Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וַיִּקְרָא אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיִּתֵּן לָהֶם גְּבוּרָה וְשָׁלְטָן עַל כָּל־הַשֵּׁדִים וְלִרְפֹּא חֳלָיִים	1 Συγκαλεσάμενος δὲ τοὺς δώδεκα ἔδωκεν αὐτοῖς δύναμιν καὶ ἐξουσίαν ἐπὶ πάντα τὰ δαιμόνια καὶ νόσους θεραπεύειν
2 וַיְשַׁלְּחֵם לִקְרֹא אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְלִרְפֹּא אֶת־הַחֹלִים	2 καὶ ἀπέστειλεν αὐτοὺς κηρύσσειν τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ καὶ ἰᾶσθαι [τοὺς ἀσθενεῖς],
3 וַיֹּאמֶר לָהֶם אַל־תִּקְחוּ מְאוּמָה לַדָּרֶךְ לֹא מַטּוֹת וְלֹא תַרְמִיל וְלֹא־לֶחֶם וְלֹא־כָסֶף וְאַל־יִהְיֶה לְאִישׁ מִכֶּם שְׁתֵּי כֻתֳּנוֹת	3 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς· μηδὲν αἴρετε εἰς τὴν ὁδόν, μήτε ῥάβδον μήτε πήραν μήτε ἄρτον μήτε ἀργύριον μήτε [ἀνὰ] δύο χιτῶνας ἔχειν.
4 וְהַבַּיִת אֲשֶׁר תָּבֹאוּ בוֹ שָׁם שְׁבוּ־לָכֶם וּמִשָּׁם צֵאוּ	4 καὶ εἰς ἣν ἂν οἰκίαν εἰσέλθητε, ἐκεῖ μένετε καὶ ἐκεῖθεν ἐξέρχεσθε.
5 וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם צְאוּ מִן־הָעִיר הַהִיא וְנַעֲרוּ אֶת־הֶעָפָר מֵעַל רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת בָּהֶם	5 καὶ ὅσοι ἂν μὴ δέχωνται ὑμᾶς, ἐξερχόμενοι ἀπὸ τῆς πόλεως ἐκείνης τὸν κονιορτὸν ἀπὸ τῶν ποδῶν ὑμῶν ἀποτινάσσετε εἰς μαρτύριον ἐπ’ αὐτούς.
6 וַיֵּצְאוּ וַיַּעַבְרוּ בַכְּפָרִים מְבַשְּׂרִים אֶת־הַבְּשׂוֹרָה וּמְרַפְּאִים בְּכָל־מָקוֹם	6 ἐξερχόμενοι δὲ διήρχοντο κατὰ τὰς κώμας εὐαγγελιζόμενοι καὶ θεραπεύοντες πανταχοῦ.
7 וַיִּשְׁמַע הוֹרְדוֹס שַׂר הָרֹבַע אֶת־כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל־יָדוֹ וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ כִּי־יֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ יוֹחָנָן קָם מִן־הַמֵּתִים	7 Ἤκουσεν δὲ Ἡρῴδης ὁ τετραάρχης τὰ γινόμενα πάντα καὶ διηπόρει διὰ τὸ λέγεσθαι ὑπό τινων ὅτι Ἰωάννης ἠγέρθη ἐκ νεκρῶν,
8 וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ אֵלִיָּהוּ נִרְאָה וַאֲחֵרִים אָמְרוּ נָבִיא קָם מִן־הַקַּדְמוֹנִים	8 ὑπό τινων δὲ ὅτι Ἠλίας ἐφάνη, ἄλλων δὲ ὅτι προφήτης τις τῶν ἀρχαίων ἀνέστη.
9 וַיֹּאמֶר הוֹרְדוֹס הֵן אָנֹכִי נָשָׂאתִי אֶת־רֹאשׁ יוֹחָנָן מֵעָלָיו וּמִי־אֵפוֹא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁמֵעַ עָלָיו כָּזֹאת וַיְבַקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ	9 εἶπεν δὲ Ἡρῴδης· Ἰωάννην ἐγὼ ἀπεκεφάλισα· τίς δέ ἐστιν οὗτος περὶ οὗ ἀκούω τοιαῦτα; καὶ ἐζήτει ἰδεῖν αὐτόν.
10 וַיָּשׁוּבוּ הַשְּׁלִיחִים וַיְסַפְּרוּ־לוֹ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשֹוּ וַיִּקָּחֵם אֵלָיו וַיָּסַר לְבָדָד אֶל־מָקוֹם חָרֵב אֲשֶׁר לָעִיר הַנִּקְרָאָה בֵית־צָיְדָה	10 Καὶ ὑποστρέψαντες οἱ ἀπόστολοι διηγήσαντο αὐτῷ ὅσα ἐποίησαν. Καὶ παραλαβὼν αὐτοὺς ὑπεχώρησεν κατ’ ἰδίαν εἰς πόλιν καλουμένην Βηθσαϊδά.
11 וַהֲמוֹן הָעָם כַּאֲשֶׁר יָדְעוּ אֶת־זֹאת הָלְכוּ אַחֲרָיו וַיְקַבְּלֵם וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם עַל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֶת־הַצְּרִיכִים לִרְפוּאָה	11 οἱ δὲ ὄχλοι γνόντες ἠκολούθησαν αὐτῷ· καὶ ἀποδεξάμενος αὐτοὺς ἐλάλει αὐτοῖς περὶ τῆς βασιλείας τοῦ θεοῦ, καὶ τοὺς χρείαν ἔχοντας θεραπείας ἰᾶτο.
12 וְהַיּוֹם רָפָה לַעֲרֹב וּשְׁנֵים הֶעָשָׂר קָרְבוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שַׁלַּח־נָא אֶת־הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל־הַכְּפָרִים וְהַחֲצֵרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵינוּ לָלוּן שָׁם וְלִמְצֹא מָזוֹן כִּי־פֹה אֲנַחְנוּ בִּמְקוֹם חָרְבָּה	12 Ἡ δὲ ἡμέρα ἤρξατο κλίνειν· προσελθόντες δὲ οἱ δώδεκα εἶπαν αὐτῷ· ἀπόλυσον τὸν ὄχλον, ἵνα πορευθέντες εἰς τὰς κύκλῳ κώμας καὶ ἀγροὺς καταλύσωσιν καὶ εὕρωσιν ἐπισιτισμόν, ὅτι ὧδε ἐν ἐρήμῳ τόπῳ ἐσμέν.
13 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּנוּ־אַתֶּם לָהֶם לֶאֱכֹל וַיֹּאמְרוּ אֵין לָנוּ כִּי אִם־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת־לֶחֶם וְדָגִים שְׁנַיִם בִּלְתִּי אִם־נֵלֵךְ וְנִקְנֶה־אֹכֶל לְכָל־הָעָם הַזֶּה	13 εἶπεν δὲ πρὸς αὐτούς· δότε αὐτοῖς ὑμεῖς φαγεῖν. οἱ δὲ εἶπαν· οὐκ εἰσὶν ἡμῖν πλεῖον ἢ ἄρτοι πέντε καὶ ἰχθύες δύο, εἰ μήτι πορευθέντες ἡμεῖς ἀγοράσωμεν εἰς πάντα τὸν λαὸν τοῦτον βρώματα.
14 כִּי הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי־אִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו הוֹשִׁיבוּ אֹתָם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת חֲמִשִּׁים בַּשּׁוּרָה	14 ἦσαν γὰρ ὡσεὶ ἄνδρες πεντακισχίλιοι. εἶπεν δὲ πρὸς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ· κατακλίνατε αὐτοὺς κλισίας [ὡσεὶ] ἀνὰ πεντήκοντα.
15 וַיַּעֲשֹוּ־כֵן וַיּוֹשִׁיבוּ אֶת־כֻּלָּם	15 καὶ ἐποίησαν οὕτως καὶ κατέκλιναν ἅπαντας.
16 וַיִּקַּח אֶת־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת־שְׁנֵי הַדָּגִים וַיִּשָּׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיְבָרֶךְ עֲלֵיהֶם וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן לְתַלְמִידָיו לָשֹוּם לִפְנֵי הָעָם	16 λαβὼν δὲ τοὺς πέντε ἄρτους καὶ τοὺς δύο ἰχθύας ἀναβλέψας εἰς τὸν οὐρανὸν εὐλόγησεν αὐτοὺς καὶ κατέκλασεν καὶ ἐδίδου τοῖς μαθηταῖς παραθεῖναι τῷ ὄχλῳ.
17 וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ מִן־הַפְּתוֹתִים הַנּוֹתָרִים לָהֶם שְׁנֵים עָשָׂר סַלִּים	17 καὶ ἔφαγον καὶ ἐχορτάσθησαν πάντες, καὶ ἤρθη τὸ περισσεῦσαν αὐτοῖς κλασμάτων κόφινοι δώδεκα.
18 וַיְהִי הוּא מִתְפַּלֵּל לְבָדָד וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיִּשְׁאַל אֹתָם לֵאמֹר מָה־אֹמְרִים עָלַי הֲמוֹן הָעָם מִי־אָנִי	18 Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εἶναι αὐτὸν προσευχόμενον κατὰ μόνας συνῆσαν αὐτῷ οἱ μαθηταί, καὶ ἐπηρώτησεν αὐτοὺς λέγων· τίνα με λέγουσιν οἱ ὄχλοι εἶναι;
19 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וַאֲחֵרִים אֹמְרִים אֵלִיָּהוּ וַאֲחֵרִים אֹמְרִים נָבִיא קָם מִן־הַקַּדְמוֹנִים	19 οἱ δὲ ἀποκριθέντες εἶπαν· Ἰωάννην τὸν βαπτιστήν, ἄλλοι δὲ Ἠλίαν, ἄλλοι δὲ ὅτι προφήτης τις τῶν ἀρχαίων ἀνέστη.
20 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְאַתֶּם מָה־אַתֶּם אֹמְרִים מִי־אָנִי וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר מְשִׁיחַ הָאֱלֹהִים אָתָּה	20 εἶπεν δὲ αὐτοῖς· ὑμεῖς δὲ τίνα με λέγετε εἶναι; Πέτρος δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν· τὸν χριστὸν τοῦ θεοῦ.
21 וַיְצַו אֹתָם בִּגְעָרָה לְבִלְתִּי הַגִּיד לְאִישׁ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה	21 ὁ δὲ ἐπιτιμήσας αὐτοῖς παρήγγειλεν μηδενὶ λέγειν τοῦτο
22 וַיֹּאמַר מִן־הַצֹּרֶךְ הוּא אֲשֶׁר בֶּן־הָאָדָם יְעֻנֶּה הַרְבֵּה וְיִמָּאֵס מִן־הַזְּקֵנִים וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וְיֵהָרֵג וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם	22 εἰπὼν ὅτι δεῖ τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου πολλὰ παθεῖν καὶ ἀποδοκιμασθῆναι ἀπὸ τῶν πρεσβυτέρων καὶ ἀρχιερέων καὶ γραμματέων καὶ ἀποκτανθῆναι καὶ τῇ τρίτῃ ἡμέρᾳ ἐγερθῆναι.
23 וְאֶל־כֻּלָּם אָמַר אִישׁ כִּי־יַחְפֹּץ לָלֶכֶת אַחֲרַי יְכַחֵשׁ בְּנַפְשׁוֹ וְיוֹם יוֹם יִשָּׂא אֶת־צְלָבוֹ וְהָלַךְ אַחֲרָי	23 Ἔλεγεν δὲ πρὸς πάντας· εἴ τις θέλει ὀπίσω μου ἔρχεσθαι, ἀρνησάσθω ἑαυτὸν καὶ ἀράτω τὸν σταυρὸν αὐτοῦ καθ’ ἡμέραν καὶ ἀκολουθείτω μοι.
24 כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לְהוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשׁוֹ תֹּאבַד נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ וְכֹל אֲשֶׁר יְאַבֵּד אֶת־נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי הוּא יוֹשִׁיעֶנָּה	24 ὃς γὰρ ἂν θέλῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ σῶσαι ἀπολέσει αὐτήν· ὃς δ’ ἂν ἀπολέσῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἕνεκεν ἐμοῦ οὗτος σώσει αὐτήν.
25 כִּי מַה־יּוֹעִיל הָאָדָם כִּי־יִקְנֶה אֶת כָּל־הָעוֹלָם וְאִבֵּד וְהִשְׁחִית אֶת־נַפְשׁוֹ	25 τί γὰρ ὠφελεῖται ἄνθρωπος κερδήσας τὸν κόσμον ὅλον ἑαυτὸν δὲ ἀπολέσας ἢ ζημιωθείς;
26 כִּי כֹל אֲשֶׁר הָיִיתִי אֲנִי וּדְבָרַי לוֹ לְחֶרְפָּה הוּא יִהְיֶה לְחֶרְפָּה לְבֶן־הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יָבֹא בִּכְבוֹדוֹ וּבִכְבוֹד הָאָב וְהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים	26 ὃς γὰρ ἂν ἐπαισχυνθῇ με καὶ τοὺς ἐμοὺς λόγους, τοῦτον ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐπαισχυνθήσεται, ὅταν ἔλθῃ ἐν τῇ δόξῃ αὐτοῦ καὶ τοῦ πατρὸς καὶ τῶν ἁγίων ἀγγέλων.
27 וּבֶאֱמֶת אֲנִי אֹמֵר לָכֶם יֵשׁ מִן־הָעֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא־יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי־יִרְאוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	27 λέγω δὲ ὑμῖν ἀληθῶς, εἰσίν τινες τῶν αὐτοῦ ἑστηκότων οἳ οὐ μὴ γεύσωνται θανάτου ἕως ἂν ἴδωσιν τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ.
28 וַיְהִי כִּשְׁמֹנָה יָמִים אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקַּח אֵלָיו אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יוֹחָנָן וְאֶת־יַעֲקֹב וַיַּעַל אֶל־הָהָר לְהִתְפַּלֵּל שָׁם	28 Ἐγένετο δὲ μετὰ τοὺς λόγους τούτους ὡσεὶ ἡμέραι ὀκτὼ [καὶ] παραλαβὼν Πέτρον καὶ Ἰωάννην καὶ Ἰάκωβον ἀνέβη εἰς τὸ ὄρος προσεύξασθαι.
29 וַיְהִי בְּהִתְפַּלְלוֹ נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה פָנָיו וּלְבוּשׁוֹ הִלְבִּין וְהִבְרִיק	29 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ προσεύχεσθαι αὐτὸν τὸ εἶδος τοῦ προσώπου αὐτοῦ ἕτερον καὶ ὁ ἱματισμὸς αὐτοῦ λευκὸς ἐξαστράπτων.
30 וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים מִדַּבְּרִים אִתּוֹ וְהֵמָּה משֶׁה וְאֵלִיָּהוּ	30 καὶ ἰδοὺ ἄνδρες δύο συνελάλουν αὐτῷ, οἵτινες ἦσαν Μωϋσῆς καὶ Ἠλίας,
31 אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּכָבוֹד וְהִגִּידוּ אֶת־אַחֲרִיתוֹ אֲשֶׁר יְמַלְּאֶנָּה בִּירוּשָׁלָיִם	31 οἳ ὀφθέντες ἐν δόξῃ ἔλεγον τὴν ἔξοδον αὐτοῦ, ἣν ἤμελλεν πληροῦν ἐν Ἰερουσαλήμ.
