Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 8

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NEW AMERICAN BIBLE
1 עַל־כֵּן אֵין־אַשְׁמָה בָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֵם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ הַמִּתְהַלְּכִים בְּלֹא כַבָּשָׂר כִּי אִם־לְפִי הָרוּחַ	1 Hence, now there is no condemnation for those who are in Christ Jesus.
2 כִּי תוֹרַת רוּחַ הַחַיִּים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ שִׁחְרְרָה אֹתִי מִתּוֹרַת הַחֵטְא וְהַמָּוֶת	2 For the law of the spirit of life in Christ Jesus has freed you from the law of sin and death.
3 כִּי מַה־שֶּׁלֹּא יָכְלָה הַתּוֹרָה לַעֲשֹוֹת הַנֶּחֱלָשָׁה עַל־יְדֵי הַבָּשָׂר עָשָׂה הָאֱלֹהִים בְּשָׁלְחוֹ אֶת־בְּנוֹ בְּתֹאַר בְּשַׂר הַחֵטְא וּבְעַד הַחֵטְא וַיַּרְשִׁיעַ אֶת־הַחֵטְא בַּבָּשָׂר	3 For what the law, weakened by the flesh, was powerless to do, this God has done: by sending his own Son in the likeness of sinful flesh and for the sake of sin, he condemned sin in the flesh,
4 לְמַעַן תִּמָּלֵא חֻקַּת הַתּוֹרָה בָּנוּ הַמִּתְהַלְּכִים בְּלֹא כַבָּשָׂר כִּי אִם־לְפִי הָרוּחַ	4 so that the righteous decree of the law might be fulfilled in us, who live not according to the flesh but according to the spirit.
5 כִּי אֲשֶׁר הֵמָּה לַבָּשָׂר בְּעִנְיְנֵי הַבָּשָׂר יַחְשֹׁבוּ וַאֲשֶׁר לָרוּחַ בְּעִנְיְנֵי הָרוּחַ יַחְשֹׁבוּ	5 For those who live according to the flesh are concerned with the things of the flesh, but those who live according to the spirit with the things of the spirit.
6 כִּי־מַחֲשֶׁבֶת הַבָּשָׂר הִיא הַמָּוֶת וּמַחֲשֶׁבֶת הָרוּחַ הִיא הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם	6 The concern of the flesh is death, but the concern of the spirit is life and peace.
7 יַעַן מַחֲשֶׁבֶת הַבָּשָׂר רַק שִׂנְאַת אֱלֹהִים הִיא בַּאֲשֶׁר לֹא תִשְׁתַּעְבֵּד לְתוֹרַת הָאֱלֹהִים וְאַף אֵינֶנָּה יְכוֹלָה	7 For the concern of the flesh is hostility toward God; it does not submit to the law of God, nor can it;
8 וַאֲשֶׁר הֵמָּה בַבָּשָׂר לֹא יוּכְלוּ לִהְיוֹת רְצוּיִם לֵאלֹהִים	8 and those who are in the flesh cannot please God.
9 וְאַתֶּם אֵינְכֶם בַּבָּשָׂר כִּי אִם־בָּרוּחַ אִם־אָמְנָם רוּחַ הָאֱלֹהִים שֹׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם כִּי מִי שֶׁאֵין־בּוֹ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ אֵינֶנּוּ שֶׁלּוֹ	9 But you are not in the flesh; on the contrary, you are in the spirit, if only the Spirit of God dwells in you. Whoever does not have the Spirit of Christ does not belong to him.
10 וְאִם־הַמָּשִׁיחַ בְּקִרְבְּכֶם אָז הַגּוּף מֵת הוּא בִּדְבַר הַחֵטְא וְהָרוּחַ חַיִּים הוּא בִּדְבַר הַצְּדָקָה	10 But if Christ is in you, although the body is dead because of sin, the spirit is alive because of righteousness.
11 וְאִם־יִשְׁכֹּן בְּקִרְבְּכֶם רוּחַ הַמֵּעִיר אֶת־יֵשׁוּעַ מִן־הַמֵּתִים הוּא אֲשֶׁר הֵעִיר אֶת־הַמָּשִׁיחַ מִן־הַמֵּתִים גַּם אֶת־גְּוִיּוֹתֵיכֶם הַמֵּתוֹת יְחַיֶּה עַל־יְדֵי רוּחוֹ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם	11 If the Spirit of the one who raised Jesus from the dead dwells in you, the one who raised Christ from the dead will give life to your mortal bodies also, through his Spirit that dwells in you.
12 לָכֵן אַחַי בִּהְיוֹתֵנוּ בַּבָּשָׂר חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לֹא לִחְיוֹת לְפִי הַבָּשָׂר	12 Consequently, brothers, we are not debtors to the flesh, to live according to the flesh.
