Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 20

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיְהִי בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת לִפְנוֹת הַבֹּקֶר בְּעוֹד חשֶׁךְ וַתָּבֹא מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית אֶל־הַקָּבֶר וַתֵּרֵא אֶת־הָאֶבֶן מוּסָרָה מֵעַל הַקָּבֶר	1 Le premier jour de la semaine, Marie de Magdala vient à la tombe très tôt le matin, quand il fait encore noir, et elle voit que la pierre a été retirée du tombeau.
2 וַתָּרָץ וַתָּבֹא אֶל־שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְאֶל־הַתַּלְמִיד הָאַחֵר אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ יֵשׁוּעַ וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה נָשְׂאוּ אֶת־הָאָדוֹן מִקִּבְרוֹ וְלֹא יָדַעְנוּ אֵיפֹה הִנִּיחֻהוּ	2 Alors elle part en courant et arrive chez Simon-Pierre et l’autre disciple que Jésus aimait. Et elle leur dit: "Le Seigneur a été enlevé de la tombe et nous ne savons pas où on l’a mis.”
3 וַיֵּצֵא פֶטְרוֹס וְהַתַּלְמִיד הָאַחֵר וַיֵּלְכוּ אֶל־הַקָּבֶר	3 Pierre sort aussitôt avec l’autre disciple, et ils vont à la tombe.
4 וַיָּרוּצוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וַיְמַהֵר הַתַּלְמִיד הָאַחֵר לָרוּץ וַיַּעֲבֹר אֶת־פֶּטְרוֹס וַיָּבֹא רִאשׁוֹנָה אֶל־הַקָּבֶר	4 Ils courent tous les deux, et l’autre disciple, qui court plus vite, arrive avant Pierre à la tombe.
5 וַיַּשְׁקֵף אֶל־תּוֹכוֹ וַיַּרְא אֶת־הַתַּכְרִיכִין מֻנָּחִים אַךְ לֹא־בָא פְנִימָה	5 Là il se penche et voit les linges tombés à plat, mais il n’entre pas.
6 וַיָּבֹא שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס אַחֲרָיו וְהוּא נִכְנַס אֶל־הַקָּבֶר וַיַּרְא אֶת־הַתַּכְרִיכִין מֻנָּחִים	6 Pierre arrive alors derrière lui et pénètre dans la tombe; lui aussi voit les linges posés à plat.
7 וְהַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה עַל־רֹאשׁוֹ אֵינֶנָּה מֻנַּחַת אֵצֶל הַתַּכְרִיכִין כִּי אִם־מְקֻפֶּלֶת לְבַדָּהּ בִּמְקוֹמָהּ	7 Le suaire qui enveloppait la tête n’est pas posé avec les linges, mais à part: il est roulé à un autre endroit.
8 וַיָּבֹא שָׁמָּה גַּם־הַתַּלְמִיד הָאַחֵר אֲשֶׁר־בָּא רִאשׁוֹנָה אֶל־הַקָּבֶר וַיַּרְא וַיַּאֲמֵן	8 Alors entre l’autre disciple, celui qui est arrivé le premier à la tombe; il voit et il croit.
9 כִּי לֹא־הֵבִינוּ עַד־עַתָּה אֶת־הַכָּתוּב אֲשֶׁר קוֹם יָקוּם מֵעִם הַמֵּתִים	9 C’est qu’ils n’avaient pas encore compris l’Écriture: ‘il fallait’ qu’il ressuscite d’entre les morts!
10 וַיָּשׁוּבוּ הַתַּלְמִידִים וַיֵּלְכוּ אֶל־בֵּיתָם	10 Après cela les disciples rentrent chez eux.
11 וּמִרְיָם עָמְדָה בוֹכִיָּה מִחוּץ לַקָּבֶר וַיְהִי בִבְכּוֹתָהּ וַתַּשְׁקֵף אֶל־תּוֹךְ הַקָּבֶר	11 Marie était restée dehors, près de la tombe, et elle pleurait. Mais voici qu’au milieu de ses larmes elle se penche vers la tombe,
12 וַתֵּרֶא שְׁנֵי מַלְאָכִים לְבוּשֵׁי לְבָנִים ישְׁבִים בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־שָׂמוּ שָׁם אֶת־גּוּפַת יֵשׁוּעַ אֶחָד מְרַאֲשׁוֹתָיו וְאֶחָד מַרְגְּלוֹתָיו	12 et elle voit deux anges en blanc assis là même où on avait mis le corps de Jésus, l’un à la tête et l’autre aux pieds.
13 וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ אִשָּׁה לָמָה תִבְכִּי וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כִּי נָשְׂאוּ מִזֶּה אֶת־אֲדֹנִי וְלֹא יָדַעְתִּי אֵיפֹה הִנִּיחֻהוּ	13 Ils lui disent: "Femme, pourquoi pleures-tu?” Elle leur répond: "C’est qu’on a enlevé mon Seigneur et je ne sais pas où on l’a mis.”
14 וַיְהִי בְדַבְּרָהּ זֹאת וַתֵּפֶן אַחֲרֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת־יֵשׁוּעַ עֹמֵד וְלֹא יָדְעָה כִּי הוּא יֵשׁוּעַ	14 Aussitôt qu’elle a dit cela, elle se retourne et voit derrière elle Jésus debout. Mais elle ne sait pas que c’est Jésus.
15 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אִשָּׁה לָמָה תִבְכִּי אֶת־מִי תְבַקֵּשִׁי וְהִיא חָשְׁבָה כִּי־הוּא שֹׁמֵר הַגָּן וַתֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי אִם־אַתָּה נָשָׂאתָ אֹתוֹ מִזֶּה הַגִּידָה־נָּא לִי אֵיפֹה הִנַּחְתּוֹ וּלְקַחְתִּיו מִשָּׁם	15 Jésus lui dit: "Femme, pourquoi pleures-tu? Qui cherches-tu?” Elle croit que c’est le jardinier, et elle lui répond: "Seigneur, si c’est toi qui l’as enlevé, dis-moi où tu l’as déposé, que j’aille le prendre.”
16 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ מִרְיָם וַתֵּפֶן וַתֹּאמֶר אֵלָיו רַבּוּנִי הוּא מוֹרֶה	16 Jésus lui dit: "Marie!” Et elle se retourne et lui dit en hébreu: "Rabbouni! (c’est-à-dire: Maître!)”
17 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אַל־תִּגְּעִי בִי כִּי עוֹד לֹא עָלִיתִי אֶל־אָבִי אַךְ לְכִי־נָא אֶל־אַחַי וְאִמְרִי אֲלֵיהֶם אֲנִי עֹלֶה אֶל־אָבִי וַאֲבִיכֶם וְאֶל־אֱלֹהַי וֵאלֹהֵיכֶם	17 Jésus lui dit: "Ne me retiens pas! Je ne suis pas encore remonté vers le Père. Va donc vers mes frères et dis-leur: Je monte vers mon Père qui est votre Père, vers mon Dieu qui est votre Dieu.”
18 וַתָּבֹא מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וַתְּסַפֵּר אֶל־הַתַּלְמִידִים כִּי־רָאֲתָה אֶת־הָאָדוֹן וְכָזֹאת דִּבֶּר אֵלֶיהָ	18 C’est ainsi que Marie de Magdala s’en va porter la nouvelle aux disciples: "J’ai vu le Seigneur, et voici ce qu’il m’a dit.”
19 וַיְהִי לְעֵת־עֶרֶב בַּיּוֹם הַהוּא וְהוּא אֶחָד בַּשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר נִסְגְּרוּ דַּלְתוֹת הַבַּיִת אֲשֶׁר־נִקְבְּצוּ שָׁם הַתַּלְמִידִים מִיִּרְאַת הַיְּהוּדִים וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וַיַּעֲמֹד בֵּינֵיהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׁלוֹם לָכֶם	19 Au soir de ce premier jour de la semaine, les portes étaient fermées par peur des Juifs là où les disciples étaient réunis. Jésus vint et se tint au milieu d’eux. Il leur dit: "Soyez en paix!”
20 וּבְדַבְּרוֹ זֹאת הֶרְאָה אֹתָם אֶת־יָדָיו וְאֶת־צִדּוֹ וַיִּשְׂמְחוּ הַתַּלְמִידִים בִּרְאוֹתָם אֶת־הָאָדוֹן	20 Ayant dit cela, il leur montra ses mains et son côté, et ce fut la joie pour les disciples qui voyaient le Seigneur.
21 וַיֹּסֶף יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם שָׁלוֹם לָכֶם כַּאֲשֶׁר שָׁלַח אֹתִי הָאָב כֵּן אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֶתְכֶם	21 Et puis il leur dit de nouveau: "Soyez en paix! Comme le Père m’a envoyé, moi aussi je vous envoie.”
