Lettera ai Romani - האיגרת אל הרומאים 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וָאָשֻׁב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבֹות יֹצְאֹות מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת	1 Et rursus levavi oculos meos et vidi: et ecce quattuor quadrigaeegredientes de medio duorum montium; et montes, montes aerei.
2 בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה סוּסִים אֲדֻמִּים וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים שְׁחֹרִים	2 In quadrigaprima equi rufi, et in quadriga secunda equi nigri,
3 וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית סוּסִים לְבָנִים וּבַמֶּרְכָּבָה הָרְבִעִית סוּסִים בְּרֻדִּים אֲמֻצִּים	3 et in quadriga tertia equialbi, et in quadriga quarta equi varii.
4 וָאַעַן וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה־אֵלֶּה אֲדֹנִי	4 Et respondi et dixi ad angelum, quiloquebatur in me: “Quid sunt haec, domine mi?”.
5 וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָי אֵלֶּה אַרְבַּע רֻחֹות הַשָּׁמַיִם יֹוצְאֹות מֵהִתְיַצֵּב עַל־אֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ	5 Et respondit angelus etait ad me: “Isti sunt quattuor venti caeli, qui egrediuntur, postquamsteterunt coram Dominatore omnis terrae”.
6 אֲשֶׁר־בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים יֹצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפֹון וְהַלְּבָנִים יָצְאוּ אֶל־אַחֲרֵיהֶם וְהַבְּרֻדִּים יָצְאוּ אֶל־אֶרֶץ הַתֵּימָן	6 In qua erant equi nigri,egrediebantur in terram aquilonis, et albi egressi sunt post eos, et variiegressi sunt ad terram austri.
7 וְהָאֲמֻצִּים יָצְאוּ וַיְבַקְשׁוּ לָלֶכֶת לְהִתְהַלֵּך בָּאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְכוּ הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וַתִּתְהַלַּכְנָה בָּאָרֶץ	7 Et equi fortes exierunt et quaerebant ire etdiscurrere per terram. Et dixit: “Ite, perambulate terram”. Etperambulaverunt terram.
8 וַיַּזְעֵק אֹתִי וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר רְאֵה הַיֹּוצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפֹון הֵנִיחוּ אֶת־רוּחִי בְּאֶרֶץ צָפֹון׃ ס	8 Et vocavit me et locutus est ad me dicens: “Ecce,qui egrediuntur in terram aquilonis requiescere fecerunt spiritum meum in terraaquilonis”.
9 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	9 Et factum est verbum Domini ad me dicens:
10 לָקֹוחַ מֵאֵת הַגֹּולָה מֵחֶלְדַּי וּמֵאֵת טֹובִיָּה וּמֵאֵת יְדַעְיָה וּבָאתָ אַתָּה בַּיֹּום הַהוּא וּבָאתָ בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן־צְפַנְיָה אֲשֶׁר־בָּאוּ מִבָּבֶל	10 “Sume ab his, qui decaptivitate sunt, ab Holdai et a Thobia et ab Iedaia, et venies tu in die illaet intrabis domum Iosiae filii Sophoniae, qui venerunt de Babylone.
11 וְלָקַחְתָּ כֶסֶף־וְזָהָב וְעָשִׂיתָ עֲטָרֹות וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול	11 Et sumesargentum et aurum et facies coronam et pones in capite Iesua filii Iosedec,sacerdotis magni,
12 וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר הִנֵּה־אִישׁ צֶמַח שְׁמֹו וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת־הֵיכַל יְהוָה	12 et loqueris ad eum dicens: Haec ait Dominus exercituumdicens: Ecce vir, Germen nomen eius; et in loco suo aliquid germinabit etaedificabit templum Domini.
13 וְהוּא יִבְנֶה אֶת־הֵיכַל יְהוָה וְהוּא־יִשָּׂא הֹוד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל־כִּסְאֹו וְהָיָה כֹהֵן עַל־כִּסְאֹו וַעֲצַת שָׁלֹום תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם	13 Et ipse exstruet templum Domini; et ipse portabitgloriam et sedebit et dominabitur super solio suo; et erit sacerdos ad dexterameius, et consilium pacis erit inter illos duos.
14 וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטֹובִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן־צְפַנְיָה לְזִכָּרֹון בְּהֵיכַל יְהוָה	14 Et corona erit Helem etThobiae et Iedaiae et Hen filio Sophoniae memoriale in templo Domini.
15 וּרְחֹוקִים ׀ יָבֹאוּ וּבָנוּ בְּהֵיכַל יְהוָה וִידַעְתֶּם כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְהָיָה אִם־שָׁמֹועַ תִּשְׁמְעוּן בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ ס	15 Et quiprocul sunt, venient et aedificabunt in templo Domini; et scietis quia Dominusexercituum misit me ad vos. Erit autem hoc, si oboedieritis voci Domini Deivestri” ”.
16 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי לַאֲשֶׁר תִּתְּנוּ אֶת־נַפְשְׁכֶם לִהְיוֹת עֲבָדָיו לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ הֵן עֲבָדִים אַתֶּם לַאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ־לוֹ אִם־לַחֵטְא אֱלֵי־מָוֶת אִם־לַמִּשְׁמַעַת אֱלֵי־צְדָקָה
17 אֲבָל תּוֹדֹת לֵאלֹהִים כִּי־הֱיִיתֶם עַבְדֵי הַחֵטְא וְאַחַר שְׁמַעְתֶּם בְּכָל־לְבַבְכֶם אֶל־תְּכוּנַת הַלֶּקַח אֲשֶׁר נִמְסַרְתֶּם לוֹ
18 שֻׁחְרַרְתֶּם מִידֵי הַחֵטְא לָכֵן הִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם לַצְּדָקָה
19 כְּדֶרֶךְ בְּנֵי־אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר מִפְּנֵי רִפְיוֹן בְּשַׂרְכֶם כִּי כַּאֲשֶׁר לְפָנִים הֲכִינוֹתֶם אֶת־אֵבָרֵיכֶם לַעֲבוֹדַת הַטֻּמְאָה וְהָרֶשַׁע לְהַרְשִׁיעַ כֵּן עַתָּה הָכִינוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם לַעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה לְהִתְקַדֵּשׁ
20 כִּי־בְעֵת הֱיוֹתְכֶם עַבְדֵי הַחֵטְא חָפְשִׁים הֱיִיתֶם מִן־הַצְּדָקָה
21 וּמָה אֵפוֹא הַפְּרִי שֶׁהָיָה לָכֶם אָז מִן־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עַתָּה תֵבשׁוּ מֵהֶם כִּי אַחֲרִיתָם הַמָּוֶת
22 אָכֵן עַתָּה בִּהְיוֹתְכֶם מְשֻׁחְרָרִים מִידֵי הַחֵטְא וּמְשֻׁעְבָּדִים לֵאלֹהִים יֵשׁ לָכֶם פֶּרְיְכֶם לִקְדֻשָּׁה וְאַחֲרִיתוֹ חַיֵּי עוֹלָם
23 כִּי־שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת וּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי הָעוֹלָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