Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 28

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וְכַאֲשֶׁר נִמְלַטְנוּ נוֹדַע לָנוּ כִּי־שֵׁם הָאִי מְלִיטִי	1 Καὶ διασωθέντες τότε ἐπέγνωμεν ὅτι Μελίτη ἡ νῆσος καλεῖται.
2 וְהַנָּכְרִים לֹא הִמְעִיטוּ חַסְדָּם עִמָּנוּ כִּי־בִעֲרוּ אֵשׁ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כֻּלָּנוּ אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד וּמִפְּנֵי הַקֹּר	2 οἵ τε βάρβαροι παρεῖχον οὐ τὴν τυχοῦσαν φιλανθρωπίαν ἡμῖν, ἅψαντες γὰρ πυρὰν προσελάβοντο πάντας ἡμᾶς διὰ τὸν ὑετὸν τὸν ἐφεστῶτα καὶ διὰ τὸ ψῦχος.
3 וּפוֹלוֹס אָסַף לוֹ עֲרֵמַת קֹצִים וַיָּשֶׂם עַל־הַמּוֹקֵד וּמִן־הַחֹם יָצָא אֶפְעֶה וַיֹּאחֶז בְּיָדוֹ	3 Συστρέψαντος δὲ τοῦ Παύλου φρυγάνων τι πλῆθος καὶ ἐπιθέντος ἐπὶ τὴν πυράν, ἔχιδνα ἀπὸ τῆς θέρμης ἐξελθοῦσα καθῆψεν τῆς χειρὸς αὐτοῦ.
4 וַיִּרְאוּ הַנָּכְרִים אֶת־הַחַיָּה תְּלוּיָה עַל־יָדוֹ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ אָכֵן רֹצֵחַ הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר הַנְּקָמָה לֹא־הִנִּיחָה לּוֹ לִחְיוֹת אַף כִּי־נִמְלַט מִן־הַיָּם	4 ὡς δὲ εἶδον οἱ βάρβαροι κρεμάμενον τὸ θηρίον ἐκ τῆς χειρὸς αὐτοῦ, πρὸς ἀλλήλους ἔλεγον· πάντως φονεύς ἐστιν ὁ ἄνθρωπος οὗτος ὃν διασωθέντα ἐκ τῆς θαλάσσης ἡ δίκη ζῆν οὐκ εἴασεν.
5 וְהוּא נִעֵר אֶת־הַחַיָּה מֵעַל יָדוֹ אֶל־תּוֹךְ הָאֵשׁ וְלֹא־הֵרֵעָה לּוֹ מְאוּמָה	5 ὁ μὲν οὖν ἀποτινάξας τὸ θηρίον εἰς τὸ πῦρ ἔπαθεν οὐδὲν κακόν,
6 וְהֵם הוֹחִילוּ אֲשֶׁר יִצְבֶּה גוּפוֹ אוֹ־אֲשֶׁר יִפֹּל מֵת פִּתְאֹם וַיָּחִילוּ עַד־בּוֹשׁ וְהִנֵּה לֹא־קָרָהוּ כָל־אָסוֹן וַיֵּהָפֵךְ לִבָּם וַיֹּאמְרוּ כִּי אֱלֹהִים הוּא	6 οἱ δὲ προσεδόκων αὐτὸν μέλλειν πίμπρασθαι ἢ καταπίπτειν ἄφνω νεκρόν. ἐπὶ πολὺ δὲ αὐτῶν προσδοκώντων καὶ θεωρούντων μηδὲν ἄτοπον εἰς αὐτὸν γινόμενον μεταβαλόμενοι ἔλεγον αὐτὸν εἶναι θεόν.
7 וּבִסְבִיבֵי הַמָּקוֹם הַהוּא הָיוּ שָׂדוֹת אֲשֶׁר לְרֹאשׁ אַנְשֵׁי הָאִי וּשְׁמוֹ פוֹבְלִיּוֹס הוּא הֵבִיא אֹתָנוּ לְבֵיתוֹ וַיְכַלְכֵּל אֹתָנוּ בְּטוּבוֹ שְׁלשֶׁת יָמִים	7 Ἐν δὲ τοῖς περὶ τὸν τόπον ἐκεῖνον ὑπῆρχεν χωρία τῷ πρώτῳ τῆς νήσου ὀνόματι Ποπλίῳ, ὃς ἀναδεξάμενος ἡμᾶς τρεῖς ἡμέρας φιλοφρόνως ἐξένισεν.
8 וַאֲבִי פוֹבְלִיּוֹס מוּטָל לְמִשְׁכָּב בַּקַּדַּחַת וּבְמַחֲלֵה הַמֵּעָיִם וַיָּבֹא אֵלָיו פּוֹלוֹס וַיִּתְפַּלֵּל וַיָּשֶׂם עָלָיו אֶת־יָדָיו וַיִּרְפָּאֵהוּ	8 ἐγένετο δὲ τὸν πατέρα τοῦ Ποπλίου πυρετοῖς καὶ δυσεντερίῳ συνεχόμενον κατακεῖσθαι, πρὸς ὃν ὁ Παῦλος εἰσελθὼν καὶ προσευξάμενος ἐπιθεὶς τὰς χεῖρας αὐτῷ ἰάσατο αὐτόν.
9 וְאַחֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בָּאוּ גַּם־הַחֹלִים הָאֲחֵרִים אֲשֶׁר בָּאִי וַיֵּרָפֵאוּ	9 τούτου δὲ γενομένου καὶ οἱ λοιποὶ οἱ ἐν τῇ νήσῳ ἔχοντες ἀσθενείας προσήρχοντο καὶ ἐθεραπεύοντο,
10 וַיְכַבְּדֻנוּ כָּבוֹד גָּדוֹל וּבְלֶכְתֵּנוּ מִשָּׁם סִפְּקוּ לָנוּ דֵּי צָרְכֵּנוּ	10 οἳ καὶ πολλαῖς τιμαῖς ἐτίμησαν ἡμᾶς καὶ ἀναγομένοις ἐπέθεντο τὰ πρὸς τὰς χρείας.
11 וְאַחֲרֵי שְׁלשֶׁת חֳדָשִׁים עָבַרְנוּ מִשָּׁם בָּאֳנִיָּה אֲלֶכְסַנְדְּרִית אֲשֶׁר יָשְׁבָה בָאִי בִּימֵי הַסְּתָו וְאוֹת דִּגְלָהּ הַתְּאוֹמִים	11 Μετὰ δὲ τρεῖς μῆνας ἀνήχθημεν ἐν πλοίῳ παρακεχειμακότι ἐν τῇ νήσῳ, Ἀλεξανδρίνῳ, παρασήμῳ Διοσκούροις.
12 וַנָּבֹא אֶל־סַרְקוּסָא וַנֵּשֶׁב־שָׁם שְׁלשֶׁת יָמִים	12 καὶ καταχθέντες εἰς Συρακούσας ἐπεμείναμεν ἡμέρας τρεῖς,
13 מִשָּׁם סַבֹּנוּ וַנָּבֹא אֶל־רֶגְיוֹן וּבִנְשֹׁב רוּחַ דְּרוֹמִית בְּיוֹם הַמָּחֳרָת בָּאנוּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶל־פּוֹטִיּוֹלִי	13 ὅθεν περιελόντες κατηντήσαμεν εἰς Ῥήγιον. καὶ μετὰ μίαν ἡμέραν ἐπιγενομένου νότου δευτεραῖοι ἤλθομεν εἰς Ποτιόλους,
14 וְשָׁם מָצָאנוּ אַחִים וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לָשֶׁבֶת אִתָּם שִׁבְעַת יָמִים וּבְכֵן הָלַכְנוּ אֶל־רוֹמִי	14 οὗ εὑρόντες ἀδελφοὺς παρεκλήθημεν παρ’ αὐτοῖς ἐπιμεῖναι ἡμέρας ἑπτά· καὶ οὕτως εἰς τὴν Ῥώμην ἤλθαμεν.
15 וַיִּשְׁמְעוּ הָאַחִים אֶת־בּוֹאֵנוּ וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם לִקְרָאתֵנוּ עַד לְשׁוּק אַפִּיּוֹס וְעַד לִשְׁלשֶׁת הַחֲנֻיּוֹת וַיַּרְא אֹתָם פּוֹלוֹס וַיּוֹדֶה לֵאלֹהִים וַיִּתְחַזָּק	15 κἀκεῖθεν οἱ ἀδελφοὶ ἀκούσαντες τὰ περὶ ἡμῶν ἦλθαν εἰς ἀπάντησιν ἡμῖν ἄχρι Ἀππίου φόρου καὶ Τριῶν ταβερνῶν, οὓς ἰδὼν ὁ Παῦλος εὐχαριστήσας τῷ θεῷ ἔλαβεν θάρσος.
