Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 17

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וּמִקֵּץ שֵׁשֶׁת יָמִים לָקַח אִתּוֹ יֵשׁוּעַ אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־יוֹחָנָן אָחִיו וַיַּעֲלֵם בָּדָד עַל־הַר גָּבוֹהַּ	1 Et post dies sex assumit Iesus Petrum et Iacobum et Ioan nem fratremeius et ducit illos in montem excelsum seorsum.
2 וַיִּשְׁתַּנֶּה לְעֵינֵיהֶם וַיַּזְהִירוּ פָנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ וּבְגָדָיו כָּאוֹר הִלְבִּינוּ	2 Et transfiguratus est anteeos; et resplenduit facies eius sicut sol, vestimenta autem eius facta sunt albasicut lux.
3 וְהִנֵּה נִרְאוּ אֲלֵיהֶם משֶׁה וְאֵלִיָּהוּ מִדַּבְּרִים אִתּוֹ	3 Et ecce apparuit illis Moyses et Elias cum eo loquentes.
4 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי טוֹב הֱיוֹתֵנוּ פֹה אִם־תַּחְפֹּץ נַעֲשֶׂה־נָּא פֹה שָׁלשׁ סֻכּוֹת לְךָ אַחַת וּלְמשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אֶחָת	4 Respondens autem Petrus dixit ad Iesum: “ Domine, bonum est nos hic esse. Sivis, faciam hic tria tabernacula: tibi unum et Moysi unum et Eliae unum ”.
5 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה עֲנַן־אוֹר הֵצַל עֲלֵיהֶם וְהִנֵּה־קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן אֹמֵר זֶה־בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר רָצִיתִי בוֹ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן	5 Adhuc eo loquente, ecce nubes lucida obumbravit eos; et ecce vox de nube dicens:“ Hic est Filius meus dilectus, in quo mihi bene complacui; ipsum audite ”.
6 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַתַּלְמִידִים וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד	6 Et audientes discipuli ceciderunt in faciem suam et timuerunt valde.
7 וַיִּגַּשׁ יֵשׁוּעַ וַיִּגַּע־בָּם וַיֹּאמַר קוּמוּ וְאַל־תִּירָאוּ	7 Etaccessit Iesus et tetigit eos dixitque eis: “ Surgite et nolite timere ”.
8 וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְלֹא רָאוּ אִישׁ בִּלְתִּי אֶת־יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ	8 Levantes autem oculos suos, neminem viderunt nisi solum Iesum.
9 וּבְרִדְתָּם מִן־הָהָר צִוָּה יֵשׁוּעַ אֹתָם לֵאמֹר לֹא תַגִּידוּ לְאִישׁ אֶת־דְּבַר הַמַּרְאֶה עַד אִם־קָם בֶּן־הָאָדָם מֵעִם הַמֵּתִים	9 Et descendentibus illis de monte, praecepit eis Iesus dicens: “ Neminidixeritis visionem, donec Filius hominis a mortuis resurgat ”.
10 וַיִּשְׁאָלֻהוּ תַלְמִידָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה אֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ בּוֹא יָבוֹא בָּרִאשׁוֹנָה	10 Et interrogaverunt eum discipuli dicentes: “ Quid ergo scribae dicunt quodEliam oporteat primum venire? ”.
11 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה אֵלִיָּהוּ יָבוֹא בָרִאשׁוֹנָה וְיָשִׁיב אֶת־הַכֹּל	11 At ille respondens ait: “ Elias quidemventurus est et restituet omnia.
12 אֲבָל אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי אֵלִיָּהוּ כְּבָר בָּא וְלֹא הִכִּירֻהוּ וַיַּעֲשֹוּ־בוֹ כִּרְצוֹנָם וְכֵן גַּם־בֶּן־הָאָדָם יְעֻנֶּה עַל־יָדָם	12 Dico autem vobis quia Elias iam venit, etnon cognoverunt eum, sed fecerunt in eo, quaecumque voluerunt; sic et Filiushominis passurus est ab eis ”.
13 אָז הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים כִּי עַל־יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל דִּבֶּר אֲלֵיהֶם	13 Tunc intellexerunt discipuli quia de IoanneBaptista dixisset eis.
14 וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל־הֲמוֹן הָעָם וַיִּגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו לְנֶגְדּוֹ	14 Et cum venissent ad turbam, accessit ad eum homo genibus provolutus ante eum
15 וַיֹּאמַר אֲדֹנִי רַחֶם־נָא עַל־בְּנִי כִּי־מֻכֵּה יָרֵחַ הוּא וְחָלְיוֹ רָע כִּי־פְעָמִים רַבּוֹת הוּא נֹפֵל בָּאֵשׁ וּפְעָמִים רַבּוֹת אֶל־תּוֹךְ הַמָּיִם	15 et dicens: “ Domine, miserere filii mei, quia lunaticus est et malepatitur; nam saepe cadit in ignem et crebro in aquam.
16 וָאָבִיא אֹתוֹ אֶל־תַּלְמִידֶיךָ וְלֹא יָכְלוּ לִרְפֹּא לוֹ	16 Et obtuli eumdiscipulis tuis, et non potuerunt curare eum ”.
17 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הוֹי דּוֹר בִּלְתִּי מַאֲמִין וּפְתַלְתֹּל עַד־מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד־מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי הֵנָּה	17 Respondens autem Iesus ait:“ O generatio incredula et perversa, quousque ero vobiscum? Usquequo patiarvos? Afferte huc illum ad me ”.
18 וַיִּגְעַר־בּוֹ יֵשׁוּעַ וַיֵּצֵא הַשֵּׁד מִמֶּנּוּ וַיֵּרָפֵא הַנַּעַר מִן־הַשָּׁעָה הַהִיא	18 Et increpavit eum Iesus, et exiit ab eodaemonium, et curatus est puer ex illa hora.
19 וַיִּגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל־יֵשׁוּעַ וְהוּא לְבַדּוֹ וַיֹּאמְרוּ מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְגָרְשׁוֹ	19 Tunc accesserunt discipuli adIesum secreto et dixerunt: “ Quare nos non potuimus eicere illum? ”.
20 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי אֲשֶׁר אֵינְכֶם מַאֲמִינִים כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־יֵשׁ לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגֵּר הַחַרְדָּל וַאֲמַרְתֶּם אֶל־הָהָר הַזֶּה הֵעָתֵק מִזֶּה שָׁמָּה וְנֶעְתַּק מִמְּקוֹמוֹ וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר יִבָּצֵר מִכֶּם	20 Illeautem dicit illis: “ Propter modicam fidem vestram. Amen quippe dico vobis: Sihabueritis fidem sicut granum sinapis, dicetis monti huic: “Transi hinc illuc!”, et transibit, etnihil impossibile erit vobis ”.
21 אֲבָל הַמִּין הַזֶּה לֹא יֵצֵא כִּי אִם־בִּתְפִלָּה וּבְצוֹם	21 .
22 וַיְהִי בְּהִתְהַלְּכָם בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר בִּידֵי אֲנָשִׁים	22 Conversantibus autem eis in Galilaea,dixit illis Iesus: “ Filius hominis tradendus est in manus hominum,
23 וְיַהַרְגֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם וַיִּתְעַצְּבוּ מְאֹד	23 etoccident eum, et tertio die resurget ”. Et contristati sunt vehementer.
24 וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל־כְּפַר־נַחוּם וַיִּגְּשׁוּ אֶל־פֶּטְרוֹס גֹּבֵי מַחֲצִית הַשָּׁקֶל וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא יִתֵּן רַבְּכֶם אֶת־מַחֲצִית הַשָּׁקֶל	24 Et cum venissent Capharnaum, accesserunt, qui didrachma accipiebant, adPetrum et dixerunt: “ Magister vester non solvit didrachma? ”.
25 וַיֹּאמֶר הֵן וּבְבוֹאוֹ הַבַּיְתָה קִדֵּם אֹתוֹ יֵשׁוּעַ לִשְׁאֹל מַה־דַּעְתְּךָ שִׁמְעוֹן מַלְכֵי הָאָרֶץ מִמִּי יִקְחוּ מֶכֶס וּמַס מֵאֵת בְּנֵיהֶם אוֹ מֵאֵת הַזָּרִים	25 Ait: “Etiam”. Et cum intrasset domum, praevenit eum Iesus dicens: “ Quid tibividetur, Simon? Reges terrae a quibus accipiunt tributum vel censum? A filiissuis an ab alienis? ”.
26 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֵלָיו מֵאֵת הַזָּרִים וַיֹּאמֶר לוֹ יֵשׁוּעַ אִם־כֵּן אֵפוֹא הַבָּנִים חָפְשִׁים הֵמָּה	26 Cum autem ille dixisset: “ Ab alienis ”, dixitilli Iesus: “ Ergo liberi sunt filii.
27 אַךְ לְמַעַן לֹא־נִהְיֶה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל לֵךְ אֶל־הַיָּם וְהִשְׁלַכְתָּ אֶל־תּוֹכוֹ חַכָּה וְאֶת־הַדָּג הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יַעֲלֶה שָׂאֵהוּ וְכַאֲשֶׁר תִּפְתַּח אֶת־פִּיו תִּמְצָא בוֹ אִסְתִּירָא אוֹתוֹ קַח־לְךָ וְנָתַתָּ לָהֶם בַּעֲדִי וּבַעֲדֶךָ	27 Ut autem non scandalizemus eos, vadead mare et mitte hamum; et eum piscem, qui primus ascenderit, tolle; et, apertoore, eius invenies staterem. Illum sumens, da eis pro me et te ”.