Michea מיכה (Mikhah) 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וְהָיָה ׀ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית־יְהוָה נָכֹון בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעֹות וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים	1 Et erit : in novissimo dierum erit mons domus Domini præparatus in vertice montium, et sublimis super colles : et fluent ad eum populi,
2 וְהָלְכוּ גֹּויִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ ׀ וְנַעֲלֶה אֶל־הַר־יְהוָה וְאֶל־בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹורֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיֹּון תֵּצֵא תֹורָה וּדְבַר־יְהוָה מִירוּשָׁלִָם	2 et properabunt gentes multæ, et dicent : Venite, ascendamus ad montem Domini, et ad domum Dei Jacob : et docebit nos de viis suis, et ibimus in semitis ejus, quia de Sion egredietur lex, et verbum Domini de Jerusalem.
3 וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהֹוכִיחַ לְגֹויִם עֲצֻמִים עַד־רָחֹוק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרֹות לֹא־יִשְׂאוּ גֹּוי אֶל־גֹּוי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּן עֹוד מִלְחָמָה	3 Et judicabit inter populos multos, et corripiet gentes fortes usque in longinquum : et concident gladios suos in vomeres, et hastas suas in ligones : non sumet gens adversus gentem gladium, et non discent ultra belligerare.
4 וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנֹו וְתַחַת תְּאֵנָתֹו וְאֵין מַחֲרִיד כִּי־פִי יְהוָה צְבָאֹות דִּבֵּר	4 Et sedebit vir subtus vitem suam et subtus ficum suam, et non erit qui deterreat, quia os Domini exercituum locutum est.
5 כִּי כָּל־הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעֹולָם וָעֶד׃ פ	5 Quia omnes populi ambulabunt unusquisque in nomine dei sui ; nos autem ambulabimus in nomine Domini Dei nostri, in æternum et ultra.
6 בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי	6 In die illa, dicit Dominus, congregabo claudicantem, et eam quam ejeceram colligam, et quam afflixeram :
7 וְשַׂמְתִּי אֶת־הַצֹּלֵעָה לִשְׁאֵרִית וְהַנַּהֲלָאָה לְגֹוי עָצוּם וּמָלַךְ יְהוָה עֲלֵיהֶם בְּהַר צִיֹּון מֵעַתָּה וְעַד־עֹולָם׃ פ	7 et ponam claudicantem in reliquias, et eam quæ laboraverat, in gentem robustam : et regnabit Dominus super eos in monte Sion, ex hoc nunc et usque in æternum.
8 וְאַתָּה מִגְדַּל־עֵדֶר עֹפֶל בַּת־צִיֹּון עָדֶיךָ תֵּאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה מַמְלֶכֶת לְבַת־יְרוּשָׁלִָם	8 Et tu, turris gregis nebulosa filiæ Sion, usque ad te veniet, et veniet potestas prima, regnum filiæ Jerusalem.
9 עַתָּה לָמָּה תָרִיעִי רֵעַ הֲמֶלֶךְ אֵין־בָּךְ אִם־יֹועֲצֵךְ אָבָד כִּי־הֶחֱזִיקֵךְ חִיל כַּיֹּולֵדָה	9 Nunc quare mœrore contraheris ? numquid rex non est tibi, aut consiliarius tuus periit, quia comprehendit te dolor sicut parturientem ?
10 חוּלִי וָגֹחִי בַּת־צִיֹּון כַּיֹּולֵדָה כִּי־עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה וּבָאת עַד־בָּבֶל שָׁם תִּנָּצֵלִי ם יִגְאָלֵךְ יְהוָה מִכַּף אֹיְבָיִךְ	10 Dole et satage, filia Sion, quasi parturiens, quia nunc egredieris de civitate, et habitabis in regione, et venies usque ad Babylonem : ibi liberaberis, ibi redimet te Dominus de manu inimicorum tuorum.
11 וְעַתָּה נֶאֶסְפוּ עָלַיִךְ גֹּויִם רַבִּים הָאֹמְרִים תֶּחֱנָף וְתַחַז בְּצִיֹּון עֵינֵינוּ	11 Et nunc congregatæ sunt super te gentes multæ, quæ dicunt : Lapidetur, et aspiciat in Sion oculus noster.
12 וְהֵמָּה לֹא יָדְעוּ מַחְשְׁבֹות יְהוָה וְלֹא הֵבִינוּ עֲצָתֹו כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה	12 Ipsi autem non cognoverunt cogitationes Domini, et non intellexerunt consilium ejus, quia congregavit eos quasi fœnum areæ.
13 קוּמִי וָדֹושִׁי בַת־צִיֹּון כִּי־קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה וַהֲדִקֹּות עַמִּים רַבִּים וְהַחֲרַמְתִּי לַיהוָה בִּצְעָם וְחֵילָם לַאֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ	13 Surge, et tritura, filia Sion, quia cornu tuum ponam ferreum, et ungulas tuas ponam æreas ; et comminues populos multos, et interficies Domino rapinas eorum, et fortitudinem eorum Domino universæ terræ.
14 עַתָּה תִּתְגֹּדְדִי בַת־גְּדוּד מָצֹור שָׂם עָלֵינוּ בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל־הַלְּחִי אֵת שֹׁפֵט יִשְׂרָאֵל׃ ס