16 וְאַחַר בֹּאֵנוּ אֶל־רוֹמִי הֶעֱבִיר שַׂר הַמֵּאָה אֶת־הָאֲסִירִים אֶל־שַׂר הַצָּבָא וּלְפוֹלוֹס הִנִּיחוּ לָשֶׁבֶת לְבַדּוֹ עִם־אִישׁ הַצָּבָא הַשֹּׁמֵר אוֹתוֹ	16 Ὅτε δὲ εἰσήλθομεν εἰς Ῥώμην, ἐπετράπη τῷ Παύλῳ μένειν καθ’ ἑαυτὸν σὺν τῷ φυλάσσοντι αὐτὸν στρατιώτῃ.
17 וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא פוֹלוֹס אֵלָיו אֶת־רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים וַיִּקָּהֲלוּ אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים אַחִים אַף כִּי־לֹא מָעַלְתִּי מַעַל בְּעַמֵּנוּ וּבְחֻקּוֹת אֲבוֹתֵינוּ אֲסָרוּנִי בִירוּשָׁלַיִם וַיִּמְסְרוּנִי לִידֵי הָרוֹמִיִּים	17 Ἐγένετο δὲ μετὰ ἡμέρας τρεῖς συγκαλέσασθαι αὐτὸν τοὺς ὄντας τῶν Ἰουδαίων πρώτους· συνελθόντων δὲ αὐτῶν ἔλεγεν πρὸς αὐτούς· ἐγώ, ἄνδρες ἀδελφοί, οὐδὲν ἐναντίον ποιήσας τῷ λαῷ ἢ τοῖς ἔθεσιν τοῖς πατρῴοις δέσμιος ἐξ Ἱεροσολύμων παρεδόθην εἰς τὰς χεῖρας τῶν Ῥωμαίων,
18 וְהֵם אַחֲרֵי חָקְרָם אֹתִי אָמְרוּ לְפָטְרֵנִי כִּי לֹא־נִמְצָא בִי מִשְׁפַּט־מָוֶת	18 οἵτινες ἀνακρίναντές με ἐβούλοντο ἀπολῦσαι διὰ τὸ μηδεμίαν αἰτίαν θανάτου ὑπάρχειν ἐν ἐμοί.
19 וְהַיְּהוּדִים קָמוּ־בִי וָאֵאָנֵס לִקְרֹא אֶת־הַקֵּיסַר לְדִינִי אַךְ אֵין־נַפְשִׁי לִשְׂטוֹן אֶת־עַמִּי בְּדָבָר	19 ἀντιλεγόντων δὲ τῶν Ἰουδαίων ἠναγκάσθην ἐπικαλέσασθαι Καίσαρα οὐχ ὡς τοῦ ἔθνους μου ἔχων τι κατηγορεῖν.
20 וּבַעֲבוּר זֹאת קָרָאתִי לָכֶם לִרְאוֹתְכֶם וּלְדַבֵּר עִמָּכֶם כִּי בִּגְלַל תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל אָסוּר אֲנִי בַּכֶּבֶל הַזֶּה	20 διὰ ταύτην οὖν τὴν αἰτίαν παρεκάλεσα ὑμᾶς ἰδεῖν καὶ προσλαλῆσαι, ἕνεκεν γὰρ τῆς ἐλπίδος τοῦ Ἰσραὴλ τὴν ἅλυσιν ταύτην περίκειμαι.
21 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא קִבַּלְנוּ עַל־אֹדוֹתֶיךָ אִגְּרוֹת מֵאֶרֶץ יְהוּדָה וְלֹא־בָא הֵנָּה אֶחָד מִן־הָאַחִים אֲשֶׁר הִגִּיד אוֹ־דִבֶּר עָלֶיךָ דָּבָר רָע	21 οἱ δὲ πρὸς αὐτὸν εἶπαν· ἡμεῖς οὔτε γράμματα περὶ σοῦ ἐδεξάμεθα ἀπὸ τῆς Ἰουδαίας οὔτε παραγενόμενός τις τῶν ἀδελφῶν ἀπήγγειλεν ἢ ἐλάλησέν τι περὶ σοῦ πονηρόν.
22 אָמְנָם חֲפֵצִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת־אֲשֶׁר בִּלְבָבֶךָ כִּי נוֹדַע לָנוּ אֲשֶׁר בְּכָל מָקוֹם יָרִיבוּ אֶל־הַכַּת הַזֹּאת	22 ἀξιοῦμεν δὲ παρὰ σοῦ ἀκοῦσαι ἃ φρονεῖς, περὶ μὲν γὰρ τῆς αἱρέσεως ταύτης γνωστὸν ἡμῖν ἐστιν ὅτι πανταχοῦ ἀντιλέγεται.
