Devarìm (דברים) - Deuteronomio 24

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 כִּי־יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם־לֹא תִמְצָא־חֵן בְּעֵינָיו כִּי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתֹו	1 כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו
2 וְיָצְאָה מִבֵּיתֹו וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ־אַחֵר	2 ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר
3 וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרֹון וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתֹו אֹו כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרֹון אֲשֶׁר־לְקָחָהּ לֹו לְאִשָּׁה	3 ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה
4 לֹא־יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשֹׁון אֲשֶׁרשִׁ־לְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיֹות לֹו לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה כִּי־תֹועֵבָה הִוא לִפְנֵי יְהוָה וְלֹא תַחֲטִיא אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה׃ ס	4 לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה
5 כִּי־יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא־יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל־דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתֹו שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת־אִשְׁתֹּו אֲשֶׁר־לָקָח׃ ס	5 כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח
6 לֹא־יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי־נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל׃ ס	6 לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל
7 כִּי־יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר־בֹּו וּמְכָרֹו וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ	7 כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך
8 הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע־הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשֹׂות כְּכֹל אֲשֶׁר־יֹורוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשֹׂות׃ ס	8 השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות
9 זָכֹור אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם׃ ס	9 זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים
10 כִּי־תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה לֹא־תָבֹא אֶל־בֵּיתֹו לַעֲבֹט עֲבֹטֹו	10 כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו
11 בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בֹו יֹוצִיא אֵלֶיךָ אֶת־הַעֲבֹוט הַחוּצָה	11 בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה
12 וְאִם־אִישׁ עָנִי הוּא לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטֹו	12 ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו
13 הָשֵׁב תָּשִׁיב לֹו אֶת־הַעֲבֹוט כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתֹו וּבֵרֲכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃ ס	13 השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך
14 לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיֹון מֵאַחֶיךָ אֹו מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ	14 לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך
15 בְּיֹומֹו תִתֵּן שְׂכָרֹו וְלֹא־תָבֹוא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשֹׁו וְלֹא־יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל־יְהוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא׃ ס	15 ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא
16 לֹא־יוּמְתוּ אָבֹות עַל־בָּנִים וּבָנִים לֹא־יוּמְתוּ עַל־אָבֹות אִישׁ בְּחֶטְאֹו יוּמָתוּ׃ ס	16 לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו
17 לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתֹום וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה	17 לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה
18 וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל־כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשֹׂות אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃ ס	18 וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה
19 כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתֹּו לַגֵּר לַיָּתֹום וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ	19 כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך
20 כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתֹום וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה׃ ס	20 כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה
21 כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעֹולֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתֹום וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה	21 כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה
22 וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל־כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשֹׂות אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃ ס	22 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה