Micà (מיכה) - Michea 32

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁנֵי־עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	1 Et factum est duodecimo anno, in mense duodecimo, in una mensis, factumest verbum Domini ad me dicens:
2 בֶּן־אָדָם שָׂא קִינָה עַל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כְּפִיר גֹּויִם נִדְמֵיתָ וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים וַתָּגַח בְּנַהֲרֹותֶיךָ וַתִּדְלַח־מַיִם בְּרַגְלֶיךָ וַתִּרְפֹּס נַהֲרֹותָם	2 “ Fili hominis, assume lamentum superpharaonem, regem Aegypti, et dices ad eum: Leo gentium peristi, et eras sicut draco in mari; et bulliebas in fluminibus tuis et conturbabas aquas pedibus tuis et turbida faciebas flumina earum.
3 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וּפָרַשְׂתִּי עָלֶיךָ אֶת־רִשְׁתִּי בִּקְהַל עַמִּים רַבִּים וְהֶעֱלוּךָ בְּחֶרְמִי	3 Haec dicit Dominus Deus: Expandam super te rete meum in coetu populorum multorum, et extrahent te in sagena mea;
4 וּנְטַשְׁתִּיךָ בָאָרֶץ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה אֲטִילֶךָ וְהִשְׁכַּנְתִּי עָלֶיךָ כָּל־עֹוף הַשָּׁמַיִם וְהִשְׂבַּעְתִּי מִמְּךָ חַיַּת כָּל־הָאָרֶץ	4 et proiciam te in terram, super faciem agri abiciam te et habitare faciam super te omnia volatilia caeli et saturabo de te bestias universae terrae;
5 וְנָתַתִּי אֶת־בְּשָׂרְךָ עַל־הֶהָרִים וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיֹות רָמוּתֶךָ	5 et dabo carnes tuas super montes et implebo valles sanie tua.
6 וְהִשְׁקֵיתִי אֶרֶץ צָפָתְךָ מִדָּמְךָ אֶל־הֶהָרִים וַאֲפִקִים יִמָּלְאוּן מִמֶּךָּ	6 Et irrigabo terram paedore sanguinis tui super montes, et voragines implebuntur ex te;
7 וְכִסֵּיתִי בְכַבֹּותְךָ שָׁמַיִם וְהִקְדַּרְתִּי אֶת־כֹּכְבֵיהֶם מֶשׁ בֶּעָנָן אֲכַסֶּנּוּ וְיָרֵחַ לֹא־יָאִיר אֹורֹו	7 et operiam, cum exstinctus fueris, caelum et nigrescere faciam stellas eius: solem nube tegam, et luna non dabit lumen suum;
8 כָּל־מְאֹורֵי אֹור בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ וְנָתַתִּי חֹשֶׁךְ עַל־אַרְצְךָ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה	8 omnia luminaria caeli maerere faciam super te et dabo tenebras super terram tuam, dicit Dominus Deus.
9 וְהִכְעַסְתִּי לֵב עַמִּים רַבִּים בַּהֲבִיאִי שִׁבְרְךָ בַּגֹּויִם עַל־אֲרָצֹות אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתָּם	9 Et commovebo cor populorum multorum, cum induxero contritionem tuam ingentibus super terras, quas nescis.
10 וַהֲשִׁמֹּותִי עָלֶיךָ עַמִּים רַבִּים וּמַלְכֵיהֶם יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר בְּעֹופְפִי חַרְבִּי עַל־פְּנֵיהֶם וְחָרְדוּ לִרְגָעִים אִישׁ לְנַפְשֹׁו בְּיֹום מַפַּלְתֶּךָ׃ ס	10 Et stupescere faciam super te populosmultos, et reges eorum horrore nimio formidabunt super te, cum volare coeperitgladius meus coram facie eorum, et obstupescet tremefactus unusquisque pro animasua in die ruinae tuae.
11 כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה חֶרֶב מֶלֶךְ־בָּבֶל תְּבֹואֶךָ	11 Quia haec dicit Dominus Deus: Gladius regis Babylonisveniet tibi,
12 בְּחַרְבֹות גִּבֹּורִים אַפִּיל הֲמֹונֶךָ עָרִיצֵי גֹויִם כֻּלָּם וְשָׁדְדוּ אֶת־גְּאֹון מִצְרַיִם וְנִשְׁמַד כָּל־הֲמֹונָהּ	12 in gladiis fortium deiciam multitudinem tuam; violentissimae gentium omnium hae et vastabunt superbiam Aegypti, et dissipabitur omnis pompa eius.