23 וַיָּשִׂימוּ לוֹ יוֹם מוּעָד וַיָּבֹאוּ אֵלָיו רַבִּים אֶל־מְלוֹנוֹ וַיָּעַד בָּהֶם וַיְבָאֵר אֶת־מַלְכוּת אֱלֹהִים וַיוֹכַח לָהֶם עִנְיְנֵי יֵשׁוּעַ מִתּוֹרַת משֶׁה וּמִן־הַנְּבִיאִים מִבֹּקֶר עַד־עָרֶב	23 Ταξάμενοι δὲ αὐτῷ ἡμέραν ἦλθον πρὸς αὐτὸν εἰς τὴν ξενίαν πλείονες οἷς ἐξετίθετο διαμαρτυρόμενος τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ, πείθων τε αὐτοὺς περὶ τοῦ Ἰησοῦ ἀπό τε τοῦ νόμου Μωϋσέως καὶ τῶν προφητῶν, ἀπὸ πρωῒ ἕως ἑσπέρας.
24 וְיֵשׁ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶל־דְּבָרָיו וְיֵשׁ אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ	24 καὶ οἱ μὲν ἐπείθοντο τοῖς λεγομένοις, οἱ δὲ ἠπίστουν·
25 וַיֵּחָלְקוּ בְדַעְתָּם וַיָּסוּרוּ לָלֶכֶת לְדַרְכָּם בְּדַבֵּר פּוֹלוֹס הַדָּבָר הָאֶחָד הַזֶּה הֵיטֵב דִּבֶּר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר	25 ἀσύμφωνοι δὲ ὄντες πρὸς ἀλλήλους ἀπελύοντο εἰπόντος τοῦ Παύλου ῥῆμα ἕν, ὅτι καλῶς τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον ἐλάλησεν διὰ Ἠσαΐου τοῦ προφήτου πρὸς τοὺς πατέρας ὑμῶν
26 לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל־תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל־תֵּדָעוּ	26 λέγων· πορεύθητι πρὸς τὸν λαὸν τοῦτον καὶ εἰπόν· ἀκοῇ ἀκούσετε καὶ οὐ μὴ συνῆτε καὶ βλέποντες βλέψετε καὶ οὐ μὴ ἴδητε·
27 כִּי שָׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו כָּבְדוּ וְאֶת־עֵינָיו הֵשַׁע פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמַע וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב וּרְפָאתִיו	27 ἐπαχύνθη γὰρ ἡ καρδία τοῦ λαοῦ τούτου καὶ τοῖς ὠσὶν βαρέως ἤκουσαν καὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῶν ἐκάμμυσαν· μήποτε ἴδωσιν τοῖς ὀφθαλμοῖς καὶ τοῖς ὠσὶν ἀκούσωσιν καὶ τῇ καρδίᾳ συνῶσιν καὶ ἐπιστρέψωσιν, καὶ ἰάσομαι αὐτούς.
28 לָכֵן דְּעוּ כִּי לַגּוֹיִם נִשְׁלְחָה תְּשׁוּעַת אֱלֹהִים וְהֵמָּה יִשְׁמָעוּ	28 γνωστὸν οὖν ἔστω ὑμῖν ὅτι τοῖς ἔθνεσιν ἀπεστάλη τοῦτο τὸ σωτήριον τοῦ θεοῦ· αὐτοὶ καὶ ἀκούσονται.
29 וַיְהִי בְּדַבְּרוֹ זֹאת הָלְכוּ מֵאִתּוֹ הַיְּהוּדִים וַיִּתְוַכְּחוּ הַרְבֵּה אִישׁ עִם־רֵעֵהוּ
30 וּפוֹלוֹס יָשַׁב שְׁנָתַיִם יָמִים בְּבֵיתוֹ אֲשֶׁר שָׂכַר־לוֹ וַיְקַבֵּל אֵת כָּל־הַבָּאִים אֵלָיו	30 Ἐνέμεινεν δὲ διετίαν ὅλην ἐν ἰδίῳ μισθώματι καὶ ἀπεδέχετο πάντας τοὺς εἰσπορευομένους πρὸς αὐτόν,
31 וַיִּקְרָא אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיְלַמֵּד אֶת־דַּרְכֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ בְּכָל־בִּטְחוֹן לִבּוֹ וְאֵין מֹנֵעַ	31 κηρύσσων τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ καὶ διδάσκων τὰ περὶ τοῦ κυρίου Ἰησοῦ Χριστοῦ μετὰ πάσης παρρησίας ἀκωλύτως.