Lettera ai Romani - האיגרת אל הרומאים 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 מַשָּׂא דְבַר־יְהוָה בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתֹו כִּי לַיהוָה עֵין אָדָם וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל	1 Oraculum. “ Verbum Domini in terra Ha drach et Damasci requiei eius, quia Domini est oculus Aram sicut omnes tribus Israel.
2 וְגַם־חֲמָת תִּגְבָּל־בָּהּ צֹר וְצִידֹון כִּי חָכְמָה מְאֹד	2 Emath quoque in terminis eius et Tyrus et Sidon, quae sapiens est valde.
3 וַתִּבֶן צֹר מָצֹור לָהּ וַתִּצְבָּר־כֶּסֶף כֶּעָפָר וְחָרוּץ כְּטִיט חוּצֹות	3 Et aedificavit Tyrus munitionem suam et coacervavit argentum quasi pulverem et aurum ut lutum platearum.
4 הִנֵּה אֲדֹנָי יֹורִשֶׁנָּה וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ וְהִיא בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל	4 Ecce Dominus possidebit eam et percutiet in mari fortitudinem eius; et haec igni devorabitur.
5 תֵּרֶא אַשְׁקְלֹון וְתִירָא וְעַזָּה וְתָחִיל מְאֹד וְעֶקְרֹון כִּי־הֹבִישׁ מֶבָּטָהּ וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה וְאַשְׁקְלֹון לֹא תֵשֵׁב	5 Videbit Ascalon et timebit, et Gaza dolore torquetur nimis, et Accaron, quoniam confusa est spes eius; et peribit rex de Gaza, et Ascalon non habitabitur.
6 וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדֹּוד וְהִכְרַתִּי גְּאֹון פְּלִשְׁתִּים	6 Et habitabit spurius in Azoto, et disperdam superbiam Philisthim.
7 וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו וְנִשְׁאַר גַּם־הוּא לֵאלֹהֵינוּ וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה וְעֶקְרֹון כִּיבוּסִי	7 Et auferam sanguinem eius de ore eius et abominationes eius de medio dentium eius, et relinquetur etiam ipse Deo nostro, et erit quasi dux in Iuda, et Accaron quasi Iebusaeus.
8 וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָה מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב וְלֹא־יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם עֹוד נֹגֵשׂ כִּי עַתָּה רָאִיתִי בְעֵינָי׃ ס	8 Et circumdabo domum meam ut praesidium contra euntes et revertentes; et non transibit super eos ultra exactor, quia nunc vidi in oculis meis.
9 גִּילִי מְאֹד בַּת־צִיֹּון הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹוא לָךְ צַדִּיק וְנֹושָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמֹור וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנֹות	9 Exsulta satis, filia Sion; iubila, filia Ierusalem. Ecce rex tuus venit tibi iustus et salvator ipse, pauper et sedens super asinum et super pullum filium asinae.
10 וְהִכְרַתִּי־רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם וְסוּס מִירוּשָׁלִַם וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה וְדִבֶּר שָׁלֹום לַגֹּויִם וּמָשְׁלֹו מִיָּם עַד־יָם וּמִנָּהָר עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ	10 Et disperdam currum ex Ephraim et equum de Ierusalem; et confringetur arcus belli, et loquetur pacem gentibus. Et imperium eius a mari usque ad mare et a flumine usque ad fines terrae.
11 גַּם־אַתְּ בְּדַם־בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבֹּור אֵין מַיִם בֹּו	11 Tu quoque: in sanguine testamenti tui extraho vinctos tuos de lacu, in quo non est aqua.
12 וּבוּ לְבִצָּרֹון אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם־הַיֹּום מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ	12 Convertimini ad munitionem, vincti spei; hodie quoque annuntians: Duplicia reddam tibi.
13 כִּי־דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם וְעֹורַרְתִּי בָנַיִךְ צִיֹּון עַל־בָּנַיִךְ יָוָן וְשַׂמְתִּיךְ כְּחֶרֶב גִּבֹּור	13 Nam extendi mihi Iudam quasi arcum, implevi Ephraim; et suscitabo filios tuos, Sion, super filios tuos, Graecia, et ponam te quasi gladium fortium.
14 וַיהוָה עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצֹּו וַאדֹנָי יְהֹוִה בַּשֹּׁופָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרֹות תֵּימָן	14 Et Dominus super eos videbitur, et exibit ut fulgur iaculum eius; et Dominus Deus in tuba canet et vadet in procellis austri.
15 יְהוָה צְבָאֹות יָגֵן עֲלֵיהֶם וְאָכְלוּ וְכָבְשׁוּ אַבְנֵי־קֶלַע וְשָׁתוּ הָמוּ כְּמֹו־יָיִן וּמָלְאוּ כַּמִּזְרָק כְּזָוִיֹּות מִזְבֵּחַ	15 Dominus exercituum proteget eos; et devorabunt et conculcabunt lapides fundae et bibent, agitabuntur quasi vino et replebuntur ut phialae et quasi cornua altaris.
16 וְהֹושִׁיעָם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם בַּיֹּום הַהוּא כְּצֹאן עַמֹּו כִּי אַבְנֵי־נֵזֶר מִתְנֹוסְסֹות עַל־אַדְמָתֹו	16 Et salvabit eos Dominus Deus eorum in die illa ut gregem populi sui, quia lapides coronae fulgebunt super terram eius.
17 כִּי מַה־טּוּבֹו וּמַה־יָפְיֹו דָּגָן בַּחוּרִים וְתִירֹושׁ יְנֹובֵב בְּתֻלֹות	17 Quid enim bonum eius est, et quid pulchrum eius! Frumentum succrescere facit iuvenes, et mustum virgines.
18 וְיוֹצֵא מִזֶּה כִּי אֶת־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יְחֻנֶּנּוּ וְאֶת־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַקְשֵׁהוּ
19 וְכִי תֹאמַר אֵלַי מַדּוּעַ יוֹכִיחַ עוֹד נֶגֶד רְצוֹנוֹ מִי יִתְיַצָּב
20 אָמְנָם בֶּן־אָדָם מִי אַתָּה אֲשֶׁר תָּרִיב אֶת־הָאֱלֹהִים הֲיֹאמַר יֵצֶר לְיֹצְרוֹ לָמָּה כָּכָה עֲשִׂיתָנִי
21 אִם־אֵין רְשׁוּת לַיֹּצֵר עַל־הַחֹמֶר לַעֲשׂוֹת מִגֹּלֶם אֶחָד כְּלִי אֶחָד לְכָבוֹד וְאֶחָד לְקָלוֹן
22 וּמָה אֵפוֹא אִם־הָאֱלֹהִים הֶחָפֵץ לְהַרְאוֹת זַעְמוֹ וּלְהוֹדִיעַ גְּבוּרָתוֹ נָשָׂא בְּכָל־אֹרֶךְ רוּחוֹ אֶת־כְּלֵי הַזַּעַם הַנְּכוֹנִים לַאֲבַדּוֹן
23 לְהוֹדִיעַ גַּם־אֶת־עשֶׁר כְּבוֹדוֹ עַל־כְּלֵי הַחֲנִינָה אֲשֶׁר יְעָדָם לַכָּבוֹד
24 וְהֵם אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר קְרָאָם לֹא מִן־הַיְּהוּדִים בִּלְבַד כִּי אַף מִן־הַגּוֹיִם
25 כְּדַבְּרוֹ בְהוֹשֵׁעַ אֶקְרָא לְלֹא־עַמִּי עַמִּי וּלְלֹא־רֻחָמָה רֻחָמָה
26 וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵר לָהֶם לֹא־עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל־חָי
27 וִישַׁעְיָהוּ קָרָא בְּקוֹלוֹ עַל־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־יִהְיֶה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בּוֹ כִּלָּיוֹן חָרוּץ שֹׁטֵף צְדָקָה
28 כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה אֲדֹנָי עֹשֶׂה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ
29 וְכַאֲשֶׁר אָמַר יְשַׁעְיָהוּ לְפָנִים לוּלֵי יְהוָֹה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ
30 וְעַתָּה מַה־נֹּאמַר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי הַצְּדָקָה הִשִּׂיגוּ אֶת־הַצְּדָקָה הִיא הַצְּדָקָה אֲשֶׁר מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה
31 וְיִשְׂרָאֵל בְּבַקְשׁוֹ אַחֲרֵי תּוֹרַת צְדָקָה לְתוֹרַת הַצְּדָקָה לֹא הִגִּיעַ
32 וְעַל־מָה יַעַן אֲשֶׁר־לֹא מֵאֱמוּנָה דְּרָשׁוּהָ כִּי אִם־מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה כִּי הִתְנַגְּפוּ בְּאֶבֶן נָגֶף
33 כַּכָּתוּב הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל וְכָל־הַמַּאֲמִין בּוֹ לֹא יֵבוֹשׁ