32 וַיִּהְיוּ פֶטְרוֹס וַאֲשֶׁר אִתּוֹ נִרְדָּמִים וּבַהֲקִיצָם רָאוּ אֶת־כְּבוֹדוֹ וְאֶת־שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָעֹמְדִים עָלָיו	32 ὁ δὲ Πέτρος καὶ οἱ σὺν αὐτῷ ἦσαν βεβαρημένοι ὕπνῳ· διαγρηγορήσαντες δὲ εἶδον τὴν δόξαν αὐτοῦ καὶ τοὺς δύο ἄνδρας τοὺς συνεστῶτας αὐτῷ.
33 וַיְהִי בְּהִפָּרְדָם מִמֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֶל־יֵשׁוּעַ מוֹרֶה טוֹב הֱיוֹתֵנוּ פֹה נַעֲשֶׂה־נָּא שָׁלשׁ סֻכּוֹת לְךָ אַחַת וּלְמשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת וְלֹא יָדַע מַה־דִּבֵּר	33 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ διαχωρίζεσθαι αὐτοὺς ἀπ’ αὐτοῦ εἶπεν ὁ Πέτρος πρὸς τὸν Ἰησοῦν· ἐπιστάτα, καλόν ἐστιν ἡμᾶς ὧδε εἶναι, καὶ ποιήσωμεν σκηνὰς τρεῖς, μίαν σοὶ καὶ μίαν Μωϋσεῖ καὶ μίαν Ἠλίᾳ, μὴ εἰδὼς ὃ λέγει.
34 הוּא מְדַבֵּר כָּזֹאת וְהִנֵּה עָנָן סֹכֵךְ עֲלֵיהֶם וּכְבוֹאָם בֶּעָנָן נִבְעָתוּ	34 ταῦτα δὲ αὐτοῦ λέγοντος ἐγένετο νεφέλη καὶ ἐπεσκίαζεν αὐτούς· ἐφοβήθησαν δὲ ἐν τῷ εἰσελθεῖν αὐτοὺς εἰς τὴν νεφέλην.
35 וַיֵּצֵא קוֹל מִן־הֶעָנָן אֹמֵר זֶה־בְּנִי יְדִידִי אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן	35 καὶ φωνὴ ἐγένετο ἐκ τῆς νεφέλης λέγουσα· οὗτός ἐστιν ὁ υἱός μου ὁ ἐκλελεγμένος, αὐτοῦ ἀκούετε.
36 וּבִהְיוֹת הַקּוֹל נִשְׁאַר יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ וְהֵמָּה הֶחֱשׁוּ וְלֹא־הִגִּידוּ דָבָר לְאִישׁ בַּיָּמִים הָהֵם מִכֹּל אֲשֶׁר רָאוּ	36 καὶ ἐν τῷ γενέσθαι τὴν φωνὴν εὑρέθη Ἰησοῦς μόνος. καὶ αὐτοὶ ἐσίγησαν καὶ οὐδενὶ ἀπήγγειλαν ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις οὐδὲν ὧν ἑώρακαν.
37 וַיְהִי מִמָּחֳרָת בְּרִדְתָּם מִן־הָהָר וַיֵּצֵא עַם־רַב לִקְרָאתוֹ	37 Ἐγένετο δὲ τῇ ἑξῆς ἡμέρᾳ κατελθόντων αὐτῶν ἀπὸ τοῦ ὄρους συνήντησεν αὐτῷ ὄχλος πολύς.
38 וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד מִן־הָעָם צֹעֵק לֵאמֹר אָנָּא רַבִּי פְּנֵה־נָא אֶל־בְּנִי כִּי יָחִיד הוּא לִי	38 καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ ἀπὸ τοῦ ὄχλου ἐβόησεν λέγων· διδάσκαλε, δέομαί σου ἐπιβλέψαι ἐπὶ τὸν υἱόν μου, ὅτι μονογενής μοί ἐστιν,
39 וְהִנֵּה־רוּחַ אָחַז בּוֹ וּפִתְאֹם הוּא מְצַעֵק וְהָרוּחַ מְרוֹצֵץ אֹתוֹ בְּהוֹרִיד רִירוֹ וּמַקְשֶׁה לָסוּר מִמֶּנּוּ וּבְסוּרוֹ יְדַכֵּא אֹתוֹ	39 καὶ ἰδοὺ πνεῦμα λαμβάνει αὐτὸν καὶ ἐξαίφνης κράζει καὶ σπαράσσει αὐτὸν μετὰ ἀφροῦ καὶ μόγις ἀποχωρεῖ ἀπ’ αὐτοῦ συντρῖβον αὐτόν·
40 וָאֲבַקֵּשׁ מִתַּלְמִידֶיךָ לְגָרְשׁוֹ וְלֹא יָכֹלוּ	40 καὶ ἐδεήθην τῶν μαθητῶν σου ἵνα ἐκβάλωσιν αὐτό, καὶ οὐκ ἠδυνήθησαν.
41 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה וּפְתַלְתֹּל עַד־מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם וְאֶסְבֹּל אֶתְכֶם הָבֵא הֵנָּה אֶת־בְּנֶךָ	41 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν· ὦ γενεὰ ἄπιστος καὶ διεστραμμένη, ἕως πότε ἔσομαι πρὸς ὑμᾶς καὶ ἀνέξομαι ὑμῶν; προσάγαγε ὧδε τὸν υἱόν σου.
42 וַיְהִי אַךְ הִקְרִיב לָבוֹא וַיִּרְעָצֵהוּ הַשֵּׁד וַיְרוֹצְצֵהוּ וְיֵשׁוּעַ גָּעַר בָּרוּחַ הַטָּמֵא וַיְרַפֵּא אֶת־הַנַּעַר וַיְשִׁיבֵהוּ לְאָבִיו	42 ἔτι δὲ προσερχομένου αὐτοῦ ἔρρηξεν αὐτὸν τὸ δαιμόνιον καὶ συνεσπάραξεν· ἐπετίμησεν δὲ ὁ Ἰησοῦς τῷ πνεύματι τῷ ἀκαθάρτῳ καὶ ἰάσατο τὸν παῖδα καὶ ἀπέδωκεν αὐτὸν τῷ πατρὶ αὐτοῦ.
43 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ כֻלָּם עַל־גְּדֻלַּת הָאֱלֹהִים וַיְהִי בְּתָמְהָם כֻּלָּם עַל־כֹּל אֲשֶׁר עָשָׂה וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו	43 ἐξεπλήσσοντο δὲ πάντες ἐπὶ τῇ μεγαλειότητι τοῦ θεοῦ.
44 שִׂימוּ אַתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר בִּידֵי בְנֵי־הָאָדָם	44 θέσθε ὑμεῖς εἰς τὰ ὦτα ὑμῶν τοὺς λόγους τούτους· ὁ γὰρ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου μέλλει παραδίδοσθαι εἰς χεῖρας ἀνθρώπων.
45 וְהֵמָּה לֹא הֵבִינוּ אֶת־הַמַּאֲמָר הַזֶּה וְנֶעֱלָם הוּא מִדַּעְתָּם וַיִּירְאוּ לִשְׁאֹל אֹתוֹ עַל־הַמַּאֲמָר הַזֶּה	45 οἱ δὲ ἠγνόουν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ ἦν παρακεκαλυμμένον ἀπ’ αὐτῶν ἵνα μὴ αἴσθωνται αὐτό, καὶ ἐφοβοῦντο ἐρωτῆσαι αὐτὸν περὶ τοῦ ῥήματος τούτου.
46 וַיַּעַל עַל־לְבָבָם לַחֲשׁוֹב מִי הוּא הַגָּדוֹל בָּהֶם	46 Εἰσῆλθεν δὲ διαλογισμὸς ἐν αὐτοῖς, τὸ τίς ἂν εἴη μείζων αὐτῶν.
47 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־מַחֲשֶׁבֶת לִבָּם וַיִּקַּח יֶלֶד וַיַּעֲמִידֵהוּ אֶצְלוֹ	47 ὁ δὲ Ἰησοῦς εἰδὼς τὸν διαλογισμὸν τῆς καρδίας αὐτῶν, ἐπιλαβόμενος παιδίον ἔστησεν αὐτὸ παρ’ ἑαυτῷ
48 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל־אֲשֶׁר יְקַבֵּל אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה לִשְׁמִי אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל וְכָל־אֲשֶׁר יְקַבֵּל אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל אֵת אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי כִּי הַקָּטֹן בְּכֻלְּכֶם הוּא יִהְיֶה הַגָּדוֹל	48 καὶ εἶπεν αὐτοῖς· ὃς ἐὰν δέξηται τοῦτο τὸ παιδίον ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου, ἐμὲ δέχεται· καὶ ὃς ἂν ἐμὲ δέξηται, δέχεται τὸν ἀποστείλαντά με· ὁ γὰρ μικρότερος ἐν πᾶσιν ὑμῖν ὑπάρχων οὗτός ἐστιν μέγας.
49 וַיַּעַן יוֹחָנָן וַיֹּאמַר מוֹרֶה רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בִּשְׁמֶךָ וַנַּעֲצוֹר בַּעֲדוֹ יַעַן אֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ עִמָּנוּ	49 Ἀποκριθεὶς δὲ Ἰωάννης εἶπεν· ἐπιστάτα, εἴδομέν τινα ἐν τῷ ὀνόματί σου ἐκβάλλοντα δαιμόνια καὶ ἐκωλύομεν αὐτόν, ὅτι οὐκ ἀκολουθεῖ μεθ’ ἡμῶν.
50 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו אַל־תַּעַצְרֻהוּ כִּי כֹל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נֶגְדֵּנוּ בַּעֲדֵנוּ הוּא	50 εἶπεν δὲ πρὸς αὐτὸν ὁ Ἰησοῦς· μὴ κωλύετε· ὃς γὰρ οὐκ ἔστιν καθ’ ὑμῶν, ὑπὲρ ὑμῶν ἐστιν.
51 וַיְהִי כִּמְלֹאת יְמֵי הֵעָלוֹתוֹ וְהוּא שָׂם אֶת־פָּנָיו לָלֶכֶת יְרוּשָׁלָיִם	51 Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ συμπληροῦσθαι τὰς ἡμέρας τῆς ἀναλήμψεως αὐτοῦ καὶ αὐτὸς τὸ πρόσωπον ἐστήρισεν τοῦ πορεύεσθαι εἰς Ἰερουσαλήμ.
52 וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים לְפָנָיו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־אֶחָד מִכְּפָרֵי הַשֹּׁמְרוֹנִים לְהָכִין לוֹ	52 Καὶ ἀπέστειλεν ἀγγέλους πρὸ προσώπου αὐτοῦ. καὶ πορευθέντες εἰσῆλθον εἰς κώμην Σαμαριτῶν ὡς ἑτοιμάσαι αὐτῷ·
53 וְלֹא קִבְּלֻהוּ עַל־אֲשֶׁר הָיוּ פָנָיו הֹלְכִים יְרוּשָׁלָיִם	53 καὶ οὐκ ἐδέξαντο αὐτόν, ὅτι τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἦν πορευόμενον εἰς Ἰερουσαλήμ.
54 וַיֹּאמְרוּ יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן תַּלְמִידָיו כִּרְאוֹתָם זֹאת לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ הֲתִרְצֶה וְנֹאמַר כִּי־תֵרֵד אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם וְתֹאכְלֵם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה גַּם־אֵלִיָּהוּ	54 ἰδόντες δὲ οἱ μαθηταὶ Ἰάκωβος καὶ Ἰωάννης εἶπαν· κύριε, θέλεις εἴπωμεν πῦρ καταβῆναι ἀπὸ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἀναλῶσαι αὐτούς;
55 וַיִּפֶן וַיִּגְעַר־בָּם וַיֹּאמַר הֲלֹא יְדַעְתֶּם בְּנֵי רוּחַ־מִי אַתֶּם	55 στραφεὶς δὲ ἐπετίμησεν αὐτοῖς.
56 כִּי בֶן־הָאָדָם לֹא בָא לְאַבֵּד נַפְשׁוֹת אָדָם כִּי אִם־לְהוֹשִׁיעָם וַיֵּלְכוּ לָהֶם אֶל־כְּפָר אַחֵר	56 καὶ ἐπορεύθησαν εἰς ἑτέραν κώμην.
57 וַיְהִי בְּלֶכְתָּם בַּדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִישׁ אֲדֹנִי אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ אֶל־כָּל־אֲשֶׁר תֵּלֵךְ	57 Καὶ πορευομένων αὐτῶν ἐν τῇ ὁδῷ εἶπέν τις πρὸς αὐτόν· ἀκολουθήσω σοι ὅπου ἐὰν ἀπέρχῃ.
58 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ חוֹרֵי עָפָר וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים וּבֶן־הָאָדָם אֵין־לוֹ מָקוֹם לְהָנִיחַ שָׁם אֶת־רֹאשׁוֹ	58 καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς· αἱ ἀλώπεκες φωλεοὺς ἔχουσιν καὶ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ κατασκηνώσεις, ὁ δὲ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου οὐκ ἔχει ποῦ τὴν κεφαλὴν κλίνῃ.
59 וְאֶל־אִישׁ אַחֵר אָמַר לֵךְ אַחֲרָי וְהוּא אָמַר אֲדֹנִי תֶּן־לִי וְאֵלְכָה בָרִאשׁוֹנָה לִקְבֹּר אֶת־אָבִי	59 Εἶπεν δὲ πρὸς ἕτερον· ἀκολούθει μοι. ὁ δὲ εἶπεν· [κύριε,] ἐπίτρεψόν μοι ἀπελθόντι πρῶτον θάψαι τὸν πατέρα μου.
60 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת־מֵתֵיהֶם וְאַתָּה לֵךְ הוֹדַע אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	60 εἶπεν δὲ αὐτῷ· ἄφες τοὺς νεκροὺς θάψαι τοὺς ἑαυτῶν νεκρούς, σὺ δὲ ἀπελθὼν διάγγελλε τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ.
61 וַיֹּאמֶר עוֹד אִישׁ אַחֵר אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ אֲדֹנִי אַךְ הַנִּיחָה־לִּי בָרִאשׁוֹנָה לְהִפָּרֵד מִבְּנֵי בֵיתִי	61 Εἶπεν δὲ καὶ ἕτερος· ἀκολουθήσω σοι, κύριε· πρῶτον δὲ ἐπίτρεψόν μοι ἀποτάξασθαι τοῖς εἰς τὸν οἶκόν μου.
62 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ כָּל־הַשָּׂם אֶת־יָדוֹ עַל־הַמַּחֲרֵשָׁה וּמַבִּיט אַחֲרָיו לֹא יִכְשַׁר לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים	62 εἶπεν δὲ [πρὸς αὐτὸν] ὁ Ἰησοῦς· οὐδεὶς ἐπιβαλὼν τὴν χεῖρα ἐπ’ ἄροτρον καὶ βλέπων εἰς τὰ ὀπίσω εὔθετός ἐστιν τῇ βασιλείᾳ τοῦ θεοῦ.