Micà (מיכה) - Michea 28

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2 בֶּן־אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה־אָמַר ׀ אֲדֹנָי יְהֹוִה יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי מֹושַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים וְאַתָּה אָדָם וְלֹא־אֵל וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱלֹהִים	2 בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים
3 הִנֵּה חָכָם אַתָּה [מִדָּנִאֵל כ] (מִדָּנִיאֵל ק) כָּל־סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ	3 הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך
4 בְּחָכְמָתְךָ וּבִתְבוּנָתְךָ עָשִׂיתָ לְּךָ חָיִל וַתַּעַשׂ זָהָב וָכֶסֶף בְּאֹוצְרֹותֶיךָ	4 בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך
5 בְּרֹב חָכְמָתְךָ בִּרְכֻלָּתְךָ הִרְבִּיתָ חֵילֶךָ וַיִּגְבַּהּ לְבָבְךָ בְּחֵילֶךָ׃ ס	5 ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך
6 לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן תִּתְּךָ אֶת־לְבָבְךָ כְּלֵב אֱלֹהִים	6 לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים
7 לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ זָרִים עָרִיצֵי גֹּויִם וְהֵרִיקוּ חַרְבֹותָם עַל־יְפִי חָכְמָתֶךָ וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ	7 לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך
8 לַשַּׁחַת יֹורִדוּךָ וָמַתָּה מְמֹותֵי חָלָל בְּלֵב יַמִּים	8 לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים
9 הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי לִפְנֵי הֹרְגֶךָ וְאַתָּה אָדָם וְלֹא־אֵל בְּיַד מְחַלְלֶיךָ	9 האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך
10 מֹותֵי עֲרֵלִים תָּמוּת בְּיַד־זָרִים כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ ס	10 מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה
11 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	11 ויהי דבר יהוה אלי לאמר
12 בֶּן־אָדָם שָׂא קִינָה עַל־מֶלֶךְ צֹור וְאָמַרְתָּ לֹּו כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה חֹותֵם תָּכְנִית מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי	12 בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי
13 בְּעֵדֶן גַּן־אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל־אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיֹום הִבָּרַאֲךָ כֹּונָנוּ	13 בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו
14 אַתְּ־כְּרוּב מִמְשַׁח הַסֹּוכֵךְ וּנְתַתִּיךָ בְּהַר קֹדֶשׁ אֱלֹהִים הָיִיתָ בְּתֹוךְ אַבְנֵי־אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ	14 את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת
15 תָּמִים אַתָּה בִּדְרָכֶיךָ מִיֹּום הִבָּרְאָךְ עַד־נִמְצָא עַוְלָתָה בָּךְ	15 תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך
16 בְּרֹב רְכֻלָּתְךָ מָלוּ תֹוכְךָ חָמָס וַתֶּחֱטָא וָאֶחַלֶּלְךָ מֵהַר אֱלֹהִים וָאַבֶּדְךָ כְּרוּב הַסֹּכֵךְ מִתֹּוךְ אַבְנֵי־אֵשׁ	16 ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש
17 גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל־יִפְעָתֶךָ עַל־אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָךְ	17 גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך
18 מֵרֹב עֲוֹנֶיךָ בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ חִלַּלְתָּ מִקְדָּשֶׁיךָ וָאֹוצִא־אֵשׁ מִתֹּוכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ וָאֶתֶּנְךָ לְאֵפֶר עַל־הָאָרֶץ לְעֵינֵי כָּל־רֹאֶיךָ	18 מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך
19 כָּל־יֹודְעֶיךָ בָּעַמִּים שָׁמְמוּ עָלֶיךָ בַּלָּהֹות הָיִיתָ וְאֵינְךָ עַד־עֹולָם׃ פ	19 כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם
20 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	20 ויהי דבר יהוה אלי לאמר
21 בֶּן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־צִידֹון וְהִנָּבֵא עָלֶיהָ	21 בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה
22 וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי עָלַיִךְ צִידֹון וְנִכְבַּדְתִּי בְּתֹוכֵךְ וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה בַּעֲשֹׂותִי בָהּ שְׁפָטִים וְנִקְדַּשְׁתִּי בָהּ	22 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה
23 וְשִׁלַּחְתִּי־בָהּ דֶּבֶר וָדָם בְּחוּצֹותֶיהָ וְנִפְלַל חָלָל בְּתֹוכָהּ בְּחֶרֶב עָלֶיהָ מִסָּבִיב וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה	23 ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה
24 וְלֹא־יִהְיֶה עֹוד לְבֵית יִשְׂרָאֵל סִלֹּון מַמְאִיר וְקֹוץ מַכְאִב מִכֹּל סְבִיבֹתָם הַשָּׁאטִים אֹותָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה׃ ס	24 ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה
25 כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּקַבְּצִי ׀ אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן־הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגֹּויִם וְיָשְׁבוּ עַל־אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב	25 כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב
26 וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח בַּעֲשֹׂותִי שְׁפָטִים בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבֹותָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם׃ ס	26 וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם