Amos (עמוס) - Amos 38

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן־מַתָּן וּגְדַלְיָהוּ בֶּן־פַּשְׁחוּר וְיוּכַל בֶּן־שֶׁלֶמְיָהוּ וּפַשְׁחוּר בֶּן־מַלְכִּיָּה אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶל־כָּל־הָעָם לֵאמֹר׃ ס	1 Audivit autem Saphatias fi lius Matthan et Godolias fi lius Phassur etIuchal filius Selemiae et Phassur filius Melchiae sermones, quos Ieremiasloquebatur ad omnem populum dicens:
2 כֹּה אָמַר יְהוָה הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיֹּצֵא אֶל־הַכַּשְׂדִּים [יִחְיֶה כ] (וְחָיָה ק) וְהָיְתָה־לֹּו נַפְשֹׁו לְשָׁלָל וָחָי׃ ס	2 “ Haec dicit Dominus: Quicumque manseritin civitate hac, morietur gladio et fame et peste; qui autem profugerit adChaldaeos, vivet, et erit anima eius quasi spolium et vivet.
3 כֹּה אָמַר יְהוָה הִנָּתֹן תִּנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד חֵיל מֶלֶךְ־בָּבֶל וּלְכָדָהּ	3 Haec dicitDominus: Certe tradetur civitas haec in manu exercitus regis Babylonis, etcapiet eam ”.
4 וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל־הַמֶּלֶךְ יוּמַת נָא אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה כִּי־עַל־כֵּן הוּא־מְרַפֵּא אֶת־יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים ׀ בָּעִיר הַזֹּאת וְאֵת יְדֵי כָל־הָעָם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי ׀ הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ דֹרֵשׁ לְשָׁלֹום לָעָם הַזֶּה כִּי אִם־לְרָעָה	4 Et dixerunt principes regi: “ Rogamus, ut occidatur homo iste; de industriaenim dissolvit manus virorum bellantium, qui remanserunt in civitate hac, etmanus universi populi loquens ad eos iuxta verba haec; siquidem homo iste nonquaerit pacem populo huic sed malum ”.
5 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ הִנֵּה־הוּא בְּיֶדְכֶם כִּי־אֵין הַמֶּלֶךְ יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר	5 Et dixit rex Sedecias: “ Ecce ipsein manibus vestris est; nequit enim rex vobis quidquam negare ”.
6 וַיִּקְחוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתֹו אֶל־הַבֹּור ׀ מַלְכִּיָּהוּ בֶן־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וּבַבֹּור אֵין־מַיִם כִּי אִם־טִיט וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט׃ ס	6 Tuleruntergo Ieremiam et proiecerunt eum in lacum Melchiae filii regis, qui erat investibulo custodiae. Et submiserunt Ieremiam funibus. Et in lacu non erat aquased lutum; descendit itaque Ieremias in caenum.
7 וַיִּשְׁמַע עֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס וְהוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ כִּי־נָתְנוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ אֶל־הַבֹּור וְהַמֶּלֶךְ יֹושֵׁב בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן	7 Audivit autem Abdemelech Aethiops, vir eunuchus, qui erat in domo regis, quodmisissent Ieremiam in lacum; porro rex sedebat in porta Beniamin.
8 וַיֵּצֵא עֶבֶד־מֶלֶךְ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְדַבֵּר אֶל־הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר	8 Et egressusest Abdemelech de domo regis et locutus est ad regem dicens:
9 אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הֵרֵעוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשׂוּ לְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֵת אֲשֶׁר־הִשְׁלִיכוּ אֶל־הַבֹּור וַיָּמָת תַּחְתָּיו מִפְּנֵי הָרָעָב כִּי אֵין הַלֶּחֶם עֹוד בָּעִיר	9 “ Domine mirex, malefecerunt viri isti omnia, quaecumque perpetrarunt contra Ieremiamprophetam, mittentes eum in lacum, ut moriatur ibi fame; non sunt enim panesultra in civitate ”.
10 וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֵת עֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר קַח בְּיָדְךָ מִזֶּה שְׁלֹשִׁים אֲנָשִׁים וְהַעֲלִיתָ אֶת־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִן־הַבֹּור בְּטֶרֶם יָמוּת	10 Praecepit itaque rex Abdemelech Aethiopi dicens: “Tolle tecum hinc triginta viros et leva Ieremiam prophetam de lacu, antequammoriatur ”.