22 וַיְהִי בְדַבְּרוֹ זֹאת וַיִּפַּח בָּהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם קְחוּ לָכֶם אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ	22 Ayant dit cela, Jésus souffla vers eux et leur dit: "Recevez l’Esprit Saint.
23 וְהָיָה כָּל־אֲשֶׁר תִּסְלְחוּ אֶת־חַטֹּאתָם וְנִסְלַח לָהֶם וַאֲשֶׁר תַּאֲשִׁימוּ יֶאְשָׁמוּ	23 Ceux à qui vous enlèverez les péchés, ils leur seront enlevés; quand vous les maintiendrez, ils seront maintenus.”
24 וְתוֹמָא אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר הַנִּקְרָא דִידוּמוֹס לֹא־הָיָה בְתוֹכָם כְּבוֹא יֵשׁוּעַ	24 L’un des Douze était Thomas, surnommé le Jumeau; il n’était pas avec eux pour cette venue de Jésus.
25 וַיַּגִּידוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים הַנִּשְׁאָרִים רָאֹה רָאִינוּ אֶת־הָאָדוֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִם־לֹא אֶרְאֶה בְיָדָיו אֶת־רשֶׁם הַמַּסְמְרוֹת וְאָשִׂים אֶת־אֶצְבָּעִי בִּמְקוֹם הַמַּסְמְרוֹת וְאָשִׂים אֶת־יָדִי בְּצִדּוֹ לֹא אַאֲמִין	25 Comme les autres lui disaient: "Nous avons vu le Seigneur”, il leur répondit: "Tant que je ne vois pas ses mains avec la marque des clous et que je ne mets pas le doigt dans la marque des clous; tant que je ne mets pas la main dans son côté, je ne crois pas.”
26 וַיְהִי מִקְצֵה שְׁמוֹנַת יָמִים וְתַלְמִידָיו שֵׁנִית בַּבַּיִת פְּנִימָה וְתוֹמָא עִמָּהֶם וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וְהַדְּלָתוֹת מְסֻגָּרוֹת וַיַּעֲמֹד בֵּינֵיהֶם וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם	26 Et voilà que de nouveau, huit jours plus tard, les disciples étaient à l’intérieur et Thomas avec eux. Alors que les portes étaient fermées, Jésus vint et se tint au milieu. Il dit: "Soyez en paix.”
27 וְאַחַר אָמַר אֶל־תּוֹמָא שְׁלַח אֶצְבָּעֲךָ הֵנָּה וּרְאֵה אֶת־יָדַי וּשְׁלַח אֶת־יָדְךָ הֵנָּה וְשִׂים בְּצִדִּי וְאַל־תְּהִי חֲסַר אֱמוּנָה כִּי אִם־מַאֲמִין	27 Ensuite il dit à Thomas: "Mets ici ton doigt, regarde mes mains. Avance ta main et mets-la dans mon côté. Cesse de nier, et crois!”
28 וַיַּעַן תּוֹמָא וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי וֵאלֹהָי	28 Pour toute réponse Thomas lui dit: "Tu es mon Seigneur et mon Dieu!”
29 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ יַעַן רָאִיתָ אֹתִי תּוֹמָא הֶאֱמַנְתָּ אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִינִים וְאֵינָם רֹאִים	29 Et Jésus lui dit: "Tu m’as vu et tu crois. Heureux ceux qui n’ont pas vu et qui croient.”
30 וְהִנֵּה גַּם־אֹתוֹת אֲחֵרִים רַבִּים עָשָׂה יֵשׁוּעַ לְעֵינֵי תַלְמִידָיו אֲשֶׁר לֹא־נִכְתְּבוּ בַּסֵּפֶר הַזֶּה	30 Jésus a fait devant ses disciples bien d’autres signes qui ne sont pas écrits dans ce livre.
31 אַךְ־אֵלֶּה נִכְתְּבוּ לְמַעַן תַּאֲמִינוּ כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן־אֱלֹהִים וּלְמַעַן יִהְיוּ לָכֶם הַמַּאֲמִינִים חַיֵּי עוֹלָם בִּשְׁמוֹ	31 Ceux-ci ont été écrits pour que vous croyiez que Jésus est le Christ, le Fils de Dieu; et si vous croyez, vous aurez la vie par l’effet de son Nom.