Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 23

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	SAGRADA BIBLIA
1 אָז יְדַבֵּר יֵשׁוּעַ אֶל־הֲמוֹן הָעָם וְאֶל־תַּלְמִידָיו לֵאמֹר	1 Dirigindo-se, então, Jesus à multidão e aos seus discípulos,disse:
2 עַל־כִּסֵּא משֶׁה יָשְׁבוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים	2 Os escribas e os fariseus sentaram-se na cadeira de Moisés.
3 לָכֵן כֹּל אֲשֶׁר־יֹאמְרוּ לָכֶם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אַךְ כְּמַעֲשֵׂיהֶם לֹא תַעֲשֹוּ כִּי אֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עֹשִׂים	3 Observai e fazei tudo o que eles dizem, mas não façais como eles, pois dizem e não fazem.
4 כִּי אֹסְרִים מַשְׂאֹת כְּבֵדִים וְעֹמְסִים עַל־שְׁכֶם הָאֲנָשִׁים וְלֹא יֹאבוּ לַהֲנִיעָם אַף בְּאֶצְבָּעָם	4 Atam fardos pesados e esmagadores e com eles sobrecarregam os ombros dos homens, mas não querem movê-los sequer com o dedo.
5 וְעֹשִׂים אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶם לְהֵרָאוֹת בָּהֶם לִבְנֵי אָדָם כִּי מַרְחִיבִים אֶת־תְּפִלֵּיהֶם וּמַגְדִּילִים אֶת־צִיצִיּוֹתֵיהֶם	5 Fazem todas as suas ações para serem vistos pelos homens, por isso trazem largas faixas e longas franjas nos seus mantos.
6 וְאֹהֲבִים אֶת־הֲסִבַּת הָרֹאשׁ בַּסְּעוּדוֹת וְאֶת־מוֹשְׁבֵי הָרֹאשׁ בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת	6 Gostam dos primeiros lugares nos banquetes e das primeiras cadeiras nas sinagogas.
7 וְאֶת־שְׁאֵלוֹת שְׁלוֹמָם בַּשְּׁוָקִים וְאֶת־אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לָהֶם בְּנֵי הָאָדָם רַבִּי רַבִּי	7 Gostam de ser saudados nas praças públicas e de ser chamados rabi pelos homens.
8 אוּלָם אַתֶּם אַל־תִּקָּרְאוּ רַבִּי כִּי אֶחָד הוּא רַבְּכֶם הַמָּשִׁיחַ וְאַתֶּם אַחִים כֻּלְכֶם	8 Mas vós não vos façais chamar rabi, porque um só é o vosso preceptor, e vós sois todos irmãos.
9 וְאַל־תִּקְרְאוּ אָב לְאִישׁ מִכֶּם עַל־הָאֲדָמָה כִּי אֶחָד הוּא אֲבִיכֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם	9 E a ninguém chameis de pai sobre a terra, porque um só é vosso Pai, aquele que está nos céus.
10 גַּם אַל־תִּקָּרְאוּ מַנְהִיגִים כִּי אֶחָד הוּא מַנְהִיגְכֶם הַמָּשִׁיחַ	10 Nem vos façais chamar de mestres, porque só tendes um Mestre, o Cristo.
11 וְהַגָּדוֹל בָּכֶם יְהִי לָכֶם לִמְשָׁרֵת	11 O maior dentre vós será vosso servo.
12 כָּל־הַמְּרוֹמֵם אֶת־עַצְמוֹ יִשָּׁפֵל וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת־עַצְמוֹ יְרוֹמָם	12 Aquele que se exaltar será humilhado, e aquele que se humilhar será exaltado.
13 אַךְ־אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי סֹגְרִים אַתֶּם לִפְנֵי הָאָדָם אֵת מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם הֵן אַתֶּם לֹא־תָבֹאוּ בָהּ וְאֵת הַבָּאִים לֹא תַנִּיחוּ לָבוֹא	13 Ai de vós, escribas e fariseus hipócritas! Vós fechais aos homens o Reino dos céus. Vós mesmos não entrais e nem deixais que entrem os que querem entrar.
14 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־בֹלְעִים אַתֶּם אֶת־בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת וּמַאֲרִיכִים בִּתְפִלָּה לְמַרְאֵה עָיִן תַּחַת זֹאת מִשְׁפָּט עַל־יֶתֶר תִּקָּחוּ	14 {Ai de vós, escribas e fariseus hipócritas! Devorais as casas das viúvas, fingindo fazer longas orações. Por isso, sereis castigados com muito maior rigor.}
15 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־סוֹבְבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה לְמַעַן גַּיֵּר גֵּר אֶחָד וְכִי יִתְגַּיַּר תַּעֲשֹוּ אוֹתוֹ לְבֶן־גֵּיהִנֹּם כִּפְלַיִם יוֹתֵר מִכֶּם	15 Ai de vós, escribas e fariseus hipócritas! Percorreis mares e terras para fazer um prosélito e, quando o conseguis, fazeis dele um filho do inferno duas vezes pior que vós mesmos.
