Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 וּבְיוֹם מְלֹאת שִׁבְעַת הַשָּׁבֻעוֹת וַיִּתְאַסְּפוּ כֻלָּם לֵב אֶחָד	1 Le jour de la Pentecôte étant arrivé, ils se trouvaient tous ensemble dans un même lieu,
2 וַיְהִי פִתְאֹם קוֹל רַעַשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם כְּקוֹל רוּחַ סְעָרָה וַיְמַלֵּא אֶת־כָּל־הַבַּיִת אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בוֹ	2 quand, tout à coup, vint du ciel un bruit tel que celui d'un violent coup de vent, qui remplit toute lamaison où ils se tenaient.
3 וַתֵּרָאֶינָה אֲלֵיהֶם לְשֹׁנוֹת נֶחֱלָקוֹת וּמַרְאֵיהֶן כָּאֵשׁ וַתְּנוּחֶינָה אַחַת אַחַת עַל כָּל־אֶחָד מֵהֶם	3 Ils virent apparaître des langues qu'on eût dites de feu; elles se partageaient, et il s'en posa une surchacun d'eux.
4 וַיִּמָּלְאוּ כֻלָּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיָּחֵלּוּ לְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת אֲחֵרוֹת כַּאֲשֶׁר נְתָנָם הָרוּחַ לְהַטִּיף	4 Tous furent alors remplis de l'Esprit Saint et commencèrent à parler en d'autres langues, selon quel'Esprit leur donnait de s'exprimer.
5 וּבִירוּשָׁלַיִם שָׁכְנוּ יְהוּדִים אַנְשֵׁי חֶסֶד מִכָּל־גּוֹי וָגוֹי אֲשֶׁר תַּחַת הַשָּׁמָיִם	5 Or il y avait, demeurant à Jérusalem, des hommes dévots de toutes les nations qui sont sous le ciel.
6 וַיְהִי בִּהְיוֹת קוֹל הָרַעַשׁ הַהוּא וַיִּקָּבְצוּ עַם־רָב וַיִּהְיוּ נְבֻכִים כִּי־אִישׁ אִישׁ שֹׁמֵעַ אֹתָם מְדַבְּרִים בִּשְׂפַת עַמּוֹ	6 Au bruit qui se produisit, la multitude se rassembla et fut confondue: chacun les entendait parler enson propre idiome.
7 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ וַיִּתְמְהוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הִנֵּה כָּל־אֵלֶּה הַמְדַבְּרִים הֲלֹא גְלִילִים הֵמָּה	7 Ils étaient stupéfaits, et, tout étonnés, ils disaient: "Ces hommes qui parlent, ne sont-ils pas tousGaliléens?
8 וְאֵיךְ אֲנַחְנוּ שֹׁמְעִים אֹתָם אִישׁ כִּשְׂפַת־אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ	8 Comment se fait-il alors que chacun de nous les entende dans son propre idiome maternel?
9 פַּרְתִּיִּים וּמָדִים וְעֵילָמִים וְישְׁבֵי אֲרַם נַהֲרָיִם יְהוּדָה וְקַפּוּדְקִיָּה פָּנְטוֹס וְאַסְיָא	9 Parthes, Mèdes et Elamites, habitants de Mésopotamie, de Judée et de Cappadoce, du Pont et d'Asie,
10 פְּרוּגְיָא וּפַמְפּוּלְיָא מִצְרַיִם וְחֶבֶל לוּב אֲשֶׁר עַל־יַד קוּרִינִי וְהַבָּאִים מֵרוֹמִי גַּם־יְהוּדִים גַּם־גֵּרִים	10 de Phrygie et de Pamphylie, d'Egypte et de cette partie de la Libye qui est proche de Cyrène,Romains en résidence,
11 כְּרֵתִים וְעַרְבִים הִנֵּה אֲנַחְנוּ שֹׁמְעִים אֹתָם מְסַפְּרִים בִּלְשֹׁנוֹתֵינוּ גְּדֻלּוֹת הָאֱלֹהִים	11 tant Juifs que prosélytes, Crétois et Arabes, nous les entendons publier dans notre langue lesmerveilles de Dieu!"
