Vangelo secondo Luca - הבשורה על-פי לוקאס 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA MARTINI
1 עַל־מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל־מָצֹור וַאֲצַפֶּה לִרְאֹות מַה־יְדַבֶּר־בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל־תֹּוכַחְתִּי	1 Io starò vegliante a far la mia sentinella, pianterò il piede sul forte per vedere quello, che a me dirassi, e quel, ch'io abbia a rispondere a chi mi riprende.
2 וַיַּעֲנֵנִי יְהוָה וַיֹּאמֶר כְּתֹוב חָזֹון וּבָאֵר עַל־הַלֻּחֹות לְמַעַן יָרוּץ קֹורֵא בֹו	2 E il Signore mi rispose, e disse: Scrivi la visione, e stendila sopra le tavolette, affinchè chi la legge, la scorra agevolmente;
3 כִּי עֹוד חָזֹון לַמֹּועֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם־יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה־לֹו כִּי־בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר	3 Perocché la visione è di cosa ancor lontana; ma apparirà nel fine, e non sarà menzognera. Se differirà, tu aspettalo; perocché il venturo verrà, e non tarderà.
4 הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא־יָשְׁרָה נַפְשֹׁו בֹּו וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתֹו יִחְיֶה	4 Ma chi è incredulo, non ha in se un'anima giusta. Il giusto poi nella fede sua viverà.
5 וְאַף כִּי־הַיַּיִן בֹּוגֵד גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאֹול נַפְשֹׁו וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו כָּל־הַגֹּויִם וַיִּקְבֹּץ אֵלָיו כָּל־הָעַמִּים	5 Ma siccome il vino inganna chi lo beve, cosi sarà dell'uomo superbo, il quale resterà senza onore. Egli, che ha le voglie ampie come l'inferno, ed è insaziabile come la morte, e sotto di se riunir vorrebbe tutte le genti, e tutti insieme ammassare i popoli.
6 הֲלֹוא־אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ וּמְלִיצָה חִידֹות לֹו וְיֹאמַר הֹוי הַמַּרְבֶּה לֹּא־לֹו עַד־מָתַי וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט	6 Non canteranno forse tutti questi sopra di lui la loro parabola, e i loro proverbi, e non si dirà egli: Guai a chi accumula roba non sua: e fino a quando mette egli insieme in suo danno il denso fango?
7 הֲלֹוא פֶתַע יָקוּמוּ נֹשְׁכֶיךָ וְיִקְצוּ מְזַעְזְעֶיךָ וְהָיִיתָ לִמְשִׁסֹּות לָמֹו	7 Non si leverà egli su repentinamente chi ti morderà; e non verrà fuori chi ti sbranerà, e tu sarai loro preda?
8 כִּי אַתָּה שַׁלֹּותָ גֹּויִם רַבִּים יְשָׁלּוּךָ כָּל־יֶתֶר עַמִּים מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס־אֶרֶץ קִרְיָה וְכָל־יֹשְׁבֵי בָהּ׃ פ	8 Perchè tu hai spogliate molte genti spoglieranno te tutti coloro, che saranno rimasi di quelle nazioni, a motivo del sangue degli uomini, e per le iniquità fatte contro la terra, contro la città, e tutti i suoi abitatori.
9 הֹוי בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע לְבֵיתֹו לָשׂוּם בַּמָּרֹום קִנֹּו לְהִנָּצֵל מִכַּף־רָע	9 Guai a chi raguna i frutti di un'avarizia perniciosa alla propria casa, affinchè sia più in alto il suo nido, credendo di salvarsi dagli artigli del male.
10 יָעַצְתָּ בֹּשֶׁת לְבֵיתֶךָ קְצֹות־עַמִּים רַבִּים וְחֹוטֵא נַפְשֶׁךָ	10 Tu hai studiato il modo di disonorar la tua casa; hai straziati molti popoli, e l'anima tua peccò.
11 כִּי־אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה׃ פ	11 Perocché i sassi alzeran le voci dalla muraglia, e il legname, che sta nelle giunture della fabbrica, replicherà:
12 הֹוי בֹּנֶה עִיר בְּדָמִים וְכֹונֵן קִרְיָה בְּעַוְלָה	12 Guai a chi edifica una città a forza di sangue sparso, e la fonda sull'iniquità,
13 הֲלֹוא הִנֵּה מֵאֵת יְהוָה צְבָאֹות וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי־אֵשׁ וּלְאֻמִּים בְּדֵי־רִיק יִעָפוּ	13 Queste cose non son elleno (predette) dal Signore degli eserciti? imperocché si affanneranno in vano i popoli, e le genti per un gran fuoco, e verran meno.
14 כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת־כְּבֹוד יְהוָה כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל־יָם׃ ס	14 Perocché la terra sarà inondata, come l'alveo del mare è coperto dalle acque, affinchè sia conosciuta la gloria del Signore.
15 הֹוי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר לְמַעַן הַבִּיט עַל־מְעֹורֵיהֶם	15 Guai a colui, che dà da bere al suo amico, mescendovi il suo fiele, e lo imbriaca per vederlo ignudo.
16 שָׂבַעְתָּ קָלֹון מִכָּבֹוד שְׁתֵה גַם־אַתָּה וְהֵעָרֵל תִּסֹּוב עָלֶיךָ כֹּוס יְמִין יְהוָה וְקִיקָלֹון עַל־כְּבֹודֶךָ	16 Invece di gloria, tu sarai ricolmo d'ignominia: bevi anche tu, e assopisciti: starà intorno a te il calice della destra del Signore; e un vomito obbrobrioso (verrà) sopra la tua gloria.
17 כִּי חֲמַס לְבָנֹון יְכַסֶּךָּ וְשֹׁד בְּהֵמֹות יְחִיתַן מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס־אֶרֶץ קִרְיָה וְכָל־יֹשְׁבֵי בָהּ׃ ס	17 Conciossiachè le iniquità fatte sul Libano ti sommergeranno; e la distruzione fatta da queste fiere le atterrirà, per ragion del sangue degli uomini, e per l'iniquità contro la terra, e la città, e tutti i suoi abitatori.
18 מָה־הֹועִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלֹו יֹצְרֹו מַסֵּכָה וּמֹורֶה שָּׁקֶר כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרֹו עָלָיו לַעֲשֹׂות אֱלִילִים אִלְּמִים׃ ס	18 A che giova la statua fatta dal suo artefice collo scalpello, e la falsa figura di getto? Pur l'artefice pone speranza nel suo lavoro, e fa de' nuovi simolacri.
19 הֹוי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם הוּא יֹורֶה הִנֵּה־הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל־רוּחַ אֵין בְּקִרְבֹּו	19 Guai a colui, che dice al legno: Svegliati: e alla morta pietra: Alzati. Può ella forse insegnare a te? Ecco, che ella è coperta di oro, e d'argento; ma spirito alcuno nelle viscere di lei non è.
20 וַיהוָה בְּהֵיכַל קָדְשֹׁו הַס מִפָּנָיו כָּל־הָאָרֶץ׃ פ	20 Ma il Signore è nel suo tempio santo. Dinanzi a lui si taccia la terra.
21 וַיְהִי בִּמְלֹאת לַיֶּלֶד שְׁמֹנָה יָמִים וַיִּמּוֹל וַיִּקָּרֵא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ כַּשֵּׁם אֲשֶׁר קָרָא־לוֹ הַמַּלְאָךְ בְּטֶרֶם הֹרָה בַבָּטֶן
22 וַיִּמְלְאוּ יְמֵי טָהֳרָהּ לְפִי תּוֹרַת משֶׁה וַיַּעֲלֻהוּ לִירוּשָׁלַיִם לְהַעֲמִידוֹ לִפְנֵי יְהוָֹה
23 כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּתוֹרַת יְהוָֹה כָּל־זָכָר פֶּטֶר רֶחֶם יִקָּרֵא קֹדֶשׁ לַיהוָֹה
24 וְלָתֵת קָרְבָּן כָּאָמוּר בְּתוֹרַת יְהוָֹה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה
25 וְהִנֵּה אִישׁ הָיָה בִירוּשָׁלַיִם וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן וְהוּא אִישׁ צַדִּיק וְחָסִיד מְחַכֶּה לְנֶחָמַת יִשְׂרָאֵל וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיָה עָלָיו
26 וְלוֹ נִגְלָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יִרְאֶה־מָּוֶת עַד־רְאוֹתוֹ אֶת־מְשִׁיחַ יְהוָֹה
27 וַיָּבֹא בָרוּחַ אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵבִיאוּ הוֹרָיו אֶת־הַיֶּלֶד יֵשׁוּעַ לַעֲשׂוֹת עָלָיו כְּמִשְׁפַּט הַתּוֹרָה
28 וַיִּקָּחֵהוּ עַל־זְרֹעוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר
29 עַתָּה תִּפְטַר אֶת־עַבְדֶּךָ כִּדְבָרְךָ אֲדֹנָי בְּשָׁלוֹם
30 כִּי־רָאוּ עֵינַי אֶת־יְשׁוּעָתֶךָ
31 אֲשֶׁר הֲכִינוֹתָ לִפְנֵי כָּל־הָעַמִּים
32 אוֹר לְגַלּוֹת עֵינֵי הַגּוֹיִם וְתִפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
33 וְיוֹסֵף וְאִמּוֹ תְּמֵהִים עַל־הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים עָלָיו
34 וַיְבָרֶךְ אוֹתָם שִׁמְעוֹן וַיֹּאמֶר אֶל־מִרְיָם אִמּוֹ הִנֵּה־זֶה מוּסָּד לִנְפִילָה וְלִתְקוּמָה לְרַבִּים בִּיִשְׂרָאֵל וּלְאוֹת מְרִיבָה
35 וְגַם־בְּנַפְשֵׁךְ תַּחְתֹּר חָרֶב לְמַעַן תִּגָּלֶינָה מַחְשְׁבוֹת לְבַב רַבִּים
36 וַתְּהִי־שָׁם חַנָּה אִשָּׁה נְבִיאָה בַּת־פְּנוּאֵל מִשֵּׁבֶט אָשֵׁר וְהִיא בָּאָה בַיָּמִים וְחָיְתָה עִם־בַּעְלָהּ שֶׁבַע שָׁנִים אַחֲרֵי בְתוּלֶיהָ
37 וְהִיא אַלְמָנָה כְּאַרְבַּע וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְלֹא מָשָׁה מִן־הַמִּקְדָּשׁ וּבְצוֹם וּבְתַחֲנוּנִים עָבְדָה אֶת־הָאֱלֹהִים לַיְלָה וָיוֹם
38 וַתָּקָם בַּשָּׁעָה הַהִיא וַתִּגַּשׁ לְהֹדוֹת לַיהוָֹה וַתְּדַבֵּר עָלָיו בְּאָזְנֵי כָּל־הַמְחַכִּים לַגְּאֻלָּה בִּירוּשָׁלָיִם
39 וַיְכַלּוּ אֶת־הַכֹּל כְּפִי־תוֹרַת יְהוָֹה וַיָּשׁוּבוּ הַגָּלִילָה אֶל־נְצֶרֶת עִירָם
40 וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיֶּחֱזַק בָּרוּחַ וַיִּמָּלֵא חָכְמָה וְחֶסֶד אֱלֹהִים עִמּוֹ
41 וְעָלוּ הוֹרָיו יְרוּשָׁלַיִם שָׁנָה בְשָׁנָה לְחַג הַפָּסַח
42 וַיְהִי בִּהְיוֹתוֹ בֶּן־שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיַּעֲלוּ יְרוּשָׁלַיִם כְּמִשְׁפַּט הֶחָג
43 וַיְמַלְאוּ אֶת־הַיָּמִים וַיָּשׁוּבוּ וַיִּוָּתֵר יֵשׁוּעַ הַנַּעַר בִּירוּשָׁלַיִם וְיוֹסֵף וְאִמּוֹ לֹא יָדָעוּ
44 וַיַּחְשְׁבוּ כִּי־עִם־חֶבֶל הָאֹרְחִים הוּא וַיֵּלְכוּ כְּדֶרֶךְ יוֹם וַיְבַקְשֻׁהוּ בֵּין הַקְּרוֹבִים וְהַמְיֻדָּעִים
45 וְלֹא מְצָאֻהוּ וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלַיִם לְבַקְשׁוֹ
46 וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים וַיִּמְצָאֻהוּ בַּמִּקְדָשׁ ישֵׁב בְּתוֹךְ הַמּוֹרִים שֹׁמֵעַ אֲלֵיהֶם וְשֹׁאֵל אֹתָם
47 וְכָל־הַשֹּׁמְעִים אֵלָיו הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל־שִׂכְלוֹ וְעַל־תְּשׁוּבֹתָיו
48 וַיְהִי כִרְאוֹתָם אֹתוֹ וַיֶּחֱרָדוּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִמּוֹ בְּנִי מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ לָּנוּ הִנֵּה אָבִיךָ וְאָנֹכִי בְּעַצְּבַת־לֵב בִּקַּשְׁנוּךָ
49 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה זֶּה בִּקַּשְׁתֶּם אֹתִי הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי עָלַי לִהְיוֹת בַּאֲשֶׁר לְאָבִי
50 וְהֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם
51 וַיֵּרֶד אִתָּם וַיָּבֹא אֶל־נְצָרֶת וַיִּכָּנַע לָהֶם וְאִמּוֹ שָׁמְרָה בְלִבָּהּ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
52 וְיֵשׁוּעַ הֹלֵךְ וְגָדֵל בְּחָכְמָה וּבְקוֹמָה וּבְחֵן עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים