Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר רָב מִסְפַּר הַתַּלְמִידִים הָיְתָה תְּלוּנַת הַיְּוָנִים עַל־הָעִבְרִיִּים עַל־אֲשֶׁר הֶעְלִימוּ עֵינֵיהֶם מֵאַלְמְנוֹתֵיהֶם לְבִלְתִּי־תֵת לָהֶן יוֹם יוֹם אֶת־אֲרוּחָתָן	1 In diebus illis, crescente numero discipulorum, factum est murmur Græcorum adversus Hebræos, eo quod despicerentur in ministerio quotidiano viduæ eorum.
2 וַיִּקְרְאוּ שְׁנֵים הֶעָשָׂר אֶת־הֲמוֹן הַתַּלְמִידִים וַיֹּאמְרוּ לֹא־נָאוֶה לָנוּ כִּי נַעֲזֹב אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים וּנְשַׁמֵּשׁ אֶת־הַשֻּׁלְחָנוֹת	2 Convocantes autem duodecim multitudinem discipulorum, dixerunt : Non est æquum nos derelinquere verbum Dei, et ministrare mensis.
3 לָכֵן אַחַי בְּרוּ־לָכֶם שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִקִּרְבְּכֶם אֲשֶׁר שֵׁם טוֹב לָהֶם וּמְלֵאִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְחָכְמָה וְנַפְקִידֵם עַל־הָעִנְיָן הַזֶּה	3 Considerate ergo, fratres, viros ex vobis boni testimonii septem, plenos Spiritu Sancto et sapientia, quos constituamus super hoc opus.
4 וַאֲנַחְנוּ נִשְׁקֹד עַל־הַתְּפִלָּה וְעַל־שִׁמּוּשׁ הַדָּבָר	4 Nos vero orationi et ministerio verbi instantes erimus.
5 וַיִּיטַב הַדָּבָר לִפְנֵי כָל־הֶהָמוֹן וַיִּבְחֲרוּ אֶת־אִסְטְפָנוֹס אִישׁ מָלֵא אֱמוּנָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאֶת־פִילִפּוֹס וְאֶת־פְּרוֹכוֹרוֹס וְאֶת־נִיקָנוֹר וְאֶת־טִימוֹן וְאֶת־פַּרְמְנָס וְאֶת־נִיקְלָס גֵּר אַנְטְיוֹכְיָא	5 Et placuit sermo coram omni multitudine. Et elegerunt Stephanum, virum plenum fide et Spiritu Sancto, et Philippum, et Prochorum, et Nicanorem, et Timonem, et Parmenam, et Nicolaum advenam Antiochenum.
6 אֶת־אֵלֶּה הֶעֱמִידוּ לִפְנֵי הַשְּׁלִיחִים וַיִּתְפַּלְלוּ וַיִּסְמְכוּ אֶת־יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם	6 Hos statuerunt ante conspectum Apostolorum : et orantes imposuerunt eis manus.
7 וַיְהִי דְּבַר הָאֱלֹהִים הוֹלֵךְ וְגָדֵל וַיִּרֶב מִסְפַּר הַתַּלְמִידִים בִּירוּשָׁלַיִם עַד־מְאֹד וְגַם־הָמוֹן רַב מִן־הַכֹּהֲנִים נִכְנְעוּ אֶל־הָאֱמוּנָה	7 Et verbum Domini crescebat, et multiplicabatur numerus discipulorum in Jerusalem valde : multa etiam turba sacerdotum obediebat fidei.
8 וְאִסְטְפָנוֹס מָלֵא אֱמוּנָה וּגְבוּרָה וַיַּעַשׂ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים בְּקֶרֶב הָעָם	8 Stephanus autem plenus gratia et fortitudine, faciebat prodigia et signa magna in populo.
9 וַיָּקוּמוּ אֲנָשִׁים מִבֵּית־הַכְּנֵסֶת הַנִּקְרָא עַל־שֵׁם הַלִּיבַרְטִינִים וְשֶׁל־קוּרִינִים וַאֲלֶכְסַנְדְּרִיִּים וּמִן־בְּנֵי קִילִיקְיָא וְאַסְיָא וַיִּתְוַכְּחוּ עִם־אִסְטְפָנוֹס	9 Surrexerunt autem quidam de synagoga quæ appellatur Libertinorum, et Cyrenensium, et Alexandrinorum, et eorum qui erant a Cilicia, et Asia, disputantes cum Stephano :
10 וְלֹא יָכְלוּ עֲמֹד לְנֶגֶד הַחָכְמָה וְהָרוּחַ אֲשֶׁר־דִּבֶּר בּוֹ	10 et non poterant resistere sapientiæ, et Spiritui qui loquebatur.
11 וַיָּסִיתוּ בוֹ אֲנָשִׁים אֹמְרִים שָׁמַעְנוּ אֹתוֹ מְדַבֵּר גִּדּוּפִים בְּמשֶׁה וּבֵאלֹהִים	11 Tunc summiserunt viros, qui dicerent se audivisse eum dicentem verba blasphemiæ in Moysen et in Deum.
12 וַיְעוֹרְרוּ אֶת־הָעָם וְאֶת־הַזְּקֵנִים וְהַסּוֹפְרִים וַיָּקוּמוּ עָלָיו וַיַּחְטְפֻהוּ וַיְבִיאֻהוּ לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין	12 Commoverunt itaque plebem, et seniores, et scribas : et concurrentes rapuerunt eum, et adduxerunt in concilium,
13 וַיַּעֲמִידוּ עֵדֵי שָׁקֶר אֲשֶׁר אָמְרוּ הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ חָדֵל מֵהָטִיחַ דְּבָרִים נֶגֶד מְקוֹם הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה וְנֶגֶד הַתּוֹרָה	13 et statuerunt falsos testes, qui dicerent : Homo iste non cessat loqui verba adversus locum sanctum, et legem :
14 כִּי שְׁמַעֲנֻהוּ אֹמֵר זֶה יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי יִתֹּץ אֶת־הַמָּקוֹם הַזֶּה וִישַׁנֶּה אֶת־הַחֻקִּים אֲשֶׁר מָסַר־לָנוּ משֶׁה	14 audivimus enim eum dicentem quoniam Jesus Nazarenus hic destruet locum istum, et mutabit traditiones quas tradidit nobis Moyses.
15 וַיִּסְתַּכְּלוּ בוֹ כָּל־הַיּשְׁבִים בַּסַּנְהֶדְרִין וַיִּרְאוּ אֶת־פָּנָיו כִּפְנֵי מַלְאַךְ אֱלֹהִים	15 Et intuentes eum omnes qui sedebant in concilio, viderunt faciem ejus tamquam faciem angeli.