11 וַיִּקַּח ׀ עֶבֶד־מֶלֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁים בְּיָדֹו וַיָּבֹא בֵית־הַמֶּלֶךְ אֶל־תַּחַת הָאֹוצָר וַיִּקַּח מִשָּׁם בְּלֹויֵ [הַסְּחָבֹות כ] (סְחָבֹות ק) וּבְלֹויֵ מְלָחִים וַיְשַׁלְּחֵם אֶל־יִרְמְיָהוּ אֶל־הַבֹּור בַּחֲבָלִים	11 Assumptis ergo Abdemelech secum viris, ingressus est domumregis, in conclave, quod erat sub thesauro, et tulit inde pannos ex vestibusveteribus et scissis et submisit eos ad Ieremiam in lacum per funiculos.
12 וַיֹּאמֶר עֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אֶל־יִרְמְיָהוּ שִׂים נָא בְּלֹואֵי הַסְּחָבֹות וְהַמְּלָחִים תַּחַת אַצִּלֹות יָדֶיךָ מִתַּחַת לַחֲבָלִים וַיַּעַשׂ יִרְמְיָהוּ כֵּן	12 Dixitque Abdemelech Aethiops ad Ieremiam: “ Pone veteres pannos et haec scissasub scapuli et postea funes ”. Fecit ergo Ieremias sic;
13 וַיִּמְשְׁכוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וַיַּעֲלוּ אֹתֹו מִן־הַבֹּור וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה׃ ס	13 et extraxeruntIeremiam funibus et eduxerunt eum de lacu. Mansit autem Ieremias in vestibulocustodiae.
14 וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיִּקַּח אֶת־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֵלָיו אֶל־מָבֹוא הַשְּׁלִישִׁי אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־יִרְמְיָהוּ שֹׁאֵל אֲנִי אֹתְךָ דָּבָר אַל־תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר	14 Et misit rex Sedecias et tulit ad se Ieremiam prophetam ad ostium tertium,quod erat in domo Domini; et dixit rex ad Ieremiam: “Interrogo ego tesermonem, ne abscondas a me aliquid ”.
15 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל־צִדְקִיָּהוּ כִּי אַגִּיד לְךָ הֲלֹוא הָמֵת תְּמִיתֵנִי וְכִי אִיעָצְךָ לֹא תִשְׁמַע אֵלָי	15 Dixit autem Ieremias ad Sedeciam:“ Si annuntiavero tibi, numquid non interficies me? Et si consilium dederotibi, non me audies ”.
16 וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶל־יִרְמְיָהוּ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר חַי־יְהוָה [אֶת כ] אֲשֶׁר עָשָׂה־לָנוּ אֶת־הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת אִם־אֲמִיתֶךָ וְאִם־אֶתֶּנְךָ בְּיַד הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר מְבַקְשִׁים אֶת־נַפְשֶׁךָ׃ ס	16 Iuravit ergo rex Sedecias Ieremiae clam dicens: “Vivit Dominus, qui fecit nobis animam hanc, non occidam te et non tradam te inmanu virorum istorum, qui quaerunt animam tuam ”.
17 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל־צִדְקִיָּהוּ כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִם־יָצֹא תֵצֵא אֶל־שָׂרֵי מֶלֶךְ־בָּבֶל וְחָיְתָה נַפְשֶׁךָ וְהָעִיר הַזֹּאת לֹא תִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ וְחָיִתָה אַתָּה וּבֵיתֶךָ	17 Et dixit Ieremias adSedeciam: “ Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Si profectus exierisad principes regis Babylonis, vivet anima tua, et civitas haec non succendeturigni, et salvus eris tu et domus tua;
18 וְאִם לֹא־תֵצֵא אֶל־שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְנִתְּנָה הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים וּשְׂרָפוּהָ בָּאֵשׁ וְאַתָּה לֹא־תִמָּלֵט מִיָּדָם׃ ס	18 si autem non exieris ad principes regisBabylonis, tradetur civitas haec in manu Chaldaeorum, et succendent eam igni, ettu non effugies de manu eorum ”.
19 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶל־יִרְמְיָהוּ אֲנִי דֹאֵג אֶת־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נָפְלוּ אֶל־הַכַּשְׂדִּים פֶּן־יִתְּנוּ אֹתִי בְּיָדָם וְהִתְעַלְּלוּ־בִי׃ פ	19 Et dixit rex Sedecias ad Ieremiam: “Sollicitus sum propter Iudaeos, qui transfugerunt ad Chaldaeos, ne forte tradarin manus eorum, et illudant mihi ”.
20 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ לֹא יִתֵּנוּ שְׁמַע־נָא ׀ בְּקֹול יְהוָה לַאֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ וְיִיטַב לְךָ וּתְחִי נַפְשֶׁךָ	20 Respondit autem Ieremias: “ Non tetradent; audi, quaeso, vocem Domini, quam ego loquor ad te, et bene tibi erit,et vivet anima tua.
21 וְאִם־מָאֵן אַתָּה לָצֵאת זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הִרְאַנִי יְהוָה	21 Quod si nolueris egredi, iste est sermo, quem ostenditmihi Dominus:
22 וְהִנֵּה כָל־הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בְּבֵית מֶלֶךְ־יְהוּדָה מוּצָאֹות אֶל־שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְהֵנָּה אֹמְרֹות הִסִּיתוּךָ וְיָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ הָטְבְּעוּ בַבֹּץ רַגְלֶךָ נָסֹגוּ אָחֹור	22 Ecce omnes mulieres, quae remanserunt in domo regis Iudae,educentur ad principes regis Babylonis et ipsae dicent: “Seduxerunt te et praevaluerunt adversum te viri pacifici tui; demersi sunt in caeno pedes tui, illi autem recesserunt a te”.
23 וְאֶת־כָּל־נָשֶׁיךָ וְאֶת־בָּנֶיךָ מֹוצִאִים אֶל־הַכַּשְׂדִּים וְאַתָּה לֹא־תִמָּלֵט מִיָּדָם כִּי בְיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל תִּתָּפֵשׂ וְאֶת־הָעִיר הַזֹּאת תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ׃ פ	23 Et omnes uxores tuae et filii tui educentur ad Chaldaeos, et non effugiesmanus eorum, sed in manu regis Babylonis capieris; et civitatem hanc comburetigni ”.
24 וַיֹּאמֶר צִדְקִיָּהוּ אֶל־יִרְמְיָהוּ אִישׁ אַל־יֵדַע בַּדְּבָרִים־הָאֵלֶּה וְלֹא תָמוּת	24 Dixit ergo Sedecias ad Ieremiam: “ Nullus sciat verba haec, et nonmorieris.
25 וְכִי־יִשְׁמְעוּ הַשָּׂרִים כִּי־דִבַּרְתִּי אִתָּךְ וּבָאוּ אֵלֶיךָ וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ הַגִּידָה־נָּא לָנוּ מַה־דִּבַּרְתָּ אֶל־הַמֶּלֶךְ אַל־תְּכַחֵד מִמֶּנּוּ וְלֹא נְמִיתֶךָ וּמַה־דִּבֶּר אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ	25 Si autem audierint principes quia locutus sum tecum, et venerint adte et dixerint tibi: “Indica nobis, quid locutus sis cum rege, ne celes nos,et non te interficiemus, et quid locutus est tecum rex”,
26 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם מַפִּיל־אֲנִי תְחִנָּתִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִלְתִּי הֲשִׁיבֵנִי בֵּית יְהֹונָתָן לָמוּת שָׁם׃ פ	26 dices ad eos: “Prostraviego preces meas coram rege, ne me reduci iuberet in domum Ionathan, et ibimorerer” ”.
27 וַיָּבֹאוּ כָל־הַשָּׂרִים אֶל־יִרְמְיָהוּ וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתֹו וַיַּגֵּד לָהֶם כְּכָל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיַּחֲרִשׁוּ מִמֶּנּוּ כִּי לֹא־נִשְׁמַע הַדָּבָר׃ פ	27 Venerunt ergo omnes principes ad Ieremiam et interrogaverunteum, et locutus est eis iuxta omnia verba, quae praeceperat ei rex; etcessaverunt ab eo: nihil enim fuerat auditum.
28 וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה עַד־יֹום אֲשֶׁר־נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם ס וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם׃ פ	28 Mansit vero Ieremias investibulo custodiae usque ad diem, quo capta est Ierusalem. Et factum est ut caperetur Ierusalem.