Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 21

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיַּבֵּט וַיַּרְא אֶת־הָעֲשִׁירִים מַשְׁלִיכִים אֶת־נִדְבוֹתָם לַאֲרוֹן הָאוֹצָר	1 Respiciens autem, vidit eos qui mittebant munera sua in gazophylacium, divites.
2 וַיַּרְא גַּם־אַלְמָנָה עֲנִיָּה נֹתֶנֶת בּוֹ שְׁתֵּי פְרוּטוֹת	2 Vidit autem et quamdam viduam pauperculam mittentem æra minuta duo.
3 וַיֹּאמַר אֱמֶת אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת נָתְנָה יוֹתֵר מִכֻּלָם	3 Et dixit : Vere dico vobis, quia vidua hæc pauper plus quam omnes misit.
4 כִּי כָל־אֵלֶּה הִתְנַדְּבוּ לֵאלֹהִים מֵהָעֹדֵף שֶׁלָּהֶם וְהִיא מֵחֶסְרוֹנָהּ אֶת־כָּל־רְכוּשָׁהּ נָתָנָה	4 Nam omnes hi ex abundanti sibi miserunt in munera Dei : hæc autem ex eo quod deest illi, omnem victum suum quem habuit, misit.
5 וַיְהִי בְּאָמְרָם עַל־הַמִּקְדָּשׁ כִּי־מְהֻדָּר הוּא בַּאֲבָנִים יָפוֹת וּבְמַתָּנוֹת וַיֹּאמַר	5 Et quibusdam dicentibus de templo quod bonis lapidibus et donis ornatum esset, dixit :
6 אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֹא תִשָּׁאֵר אֶבֶן עַל־אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תִתְפָּרָק	6 Hæc quæ videtis, venient dies in quibus non relinquetur lapis super lapidem, qui non destruatur.
7 וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר רַבִּי מָתַי אֵפוֹא תִּהְיֶה זֹּאת וּמַה הוּא הָאוֹת לְעֵת הֱיוֹתָהּ	7 Interrogaverunt autem illum, dicentes : Præceptor, quando hæc erunt, et quod signum cum fieri incipient ?
8 וַיֹּאמֶר רְאוּ פֶּן־תִּתָּעוּ כִּי רַבִּים יָבֹאוּ בִּשְׁמִי לֵאמֹר אֲנִי הוּא וְהָעֵת קְרוֹבָה וְאַתֶּם אַל־תֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם	8 Qui dixit : Videte ne seducamini : multi enim venient in nomine meo, dicentes quia ego sum : et tempus appropinquavit : nolite ergo ire post eos.
9 וּבְשָׁמְעֲכֶם מִלְחָמוֹת וּמְהוּמוֹת אַל־תֵּחַתּוּ כִּי הָיוֹ תִהְיֶה־זֹּאת לָרִאשׁוֹנָה אַךְ־עוֹד קֵץ לַמּוֹעֵד	9 Cum autem audieritis prælia et seditiones, nolite terreri : oportet primum hæc fieri, sed nondum statim finis.
10 וַיֹּסֶף דַּבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר יָקוּם גּוֹי עַל־גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל־מַמְלָכָה	10 Tunc dicebat illis : Surget gens contra gentem, et regnum adversus regnum.
11 וְהָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל כֹּה וָכֹה וְרָעָב וָדָבֶר וְגַם־מוֹרָאִים וְאֹתוֹת גְּדֹלוֹת מִן־הַשָּׁמָיִם	11 Et terræmotus magni erunt per loca, et pestilentiæ, et fames, terroresque de cælo, et signa magna erunt.
12 וְלִפְנֵי כָל־אֵלֶּה יִשְׁלְחוּ בָכֶם אֶת־יְדֵיהֶם וְיִרְדְּפוּ וְיִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְאֶל־בָּתֵּי כְלָאִים וְתוּבְאוּ לִפְנֵי מְלָכִים וּמשְׁלִים לְמַעַן שְׁמִי	12 Sed ante hæc omnia injicient vobis manus suas, et persequentur tradentes in synagogas et custodias, trahentes ad reges et præsides propter nomen meum :
13 וְהָיְתָה־זֹּאת לָכֶם לְעֵדוּת	13 continget autem vobis in testimonium.
14 עַל־כֵּן שִׁיתוּ לְבַבְכֶם לְבִלְתִּי דְאֹג בַּמֶּה תִּצְטַדָּקוּ	14 Ponite ergo in cordibus vestris non præmeditari quemadmodum respondeatis :
15 כִּי אָנֹכִי נֹתֵן לָכֶם פֶּה וְחָכְמָה אֲשֶׁר לֹא־יוּכְלוּ לַעֲמֹד לְפָנֶיהָ וּלְדַבֵּר נֶגְדָּהּ כָּל־מִתְקוֹמְמֵיכֶם	15 ego enim dabo vobis os et sapientiam, cui non poterunt resistere et contradicere omnes adversarii vestri.
16 וְגַם־תִּמָּסְרוּ עַל־יְדֵי יוֹלְדֵיכֶם וַאֲחֵיכֶם וּקְרוֹבֵיכֶם וְרֵעֵיכֶם וְיָמִיתוּ מִכֶּם	16 Trademini autem a parentibus, et fratribus, et cognatis, et amicis, et morte afficient ex vobis :
17 וִהְיִיתֶם שְׂנוּאִים לְכָל־אָדָם לְמַעַן שְׁמִי	17 et eritis odio omnibus propter nomen meum :
18 אַךְ לֹא־יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשְׁכֶם אָרְצָה	18 et capillus de capite vestro non peribit.
19 בְּתוֹחַלְתְּכֶם קְנוּ לָכֶם אֵת נַפְשֹׁתֵיכֶם	19 In patientia vestra possidebitis animas vestras.
20 וְכַאֲשֶׁר תִּרְאוּ מַחֲנוֹת סוֹבְבִים אֶת־יְרוּשָׁלָיִם יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי קָרַב חָרְבָּנָהּ	20 Cum autem videritis circumdari ab exercitu Jerusalem, tunc scitote quia appropinquavit desolatio ejus :
21 אָז יָנוּסוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה אֶל־הֶהָרִים וַאֲשֶׁר הֵם בְּתוֹכָהּ יֵצְאוּ וַאֲשֶׁר־הֵם בַּפְּרָזוֹת אַל־יָבוֹאוּ בָהּ	21 tunc qui in Judæa sunt, fugiant ad montes, et qui in medio ejus, discedant : et qui in regionibus, non intrent in eam,
22 כִּי־יְמֵי נָקָם הֵמָּה לְמַלֹּאת כָּל־הַכָּתוּב	22 quia dies ultionis hi sunt, ut impleantur omnia quæ scripta sunt.
23 וְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם כִּי תִהְיֶה צָרָה גְדוֹלָה בָּאָרֶץ וְקֶצֶף עַל־הָעָם הַזֶּה	23 Væ autem prægnantibus et nutrientibus in illis diebus ! erit enim pressura magna super terram, et ira populo huic.
24 וְנָפְלוּ לְפִי־חֶרֶב וְהָגְלוּ אֶל־כָּל־הַגּוֹיִם וִירוּשָׁלַיִם תֵּרָמֵס בְּרַגְלֵי גוֹיִם עַד כִּי־יִמְלְאוּ עִתּוֹת הַגּוֹיִם	24 Et cadent in ore gladii, et captivi ducentur in omnes gentes, et Jerusalem calcabitur a gentibus, donec impleantur tempora nationum.
25 וְהָיוּ אֹתוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַיָּרֵחַ וּבַכּוֹכָבִים וְעַל־הָאָרֶץ מְצוּקָה לַגּוֹיִם וּמְבוּכָה מֵהֶמְיַת הַיָּם וְדָכְיוֹ	25 Et erunt signa in sole, et luna, et stellis, et in terris pressura gentium præ confusione sonitus maris, et fluctuum :
26 וְיִמּוֹגוּ בְנֵי־הָאָדָם מֵאֵימָה וּמֵחֶרְדַּת הַבָּאוֹת עַל־כָּל־הָאָרֶץ כִּי־כֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִתְמוֹטָטוּ	26 arescentibus hominibus præ timore, et exspectatione, quæ supervenient universo orbi : nam virtutes cælorum movebuntur :
27 וְאָז יִרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם בָּא בֶעָנָן בִּגְבוּרָה ובְכָבוֹד רָב	27 et tunc videbunt Filium hominis venientem in nube cum potestate magna et majestate.
28 וְכַאֲשֶׁר תָּחֵל לִהְיוֹת זֹאת הִתְעוֹדְדוּ וּשְׂאוּ רָאשֵׁיכֶם כִּי קְרוֹבָה גְאֻלַּתְכֶם לָבוֹא	28 His autem fieri incipientibus, respicite, et levate capita vestra : quoniam appropinquat redemptio vestra.
29 וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם מָשָׁל רְאוּ אֶת־הַתְּאֵנָה וְאֵת כָּל־הָעֵצִים	29 Et dixit illis similitudinem : Videte ficulneam, et omnes arbores :
30 כִּי־תִרְאוּ אֹתָם מוֹצִיאִים אֶת־פִּרְחָם הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי קָרַב הַקָּיִץ	30 cum producunt jam ex se fructum, scitis quoniam prope est æstas.
31 כָּכָה אַף־אַתֶּם בְּבֹא אֵלֶּה לְעֵינֵיכֶם דְּעוּ כִּי קְרוֹבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	31 Ita et vos cum videritis hæc fieri, scitote quoniam prope est regnum Dei.
32 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד כִּי־יִהְיֶה הַכֹּל	32 Amen dico vobis, quia non præteribit generatio hæc, donec omnia fiant.
33 הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן	33 Cælum et terra transibunt : verba autem mea non transibunt.
34 רַק הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן־יִכְבַּד לְבַבְכֶם בְּסֹבֶא וּבְשִׁכָּרוֹן וּבְדַאֲגוֹת הַמִּחְיָה וּבָא עֲלֵיכֶם הַיּוֹם הַהוּא פִּתְאֹם	34 Attendite autem vobis, ne forte graventur corda vestra in crapula, et ebrietate, et curis hujus vitæ, et superveniat in vos repentina dies illa :
35 כִּי כְמוֹ־פַח יָבוֹא עַל כָּל־הַיּשְׁבִים עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ	35 tamquam laqueus enim superveniet in omnes qui sedent super faciem omnis terræ.
36 לָכֵן שִׁקְדוּ בְכָל־עֵת וְהִתְפַּלֵּלוּ לְמַעַן תִּמָּצְאוּ רְאוּיִם לְהִמָּלֵט מִכָּל־הָעֲתִידוֹת הָאֵלֶּה וּלְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי בֶן־הָאָדָם	36 Vigilate itaque, omni tempore orantes, ut digni habeamini fugere ista omnia quæ futura sunt, et stare ante Filium hominis.
37 וַיְהִי מְלַמֵּד יוֹמָם בַּמִּקְדָּשׁ וּבַלַּיְלָה יָצָא בָּהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים לָלוּן	37 Erat autem diebus docens in templo : noctibus vero exiens, morabatur in monte qui vocatur Oliveti.
38 וְכָל־הָעָם הִשְׁכִּימוּ לָבוֹא אֵלָיו בַּמִּקְדָּשׁ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ	38 Et omnis populus manicabat ad eum in templo audire eum.