13 וְהַאֲבַדְתִּי אֶת־כָּל־בְּהֶמְתָּהּ מֵעַל מַיִם רַבִּים וְלֹא תִדְלָחֵם רֶגֶל־אָדָם עֹוד וּפַרְסֹות בְּהֵמָה לֹא תִדְלָחֵם	13 Et perdam omnia iumenta eius, quae erant super aquas plurimas, et non conturbabit eas pes hominis ultra, neque ungula iumentorum turbabit eas;
14 אָז אַשְׁקִיעַ מֵימֵיהֶם וְנַהֲרֹותָם כַּשֶּׁמֶן אֹולִיךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה	14 tunc purissimas reddam aquas eorum et flumina eorum quasi oleum adducam, ait Dominus Deus.
15 בְּתִתִּי אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה וּנְשַׁמָּה אֶרֶץ מִמְּלֹאָהּ בְּהַכֹּותִי אֶת־כָּל־יֹושְׁבֵי בָהּ וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה	15 Cum dedero terram Aegypti desolatam, deseretur autem terra a plenitudine sua, quando percussero omnes habitatoreseius, scient quia ego Dominus.
16 קִינָה הִיא וְקֹונְנוּהָ בְּנֹות הַגֹּויִם תְּקֹונֵנָּה אֹותָהּ עַל־מִצְרַיִם וְעַל־כָּל־הֲמֹונָהּ תְּקֹונֵנָּה אֹותָהּ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ פ	16 Planctus est, et plangent eum; filiae gentium plangent eum, super Aegyptum etsuper omnem pompam eius plangent eum ”, ait Dominus Deus.
17 וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	17 Et factum est in duodecimo anno, in quinta decima mensis, factum est verbumDomini ad me dicens:
18 בֶּן־אָדָם נְהֵה עַל־הֲמֹון מִצְרַיִם וְהֹורִדֵהוּ אֹותָהּ וּבְנֹות גֹּויִם אַדִּרִם אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּיֹּות אֶת־יֹורְדֵי בֹור	18 “ Fili hominis, cane lugubre super pompam Aegypti etdetrahe eam, ipsam et filias gentium robustarum ad inferiora terrae cum his, quidescendunt in lacum.
19 מִמִּי נָעָמְתָּ רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת־עֲרֵלִים	19 Quo pulchrior es? Descende et dormi cum incircumcisis.
20 בְּתֹוךְ חַלְלֵי־חֶרֶב יִפֹּלוּ חֶרֶב נִתָּנָה מָשְׁכוּ אֹותָהּ וְכָל־הֲמֹונֶיהָ	20 In medio interfectorum gladio cadent; gladius datus est, attraxerunt eam etomnes populos eius.
21 יְדַבְּרוּ־לֹו אֵלֵי גִבֹּורִים מִתֹּוךְ שְׁאֹול אֶת־עֹזְרָיו יָרְדוּ שָׁכְבוּ הָעֲרֵלִים חַלְלֵי־חָרֶב	21 Loquentur ei potentissimi robustorum de medio inferni,cum auxiliatoribus eius descenderunt: “Tacent incircumcisi interfecti gladio!”.
22 שָׁם אַשּׁוּר וְכָל־קְהָלָהּ סְבִיבֹותָיו קִבְרֹתָיו כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בֶּחָרֶב	22 Ibi Assyria et omnis multitudo eius, in circuitu illius sepulcra eius, omnesinterfecti, qui ceciderunt gladio;
23 אֲשֶׁר נִתְּנוּ קִבְרֹתֶיהָ בְּיַרְכְּתֵי־בֹור וַיְהִי קְהָלָהּ סְבִיבֹות קְבֻרָתָהּ כֻּלָּם חֲלָלִים נֹפְלִים בַּחֶרֶב אֲשֶׁר־נָתְנוּ חִתִּית בְּאֶרֶץ חַיִּים	23 quorum data sunt sepulcra inprofundissimis laci, et facta est multitudo eius per gyrum sepulcri eius;universi interfecti, cadentes gladio, qui dederant quondam formidinem in terraviventium.
24 שָׁם עֵילָם וְכָל־הֲמֹונָהּ סְבִיבֹות קְבֻרָתָהּ כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בַּחֶרֶב אֲ‍שֶׁר־יָרְדוּ עֲרֵלִים ׀ אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּיֹּות אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת־יֹורְדֵי בֹור	24 Ibi Elam et omnis pompa eius per gyrum sepulcri sui; omnes hi interfectiruentesque gladio, qui descenderunt incircumcisi ad inferiora terrae, quidederant quondam formidinem suam in terra viventium et sustulerunt ignominiamsuam cum his, qui descendunt in lacum.