13 כִּי אִם־תִּחְיוּ לְפִי הַבָּשָׂר מוֹת תְּמֻתוּן וְאִם־עַל־יְדֵי הָרוּחַ תְּמוֹתְתוּ אֶת־מַעַלְלֵי הַבָּשָׂר חָיֹה תִחְיוּ	13 For if you live according to the flesh, you will die, but if by the spirit you put to death the deeds of the body, you will live.
14 כִּי־כֹל אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים יְנַהֲגֵם בְּנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה	14 For those who are led by the Spirit of God are children of God.
15 כִּי לֹא קִבַּלְתֶּם רוּחַ עַבְדוּת לָשׁוּב לִירֹא כִּי אִם־קִבַּלְתֶּם רוּחַ מִשְׁפַּט בָּנִים אֲשֶׁר בּוֹ קֹרְאִים אֲנַחְנוּ אַבָּא אָבִינוּ	15 For you did not receive a spirit of slavery to fall back into fear, but you received a spirit of adoption, through which we cry, "Abba, Father!"
16 וְהָרוּחַ הַהוּא מֵעִיד בְּרוּחֵנוּ כִּי־בְנֵי אֱלֹהִים אֲנַחְנוּ	16 The Spirit itself bears witness with our spirit that we are children of God,
17 וְאִם־בָּנִים אֲנַחְנוּ גַּם־יֹרְשִׁים נִהְיֶה יֹרְשֵׁי אֱלֹהִים וְחַבְרֵי הַמָּשִׁיחַ בִּירֻשָּׁה אִם־אָמְנָם נִתְעַנֶּה אִתּוֹ לְמַעַן גַּם־אִתּוֹ נְכֻבָּד	17 and if children, then heirs, heirs of God and joint heirs with Christ, if only we suffer with him so that we may also be glorified with him.
18 כִּי אֶחֱשֹׁב אֲשֶׁר עִנּוּיֵי הַזְּמָן הַזֶּה אֵינָם שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד הַכָּבוֹד הֶעָתִיד לְהִגָּלוֹת עָלֵינוּ	18 I consider that the sufferings of this present time are as nothing compared with the glory to be revealed for us.
19 כִּי הַבְּרִיאָה תַעֲרֹג וְעֵינֶיהָ תְלוּיוֹת לְהִתְגַּלּוּת בְּנֵי הָאֱלֹהִים	19 For creation awaits with eager expectation the revelation of the children of God;
20 כִּי־נִכְבְּשָׁה הַבְּרִיאָה לַהֶבֶל לֹא מֵרְצוֹנָהּ כִּי אִם־לְמַעַן הַכֹּבֵשׁ אֹתָהּ אֱלֵי־תִקְוָה	20 for creation was made subject to futility, not of its own accord but because of the one who subjected it, in hope
21 אֲשֶׁר הַבְּרִיאָה גַּם־הִיא תְשֻׁחְרַר מֵעַבְדוּת הַכִּלָּיוֹן אֶל־חֵרוּת כְּבוֹד בְּנֵי הָאֱלֹהִים	21 that creation itself would be set free from slavery to corruption and share in the glorious freedom of the children of God.
22 כִּי יָדַעְנוּ אֲשֶׁר הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ יַחַד תֵּאָנַח וְתָחִיל עַד־הֵנָּה	22 We know that all creation is groaning in labor pains even until now;
23 וְלֹא־זֹאת בִּלְבָד כִּי גַם־אֲנַחְנוּ אַף־אִם יֶשׁ־לָנוּ בִּכּוּרֵי הָרוּחַ נֵאָנַח בְּנַפְשֵׁנוּ וּנְחַכֶּה לְמִשְׁפַּט הַבָּנִים פְּדוּת גְּוִיָּתֵנוּ	23 and not only that, but we ourselves, who have the firstfruits of the Spirit, we also groan within ourselves as we wait for adoption, the redemption of our bodies.
24 כִּי נוֹשַׁעְנוּ בַתִּקְוָה אַךְ הַתִּקְוָה הַנִּרְאָה לָעֵינַיִם אֵינֶנָּה תִקְוָה כִּי אֵיךְ יְיַחֵל אִישׁ לַדָּבָר אֲשֶׁר־הוּא רֹאֶה	24 For in hope we were saved. Now hope that sees for itself is not hope. For who hopes for what one sees?
25 אֲבָל אִם־נְקַוֶּה לַאֲשֶׁר לֹא רְאִינֻהוּ נְחַכֶּה לוֹ בְּסַבְלָנוּת	25 But if we hope for what we do not see, we wait with endurance.
26 וְכֵן גַּם־הָרוּחַ תֹּמֵךְ אֹתָנוּ בְּחֻלְשׁוֹתֵינוּ כִּי לֹא יָדַעְנוּ מַה־לְּהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי אָכֵן הָרוּחַ הוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ בַּאֲנָחוֹת עֲמֻקּוֹת מִדַּבֵּר	26 In the same way, the Spirit too comes to the aid of our weakness; for we do not know how to pray as we ought, but the Spirit itself intercedes with inexpressible groanings.
27 וְהַחֹקֵר לְבָבוֹת יוֹדֵעַ אֶת־אֲשֶׁר יַחֲשֹׁב הָרוּחַ כִּי כִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים יַפְגִּיעַ בְּעַד הַקְּדוֹשִׁים	27 And the one who searches hearts knows what is the intention of the Spirit, because it intercedes for the holy ones according to God's will.
28 וְהִנֵּה יָדַעְנוּ כִּי לְאֹהֲבֵי אֱלֹהִים הַקְּרוּאִים בַּעֲצָתוֹ הַכֹּל יַעֲזֹר לְטוֹב לָהֶם	28 We know that all things work for good for those who love God, who are called according to his purpose.
29 כִּי אֵת אֲשֶׁר יְדָעָם מִקֶּדֶם אֹתָם גַּם־יָעַד מִקֶּדֶם לִהְיוֹת דּוֹמִים לִדְמוּת בְּנוֹ לְמַעַן יִהְיֶה הַבְּכוֹר בְּתוֹךְ אַחִים רַבִּים	29 For those he foreknew he also predestined to be conformed to the image of his Son, so that he might be the firstborn among many brothers.
30 וְאֵת אֲשֶׁר־יְעָדָם מִקֶּדֶם אֹתָם גַּם־קָרָא וְאֶת־אֲשֶׁר קְרָאָם אֹתָם גַּם־הִצְדִּיק וְאֵת אֲשֶׁר הִצְדִּיקָם אֹתָם גַּם פֵּאֵר	30 And those he predestined he also called; and those he called he also justified; and those he justified he also glorified.
31 וְעַתָּה מַה־נֹּאמַר עַל־זֹאת אִם־הָאֱלֹהִים לָנוּ מִי יָרִיב אִתָּנוּ	31 What then shall we say to this? If God is for us, who can be against us?
32 אֲשֶׁר־עַל־בְּנוֹ יְחִידוֹ לֹא חָס כִּי אִם־נְתָנוֹ בְּעַד כֻּלָּנוּ הֲלֹא גַם־יִתֵּן לָנוּ עִמּוֹ אֶת־הַכֹּל	32 He who did not spare his own Son but handed him over for us all, how will he not also give us everything else along with him?
33 מִי יָבִיא שִׂטְנָה עַל בְּחִירֵי אֱלֹהִים הֵן אֱלֹהִים הוּא הַמַּצְדִּיק	33 Who will bring a charge against God's chosen ones? It is God who acquits us.
34 וּמִי־הוּא יַאֲשִׁימֵם הֵן הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר מֵת וּבְיוֹתֵר אֲשֶׁר נֵעוֹר מֵעִם הַמֵּתִים הוּא לִימִין הָאֱלֹהִים וְהוּא יַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ	34 Who will condemn? It is Christ (Jesus) who died, rather, was raised, who also is at the right hand of God, who indeed intercedes for us.
35 מִי יַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ הֲצָרָה אוֹ מְצוּקָה אוֹ מַשְׂטֵמָה אוֹ רָעָב אִם־עֶרְיָה אוֹ סַכָּנָה אוֹ־חָרֶב	35 What will separate us from the love of Christ? Will anguish, or distress, or persecution, or famine, or nakedness, or peril, or the sword?
36 כַּכָּתוּב כִּי־עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל־הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה	36 As it is written: "For your sake we are being slain all the day; we are looked upon as sheep to be slaughtered."
37 אֲבָל בְּכָל־אֵלֶּה גָּבַרְנוּ מְאֹד עַל־יְדֵי הָאֹהֵב אֹתָנוּ	37 No, in all these things we conquer overwhelmingly through him who loved us.
38 וּבָטוּחַ אָנֹכִי כִּי לֹא הַמָּוֶת וְלֹא הַחַיִּים לֹא מַלְאָכִים וְלֹא שְׂרָרוֹת וְלֹא גְבוּרוֹת לֹא הַהֹוֶה וְלֹא הֶעָתִיד	38 For I am convinced that neither death, nor life, nor angels, nor principalities, nor present things, nor future things, nor powers,
39 לֹא הָרוֹם וְלֹא הָעֹמֶק וְלֹא כָל־בְּרִיָּה אַחֶרֶת יוּכְלוּ לְהַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִיא בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ	39 nor height, nor depth, nor any other creature will be able to separate us from the love of God in Christ Jesus our Lord.