12 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ כֻלָּם וַיִּבָּהֵלוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו מַה־תִּהְיֶה זֹאת	12 Tous étaient stupéfaits et se disaient, perplexes, l'un à l'autre: "Que peut bien être cela?"
13 וַאֲחֵרִים לָעֲגוּ וַיֹּאמְרוּ כִּי־מְלֵאֵי עָסִיס הֵמָּה	13 D'autres encore disaient en se moquant: "Ils sont pleins de vin doux!"
14 אָז יַעֲמֹד פֶּטְרוֹס וְאַחַד הֶעָשָׂר עִמּוֹ וַיִּשָּׂא אֶת־קוֹלוֹ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַנְשֵׁי יְהוּדָה וְישְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם כֻּלְּכֶם זֹאת תִּוָּדַע לָכֶם וְהַאֲזִינוּ אֶל־דְּבָרָי	14 Pierre alors, debout avec les Onze, éleva la voix et leur adressa ces mots: "Hommes de Judée et voustous qui résidez à Jérusalem, apprenez ceci, prêtez l'oreille à mes paroles.
15 כִּי אֵלֶּה לֹא שִׁכּוֹרִים הֵמָּה כַּאֲשֶׁר חֲשַׁבְתֶּם כִּי שָׁעָה שְׁלִישִׁית בַּיּוֹם עָתָּה	15 Non, ces gens ne sont pas ivres, comme vous le supposez; ce n'est d'ailleurs que la troisième heuredu jour.
16 אֲבָל זֶה הוּא הָאָמוּר עַל־יְדֵי יוֹאֵל הַנָּבִיא	16 Mais c'est bien ce qu'a dit le prophète:
17 וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נְאֻם אֱלֹהִים אֶשְׁפֹּךְ אֶת־רוּחִי עַל־כָּל־בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וּבַחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ וְזִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן	17 Il se fera dans les derniers jours, dit le Seigneur, que je répandrai de mon Esprit sur toute chair. Alorsvos fils et vos filles prophétiseront, vos jeunes gens auront des visions et vos vieillards des songes.
18 וְגַם עַל־עֲבָדַי וְעַל־שִׁפְחוֹתַי בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפֹּךְ אֶת־רוּחִי וְנִבָּאוּ	18 Et moi, sur mes serviteurs et sur mes servantes je répandrai de mon Esprit.
19 וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְאֹתוֹת בָּאָרֶץ מִתָּחַת דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן	19 Et je ferai paraître des prodiges là-haut dans le ciel et des signes ici-bas sur la terre.
20 הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהוָֹה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא	20 Le soleil se changera en ténèbres et la lune en sang, avant que vienne le Jour du Seigneur, ce grandJour.
21 וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָֹה יִמָּלֵט	21 Et quiconque alors invoquera le nom du Seigneur sera sauvé.
22 אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נֶאֱמַן לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים בִּגְבוּרוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְאֹתוֹת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עָשָׂה עַל־יָדוֹ בְּתוֹכֲכֶם כַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם גַּם־אַתֶּם	22 "Hommes d'Israël, écoutez ces paroles. Jésus le Nazôréen, cet homme que Dieu a accrédité auprès devous par les miracles, prodiges et signes qu'il a opérés par lui au milieu de vous, ainsi que vous le savez vous-mêmes,
23 אֹתוֹ הַנִּמְסָר עַל־פִּי עֲצַת הָאֱלֹהִים הַנֶּחֱרָצָה וִידִיעָתוֹ מִקֶּדֶם לְקַחְתֶּם וּבִידֵי רְשָׁעִים הוֹקַעְתֶּם וַהֲרַגְתֶּם אֹתוֹ	23 cet homme qui avait été livré selon le dessein bien arrêté et la prescience de Dieu, vous l'avez pris etfait mourir en le clouant à la croix par la main des impies,
24 וְהָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים בְּהַתִּיר אֶת־חֶבְלֵי הַמָּוֶת בַּאֲשֶׁר נִמְנַע מִן־הַמָּוֶת לַעֲצֹר אֹתוֹ	24 mais Dieu l'a ressuscité, le délivrant des affres de l'Hadès. Aussi bien n'était-il pas possible qu'il fûtretenu en son pouvoir;
25 כִּי־דָוִד אֹמֵר עָלָיו שִׁוִּיתִי יְהוָֹה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט	25 car David dit à son sujet: Je voyais sans cesse le Seigneur devant moi, car il est à ma droite, pour queje ne vacille pas.