16 אוֹי לָכֶם מְנַהֲלִים עִוְרִים הָאֹמְרִים הַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל אֵין־זֹאת מְאוּמָה וְהַנִּשְׁבָּע בִּזְהַב הַהֵיכָל יֶאְשָׁם	16 Ai de vós, guias cegos! Vós dizeis: Se alguém jura pelo templo, isto não é nada; mas se jura pelo tesouro do templo, é obrigado pelo seu juramento.
17 אַתֶּם הַכְּסִילִים וְהַעִוְרִים כִּי מַה־הוּא הַגָּדוֹל אִם־הַזָּהָב אוֹ הַהֵיכָל הַמְקַדֵּשׁ אֶת־הַזָּהָב	17 Insensatos, cegos! Qual é o maior: o ouro ou o templo que santifica o ouro?
18 וַאֲמַרְתֶּם הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ אֵין מְאוּמָה וְהַנִּשְׁבָּע בַּקָּרְבָּן אֲשֶׁר־עָלָיו יֶאְשָׁם	18 E dizeis ainda: Se alguém jura pelo altar, não é nada; mas se jura pela oferta que está sobre ele, é obrigado.
19 אַתֶּם הַכְּסִילִים וְהַעִוְרִים כִּי מַה־הוּא הַגָּדוֹל אִם־הַקָּרְבָּן אוֹ הַמִּזְבֵּחַ הַמְקַדֵּשׁ אֶת־הַקָּרְבָּן	19 Cegos! Qual é o maior: a oferta ou o altar que santifica a oferta?
20 לָכֵן הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ נִשְׁבַּע בּוֹ וּבְכֹל אֲשֶׁר עָלָיו	20 Aquele que jura pelo altar, jura ao mesmo tempo por tudo o que está sobre ele.
21 וְהַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל נִשְׁבַּע בּוֹ וּבַשּׁוֹכֵן בְּתוֹכוֹ	21 Aquele que jura pelo templo, jura ao mesmo tempo por aquele que nele habita.
22 וְהַנִּשְׁבָּע בַּשָּׁמָיִם נִשְׁבַּע בְּכִסֵּא אֱלֹהִים וּבַיּשֵׁב עָלָיו	22 E aquele que jura pelo céu, jura ao mesmo tempo pelo trono de Deus, e por aquele que nele está sentado.
23 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי מְעַשְּׂרִים אַתֶּם אֶת־הַמִּנְתָּא וְאֶת־הַשֶּׁבֶת וְאֶת־הַכַּמֹּן וַתַּנִּיחוּ אֵת הַחֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה אֶת־הַמִּשְׁפָּט וְאֶת־הַחֶסֶד וְאֶת־הָאֱמוּנָה וְהָיָה לָכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת אֵלֶּה וְלֹא לְהַנִּיחַ גַּם־אֶת־אֵלֶּה	23 Ai de vós, escribas e fariseus hipócritas! Pagais o dízimo da hortelã, do endro e do cominho e desprezais os preceitos mais importantes da lei: a justiça, a misericórdia, a fidelidade. Eis o que era preciso praticar em primeiro lugar, sem contudo deixar o restante.
24 מְנַהֲלִים עִוְרִים הַמְסַנְנִים אֵת הַיַּתּוּשׁ וּבֹלְעִים אֵת הַגָּמָל	24 Guias cegos! Filtrais um mosquito e engolis um camelo.
25 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי מְטַהֲרִים אַתֶּם פְּנֵי־הַכּוֹס וְהַקְּעָרָה מִחוּץ וְתוֹכָן מָלֵא גָּזֵל וּפְרִיצוּת	25 Ai de vós, escribas e fariseus hipócritas! Limpais por fora o copo e o prato e por dentro estais cheios de roubo e de intemperança.
26 פָּרוּשׁ עִוֵּר טַהֵר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־תּוֹךְ הַכּוֹס לְמַעַן תִּטָּהֵר גַּם־מִחוּץ	26 Fariseu cego! Limpa primeiro o interior do copo e do prato, para que também o que está fora fique limpo.
27 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־דֹמִים אַתֶּם לַקְּבָרִים הַמְסֻיָּדִים הַנִּרְאִים נָאִים מִחוּץ וְתוֹכָם מָלֵא עַצְמוֹת מֵתִים וְכָל־טֻמְאָה	27 Ai de vós, escribas e fariseus hipócritas! Sois semelhantes aos sepulcros caiados: por fora parecem formosos, mas por dentro estão cheios de ossos, de cadáveres e de toda espécie de podridão.
28 כָּכָה גַם־אַתֶּם מִחוּץ נִרְאִים כְּצַדִּיקִים אֶל־בְּנֵי אָדָם וְתוֹכֲכֶם מָלֵא חֲנֻפָּה וָאָוֶן	28 Assim também vós: por fora pareceis justos aos olhos dos homens, mas por dentro estais cheios de hipocrisia e de iniqüidade.
29 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי בוֹנִים אַתֶּם אֶת־קִבְרֵי הַנְּבִיאִים וַתְּיַפּוּ אֶת־מַצְּבוֹת קִבְרוֹת הַצַּדִּיקִים	29 Ai de vós, escribas e fariseus hipócritas! Edificais sepulcros aos profetas, adornais os monumentos dos justos
30 וַאֲמַרְתֶּם אִם־הָיִינוּ בִּימֵי אֲבוֹתֵינוּ לֹא־הָיְתָה יָדֵנוּ עִמָּהֶם לִשְׁפֹּךְ דַּם הַנְּבִיאִים	30 e dizeis: Se tivéssemos vivido no tempo de nossos pais, não teríamos manchado nossas mãos como eles no sangue dos profetas...
31 וּבְכֵן תָּעִידוּ עַל־נַפְשְׁכֶם כִּי־בָנִים אַתֶּם לְרוֹצְחֵי הַנְּבִיאִים	31 Testemunhais assim contra vós mesmos que sois de fato os filhos dos assassinos dos profetas.
32 אַף־אַתֶּם מַלְּאוּ סְאַת אֲבוֹתֵיכֶם	32 Acabai, pois, de encher a medida de vossos pais!
33 נְחָשִׁים אַתֶּם יַלְדֵי הַצִּפְעוֹנִים אֵיכָה תִמָּלְטוּ מִדִּין גֵּיהִנֹּם	33 Serpentes! Raça de víboras! Como escapareis ao castigo do inferno?
34 לָכֵן הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם נְבִיאִים וַחֲכָמִים וְסוֹפְרִים וּמֵהֶם תַּהַרְגוּ וְתִצְלְבוּ וּמֵהֶם תַּכּוּ בַשּׁוֹטִים בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיכֶם וְתִרְדְּפוּם מֵעִיר לְעִיר	34 Vede, eu vos envio profetas, sábios, doutores. Matareis e crucificareis uns e açoitareis outros nas vossas sinagogas. Persegui-los-eis de cidade em cidade,
35 לְמַעַן יָבֹא עֲלֵיכֶם כָּל־דָּם נָקִי הַנִּשְׁפָּךְ בָּאָרֶץ מִדַּם־הֶבֶל הַצַּדִּיק עַד־דַּם זְכַרְיָה בֶן־יְהוֹיָדָע אֲשֶׁר רְצַחְתֶּם אוֹתוֹ בֵּין הַהֵיכָל וְלַמִּזְבֵּחַ	35 para que caia sobre vós todos o sangue inocente derramado sobre a terra, desde o sangue de Abel, o justo, até o sangue de Zacarias, filho de Baraquias, a quem matastes entre o templo e o altar.
36 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם בֹּא יָבֹא כָּל־אֵלֶּה עַל־הַדּוֹר הַזֶּה	36 Em verdade vos digo: todos esses crimes pesam sobre esta raça.
37 יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם הַהֹרֶגֶת אֶת־הַנְּבִיאִים וְהַסֹּקֶלֶת אֵת הַשְּׁלוּחִים אֵלֶיהָ כַּמֶּה פְעָמִים רָצִיתִי לְקַבֵּץ אֶת־בָּנַיִךְ כְּתַּרְנְגֹלֶת הַמְקַבֶּצֶת אֶת־אֶפְרֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא אֲבִיתֶם	37 Jerusalém, Jerusalém, que matas os profetas e apedrejas aqueles que te são enviados! Quantas vezes eu quis reunir teus filhos, como a galinha reúne seus pintinhos debaixo de suas asas... e tu não quiseste!
38 הִנֵּה בֵיתְכֶם יֵעָזֵב לָכֶם שָׁמֵם	38 Pois bem, a vossa casa vos é deixada deserta.
39 כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם רָאֹה לֹא תִרְאוּנִי מֵעַתָּה עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה	39 Porque eu vos digo: já não me vereis de hoje em diante, até que digais: Bendito seja aquele que vem em nome do Senhor.