1 הִנֵּה עַל־הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלֹום חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ שַׁלְּמִי נְדָרָיִךְ כִּי לֹא יֹוסִיף עֹוד [לַעֲבֹור־ כ] (לַעֲבָר־בָּךְ ק) בְּלִיַּעַל כֻּלֹּה נִכְרָת | 1 Ci mette in viaggio colui, che sotto i gli occhi tuoi devasterà, e stringerà l'assedio: osserva tu i suoi movimenti, rinforza i tuoi fianchi, accresci grandemente le tue forze. |
2 עָלָה מֵפִיץ עַל־פָּנַיִךְ נָצֹור מְצֻרָה צַפֵּה־דֶרֶךְ חַזֵּק מָתְנַיִם אַמֵּץ כֹּחַ מְאֹד | 2 Perchè il Signore farà vendetta della superbia contro Giacobbe, come della superbia contro Israele; perocché questi distruttori li spersero, e guastaron le loro propagini. |
3 כִּי שָׁב יְהוָה אֶת־גְּאֹון יַעֲקֹב כִּגְאֹון יִשְׂרָאֵל כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים וּזְמֹרֵיהֶם שִׁחֵתוּ | 3 Le rotelle de' suoi campioni gettano fiamme, i suoi soldati hanno vesti di porpora: le redini de' cocchi sono fiammanti nel giorno, in cui ella si mette in ordine (per la battaglia), e i loro cocchieri sono addormentati. |
4 מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם אַנְשֵׁי־חַיִל מְתֻלָּעִים בְּאֵשׁ־פְּלָדֹות הָרֶכֶב בְּיֹום הֲכִינֹו וְהַבְּרֹשִׁים הָרְעָלוּ | 4 Si scompigliano per istrada: i loro cocchi s'infrangono nelle piazze: i loro occhi son come accese faci, come folgori, che strisciano. |
5 בַּחוּצֹות יִתְהֹולְלוּ הָרֶכֶב יִשְׁתַּקְשְׁקוּן בָּרְחֹבֹות מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִם כַּבְּרָקִים יְרֹוצֵצוּ | 5 Ella farà rassegna de' suoi bravi; si urteranno per le strade; correranno in fretta alle mura, e si prepareranno da stare al coperto. |
6 יִזְכֹּר אַדִּירָיו יִכָּשְׁלוּ [בַהֲלִכֹותָם כ] (בַּהֲלִיכָתָם ק) יְמַהֲרוּ חֹומָתָהּ וְהֻכַן הַסֹּכֵךְ | 6 Le porte de' fiumi sono spalancate, e il tempio è atterrato sino ai fondamenti. |
7 שַׁעֲרֵי הַנְּהָרֹות נִפְתָּחוּ וְהַהֵיכָל נָמֹוג | 7 E i suoi soldati sono menati via prigionieri, e le donne condotte schiave, gemono come colombe, e si querelano in cuor loro. |
8 וְהֻצַּב גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה וְאַמְהֹתֶיהָ מְנַהֲגֹות כְּקֹול יֹונִים מְתֹפְפֹת עַל־לִבְבֵהֶן | 8 E Ninive colle sue acque è come un padule: quelli sono fuggiti fermatevi, fermatevi ma nissuno si volge indietro. |
9 וְנִינְוֵה כִבְרֵכַת־מַיִם מִימֵי הִיא וְהֵמָּה נָסִים עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה | 9 Saccheggiate l'argento, saccheggiate l'oro: la ricchezza de' suoi preziosi vasi è senza fine. |
10 בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה | 10 Ella è devastata, e squarciata e lacerata: cuor languente, ginocchia tremanti, fianchi spossati, facce di tutta la gente abbronzate come una pignatta. |
11 בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם וְחַלְחָלָה בְּכָל־מָתְנַיִם וּפְנֵי כֻלָּם קִבְּצוּ פָארוּר | 11 Dov' è la tana de' leoni, e i paschi de' lioncelli, dove andava a riporsi illione, e i suoi lioncini, senza aver chi li disturbasse? |
12 אַיֵּה מְעֹון אֲרָיֹות וּמִרְעֶה הוּא לַכְּפִרִים אֲשֶׁר הָלַךְ אַרְיֵה לָבִיא שָׁם גּוּר אַרְיֵה וְאֵין מַחֲרִיד | 12 Quel lione, fatta preda sufficiente pe' suoi lioncini, fece strage per le sue lionesse; e di uccisi animali empiè la sua tana, e il suo covile di rapine. |
13 אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרֹותָיו וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וַיְמַלֵּא־טֶרֶף חֹרָיו וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה | 13 Eccomi a te, dice il Signore degli eserciti: Io darò fuoco a' tuoi cocchi, e ridurrolli in fumo; e i tuoi lioncini saran divorati dalla spada, e torrò dalla terra le tue rapine: e non si udirà mai più la voce de' tuoi ambasciadori. |
14 הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וְהִבְעַרְתִּי בֶעָשָׁן רִכְבָּהּ וּכְפִירַיִךְ תֹּאכַל חָרֶב וְהִכְרַתִּי מֵאֶרֶץ טַרְפֵּךְ וְלֹא־יִשָּׁמַע עֹוד קֹול מַלְאָכֵכֵה׃ ס | |
15 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵסֵב בְּבֵיתוֹ וַיַּסֵּבּוּ מוֹכְסִים וְחַטָּאִים רַבִּים עִם־יֵשׁוּעַ וְעִם־תַּלְמִידָיו כִּי רַבִּים הָיוּ הַהֹלְכִים אַחֲרָיו | |
16 וְהַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים רָאוּ אוֹתוֹ אֹכֵל עִם־הַמּוֹכְסִים וְהַחַטָּאִים וַיֹּאמְרוּ אֶל־תַּלְמִידָיו לָמָּה־זֶּה עִם־הַחַטָּאִים וְהַמּוֹכְסִים אֹכֵל רַבְּכֶם | |
17 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הַחֲזָקִים אֵינָם צְרִיכִים לְרֹפֵא כִּי אִם־הַחוֹלִים לֹא בָאתִי לִקְרֹא הַצַּדִּיקִים כִּי אִם־הַחַטָּאִים לִתְשׁוּבָה | |
18 וְתַלְמִידֵי יוֹחָנָן וְהַפְּרוּשִׁים הָיוּ צָמִים וַיָּבֹאוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַדּוּעַ תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְתַלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים צָמִים וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים | |
19 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֵיךְ יוּכְלוּ בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם כָּל־יְמֵי הֱיוֹת הֶחָתָן עִמָּהֶם לֹא יוּכְלוּ לָצוּם | |
20 הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֻקַּח מֵאִתָּם הֶחָתָן וְאָז יָצוּמוּ בַּיָּמִים הָהֵם | |
21 אֵין־תֹּפֵר טְלַאי חָדָשׁ עַל־שִׂמְלָה בָלָה כִּי אָז יִנָּתֵק הַטְּלַאי הֶחָדָשׁ מִן־הַשִּׂמְלָה וְתֵרֹעַ הַקְּרִיעָה | |
22 וְאֵין נֹתֵן יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת בָּלִים כִּי אָז יְבַקַּע הַיַּיִן אֶת־הַנֹּאדוֹת וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת יֹאבֵדוּ אֲבָל בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים יִנָּתֵן הַיַּיִן הֶחָדָשׁ | |
23 וַיְהִי כְּעָבְרוֹ בַּשַּׁבָּת בֵּין הַקָּמָה וַיָּחֵלּוּ תַלְמִידָיו לִקְטֹף מְלִילֹת בְּלֶכְתָּם | |
24 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַפְּרוּשִׁים רְאֵה מָה־הֵמָּה עֹשִׂים בַּשַּׁבָּת דָּבָר אֲשֶׁר־לֹא יֵעָשֶׂה | |
25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲכִי לֹא קְרָאתֶם אֶת־אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בִּהְיֹתוֹ חָסֵר וְרָעֵב הוּא וַאֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ | |
26 כִּי־בָא אֶל־בֵּית אֱלֹהִים בִּימֵי אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיֹּאכַל אֶת־לֶחֶם הַפָּנִים אֲשֶׁר לֹא נָכוֹן לְאָכְלָה כִּי אִם־לַכֹּהֲנִים וַיִּתֵּן גַּם־לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ | |
27 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַשַּׁבָּת נַעֲשָׂה בַּעֲבוּר הָאָדָם וְלֹא הָאָדָם בַּעֲבוּר הַשַּׁבָּת | |
28 לָכֵן בֶּן־הָאָדָם אָדוֹן הוּא גַּם לַשַּׁבָּת | |