא בְּקוֹלוֹ עַל־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־יִהְיֶה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בּוֹ כִּלָּיוֹן חָרוּץ שֹׁטֵף צְדָקָה27 Isaias autem clamat pro Israël : Si fuerit numerus filiorum Israël tamquam arena maris, reliquiæ salvæ fient.
28 כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה אֲדֹנָי עֹשֶׂה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ28 Verbum enim consummans, et abbrevians in æquitate : quia verbum breviatum faciet Dominus super terram :
29 וְכַאֲשֶׁר אָמַר יְשַׁעְיָהוּ לְפָנִים לוּלֵי יְהוָֹה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ29 et sicut prædixit Isaias : Nisi Dominus Sabaoth reliquisset nobis semen, sicut Sodoma facti essemus, et sicut Gomorrha similes fuissemus.
30 וְעַתָּה מַה־נֹּאמַר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי הַצְּדָקָה הִשִּׂיגוּ אֶת־הַצְּדָקָה הִיא הַצְּדָקָה אֲשֶׁר מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה30 Quid ergo dicemus ? Quod gentes, quæ non sectabantur justitiam, apprehenderunt justitiam : justitiam autem, quæ ex fide est.
31 וְיִשְׂרָאֵל בְּבַקְשׁוֹ אַחֲרֵי תּוֹרַת צְדָקָה לְתוֹרַת הַצְּדָקָה לֹא הִגִּיעַ31 Israël vero sectando legem justitiæ, in legem justitiæ non pervenit.
32 וְעַל־מָה יַעַן אֲשֶׁר־לֹא מֵאֱמוּנָה דְּרָשׁוּהָ כִּי אִם־מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה כִּי הִתְנַגְּפוּ בְּאֶבֶן נָגֶף32 Quare ? Quia non ex fide, sed quasi ex operibus : offenderunt enim in lapidem offensionis,
33 כַּכָּתוּב הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל וְכָל־הַמַּאֲמִין בּוֹ לֹא יֵבוֹשׁ33 sicut scriptum est : Ecce pono in Sion lapidem offensionis, et petram scandali : et omnis qui credit in eum, non confundetur.