26 לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח	26 Aussi mon coeur s'est-il réjoui et ma langue a-t-elle jubilé; ma chair elle-même reposera dansl'espérance
27 כִּי לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת	27 que tu n'abandonneras pas mon âme à l'Hadès et ne laisseras pas ton Saint voir la corruption.
28 תּוֹדִיעֵנִי אָרְחוֹת חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ	28 Tu m'as fait connaître des chemins de vie, tu me rempliras de joie en ta présence.
29 אֲנָשִׁים אַחִים הַנִּיחוּ לִי וַאֲדַבְּרָה בְּאָזְנֵי כֻלְּכֶם עַל־דָּוִד אָבִינוּ אֲשֶׁר גַּם־מֵת גַּם־נִקְבַּר וּקְבוּרָתוֹ אִתָּנוּ הִיא עַד־הַיּוֹם הַזֶּה	29 "Frères, il est permis de vous le dire en toute assurance: le patriarche David est mort et a été enseveli,et son tombeau est encore aujourd'hui parmi nous.
30 וְהוּא בִּהְיוֹתוֹ נָבִיא וּמִדַּעְתּוֹ אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לוֹ הָאֱלֹהִים לְהָקִים אֶת־הַמָּשִׁיחַ כְּפִי הַבָּשָׂר מִפְּרִי חֲלָצָיו לְהוֹשִׁיבוֹ עַל־כִּסְאוֹ	30 Mais comme il était prophète et savait que Dieu lui avait juré par serment de faire asseoir sur sontrône un descendant de son sang,
31 לָכֵן בַּחֲזוֹתוֹ מֵרֹאשׁ דִּבֶּר עַל־תְּקוּמַת הַמָּשִׁיחַ כִּי לֹא־נֶעֶזְבָה נַפְשׁוֹ לִשְׁאוֹל וְגַם־בְּשָׂרוֹ לֹא־רָאָה שָׁחַת	31 il a vu d'avance et annoncé la résurrection du Christ qui, en effet, n'a pas été abandonné à l'Hadès, etdont la chair n'a pas vu la corruption:
32 אֶת־יֵשׁוּעַ זֶה הֵקִים אֱלֹהִים מִן־הַמֵּתִים וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ עֵדָיו	32 Dieu l'a ressuscité, ce Jésus; nous en sommes tous témoins.
33 וְעַתָּה אַחֲרֵי הִנָּשְׂאוֹ בִּימִין הָאֱלֹהִים לָקַח מֵאֵת הָאָב אֶת־הַבְטָחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ אֶת־אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וְשֹׁמְעִים	33 Et maintenant, exalté par la droite de Dieu, il a reçu du Père l'Esprit Saint, objet de la promesse, et l'arépandu. C'est là ce que vous voyez et entendez.
34 כִּי דָוִד לֹא עָלָה הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה הוּא אֹמֵר נְאֻם־יְהוָֹה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי	34 Car David, lui, n'est pas monté aux cieux; or il dit lui-même: Le Seigneur a dit à mon Seigneur:Siège à ma droite,
35 עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ	35 jusqu'à ce que j'aie fait de tes ennemis un escabeau pour tes pieds.
36 לָכֵן יֵדַע־נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ כִּי לְאָדוֹן וּלְמָשִׁיחַ שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים אֶת־יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר צְלַבְתֶּם	36 "Que toute la maison d'Israël le sache donc avec certitude: Dieu l'a fait Seigneur et Christ, ce Jésusque vous, vous avez crucifié."
37 וַיְהִי כְשָׁמְעָם הִתְעַצְּבוּ אֶל־לִבָּם וַיֹּאמְרוּ אֶל־פֶּטְרוֹס וְאֶל־שְׁאָר הַשְּׁלִיחִים אֲנָשִׁים אַחִים מֶה עָלֵינוּ לַעֲשֹוֹת	37 D'entendre cela, ils eurent le coeur transpercé, et ils dirent à Pierre et aux apôtres: "Frères, quedevons-nous faire?"
38 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֲלֵיהֶם שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם וְהִטָּבְלוּ כָּל־אִישׁ מִכֶּם עַל־שֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם וְקִבַּלְתֶּם אֶת־מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ	38 Pierre leur répondit: "Repentez-vous, et que chacun de vous se fasse baptiser au nom de Jésus Christpour la rémission de ses péchés, et vous recevrez alors le don du Saint Esprit.
39 כִּי לָכֶם הַהַבְטָחָה וְלִבְנֵיכֶם וּלְכֹל הָרְחוֹקִים לְכָל־אֲשֶׁר קֹרֵא יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ	39 Car c'est pour vous qu'est la promesse, ainsi que pour vos enfants et pour tous ceux qui sont au loin,en aussi grand nombre que le Seigneur notre Dieu les appellera."
40 וַיָּעַד עוֹד בָּהֶם בַּאֲמָרִים אֲחֵרִים הַרְבֵּה וַיַּזְהֵר אֹתָם לֵאמֹר הִמָּלְטוּ נָא מִדּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הַזֶּה	40 Par beaucoup d'autres paroles encore, il les adjurait et les exhortait: "Sauvez-vous, disait-il, de cettegénération dévoyée."
41 וַיְקַבְּלוּ אֶת־דְּבָרוֹ בְּשִׂמְחָה וַיִּטָּבֵלוּ וּבַיּוֹם הַהוּא נוֹסְפוּ כִּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי נָפֶשׁ	41 Eux donc, accueillant sa parole, se firent baptiser. Il s'adjoignit ce jour-là environ 3.000 âmes.
42 וַיִּהְיוּ שֹׁקְדִים עַל־תּוֹרַת הַשְּׁלִיחִים וְעַל־הַהִתְחַבְּרוּת וְעַל־בְּצִיעַת הַלֶּחֶם וְעַל־הַתְּפִלָּה	42 Ils se montraient assidus à l'enseignement des apôtres, fidèles à la communion fraternelle, à lafraction du pain et aux prières.
43 וַתִּפֹּל אֵימָה עַל־כָּל־נֶפֶשׁ וּמוֹפְתִים רַבִּים וְאֹתוֹת נַעֲשֹוּ עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחִים בִּירוּשָׁלָיִם וְאֵימָה גְדוֹלָה הָיְתָה עַל־כֻּלָּם	43 La crainte s'emparait de tous les esprits: nombreux étaient les prodiges et signes accomplis par lesapôtres.
44 וְכָל־הַמַּאֲמִינִים הִתְאַחֲדוּ יָחַד וַיְהִי־לָהֶם הַכֹּל בְּשֻׁתָּפוּת	44 Tous les croyants ensemble mettaient tout en commun;
45 וְאֶת־אֲחֻזָּתָם וְאֶת־רְכוּשָׁם מָכְרוּ וַיְחַלְּקוּ אֹתָם לְכֻלָּם לְאִישׁ אִישׁ דֵּי מַחְסוֹרוֹ	45 ils vendaient leurs propriétés et leurs biens et en partageaient le prix entre tous selon les besoins dechacun.
46 וְיוֹם יוֹם הָיוּ שֹׁקְדִים בַּמִּקְדָשׁ לֵב אֶחָד וַיִּבְצְעוּ אֶת־הַלֶּחֶם בַּבַּיִת בַּבָּיִת	46 Jour après jour, d'un seul coeur, ils fréquentaient assidûment le Temple et rompaient le pain dansleurs maisons, prenant leur nourriture avec allégresse et simplicité de coeur.
47 וַיֹּאכְלוּ מְזוֹנָם בְּגִילָה וּבְתֹם לֵבָב וַיְשַׁבְּחוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיִּמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי כָל־הָעָם וְהָאָדוֹן הוֹסִיף יוֹם יוֹם עַל־הָעֵדָה אֶת־הַנּוֹשָׁעִים	47 Ils louaient Dieu et avaient la faveur de tout le peuple. Et chaque jour, le Seigneur adjoignait à lacommunauté ceux qui seraient sauvés.