25 בְּתֹוךְ חֲלָלִים נָתְנוּ מִשְׁכָּב לָהּ בְּכָל־הֲמֹונָהּ סְבִיבֹותָיו קִבְרֹתֶהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים חַלְלֵי־חֶרֶב כִּי־נִתַּן חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת־יֹורְדֵי בֹור בְּתֹוךְ חֲלָלִים נִתָּן	25 In medio interfectorum posueruntcubile eius, in omni pompa eius, in circuitu eius sepulcra illius, omnes hiincircumcisi interfectique gladio; dederant enim terrorem suum in terraviventium et sustulerunt ignominiam suam cum his, qui descendunt in lacum, inmedio interfectorum positi sunt.
26 שָׁם מֶשֶׁךְ תֻּבַל וְכָל־הֲמֹונָהּ סְבִיבֹותָיו קִבְרֹותֶיהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים מְחֻלְלֵי חֶרֶב כִּי־נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים	26 Ibi Mosoch, Thubal et omnis pompa eius, in circuitu illius sepulcra eius,omnes hi incircumcisi interfectique gladio, quia dederunt formidinem suam interra viventium;
27 וְלֹא יִשְׁכְּבוּ אֶת־גִּבֹּורִים נֹפְלִים מֵעֲרֵלִים אֲשֶׁר יָרְדוּ־שְׁאֹול בִּכְלֵי־מִלְחַמְתָּם וַיִּתְּנוּ אֶת־חַרְבֹותָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל־עַצְמֹותָם כִּי־חִתִּית גִּבֹּורִים בְּאֶרֶץ חַיִּים	27 et non dormient cum fortibus, qui ceciderunt a saeculo etdescenderunt ad infernum cum armis suis et posuerunt gladios suos sub capitibussuis, et fuerunt scuta eorum super ossa eorum, quia terror fortium erat in terraviventium.
28 וְאַתָּה בְּתֹוךְ עֲרֵלִים תִּשָּׁבַר וְתִשְׁכַּב אֶת־חַלְלֵי־חָרֶב	28 Et tu ergo in medio incircumcisorum contereris et dormies cuminterfectis gladio.
29 שָׁמָּה אֱדֹום מְלָכֶיהָ וְכָל־נְשִׂיאֶיהָ אֲשֶׁר־נִתְּנוּ בִגְבוּרָתָם אֶת־חַלְלֵי־חָרֶב הֵמָּה אֶת־עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ וְאֶת־יֹרְדֵי בֹור	29 Ibi Idumaea, reges eius et omnes duces eius, qui dati sunt in robore suo cuminterfectis gladio et qui cum incircumcisis dormiunt et cum his, quidescenderunt in lacum.
30 שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפֹון כֻּלָּם וְכָל־צִדֹנִי אֲשֶׁר־יָרְדוּ אֶת־חֲלָלִים בְּחִתִּיתָם מִגְבוּרָתָם בֹּושִׁים וַיִּשְׁכְּבוּ עֲרֵלִים אֶת־חַלְלֵי־חֶרֶב וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת־יֹורְדֵי בֹור	30 Ibi principes aquilonis omnes et universi Sidonii, qui deducti sunt cuminterfectis in terrore suo, in sua fortitudine confusi; qui dormiuntincircumcisi cum interfectis gladio et sustulerunt confusionem suam cum his, quidescendunt in lacum.
31 אֹותָם יִרְאֶה פַרְעֹה וְנִחַם עַל־כָּל־ [הֲמֹונֹה כ] (הֲמֹונֹו ק) חַלְלֵי־חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל־חֵילֹו נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה	31 Videbit eos pharao et consolabitur super universa pompa sua. Interfecti suntgladio pharaonis et omnis exercitus eius, ait Dominus Deus,
32 כִּי־נָתַתִּי אֶת־ [חִתִּיתֹו כ] (חִתִּיתִי ק) בְּאֶרֶץ חַיִּים וְהֻשְׁכַּב בְּתֹוךְ עֲרֵלִים אֶת־חַלְלֵי־חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל־הֲמֹונֹה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ פ	32 quia dediterrorem meum in terra viventium; et prostratus est in medio incircumcisorum cuminterfectis gladio pharaonis et omnis pompa eius ”, ait Dominus Deus.