Joel (יואל) - Gioele 43

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וְעַתָּה כֹּה־אָמַר יְהוָה בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל אַל־תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי־אָתָּה	1 Et nunc hæc dicit Dominus creans te, Jacob, et formans te, Israël : Noli timere, quia redemi te, et vocavi te nomine tuo : meus es tu.
2 כִּי־תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ־אָנִי וּבַנְּהָרֹות לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי־תֵלֵךְ בְּמֹו־אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר־בָּךְ	2 Cum transieris per aquas, tecum ero, et flumina non operient te ; cum ambulaveris in igne, non combureris, et flamma non ardebit in te.
3 כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל מֹושִׁיעֶךָ נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ	3 Quia ego Dominus Deus tuus, Sanctus Israël, salvator tuus, dedi propitiationem tuam Ægyptum, Æthopiam, et Saba, pro te.
4 מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ	4 Ex quo honorabilis factus es in oculis meis, et gloriosus, ego dilexi te, et dabo homines pro te, et populos pro anima tua.
5 אַל־תִּירָא כִּי אִתְּךָ־אָנִי מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ	5 Noli timere, quia ego tecum sum ; ab oriente adducam semen tuum, et ab occidente congregabo te.
6 אֹמַר לַצָּפֹון תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל־תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחֹוק וּבְנֹותַי מִקְצֵה הָאָרֶץ	6 Dicam aquiloni : Da ; et austro : Noli prohibere : affer filios meos de longinquo, et filias meas ab extremis terræ.
7 כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבֹודִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף־עֲשִׂיתִיו	7 Et omnem qui invocat nomen meum, in gloriam meam creavi eum, formavi eum, et feci eum.
8 הֹוצִיא עַם־עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ וְחֵרְשִׁים וְאָזְנַיִם לָמֹו	8 Educ foras populum cæcum, et oculos habentem ; surdum, et aures ei sunt.
9 כָּל־הַגֹּויִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת וְרִאשֹׁנֹות יַשְׁמִיעֻנוּ יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת	9 Omnes gentes congregatæ sunt simul, et collectæ sunt tribus. Quis in vobis annuntiet istud, et quæ prima sunt audire nos faciet ? Dent testes eorum, justificentur, et audiant, et dicant : Vere.
10 אַתֶּם עֵדַי נְאֻם־יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי־אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא־נֹוצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה׃ ס	10 Vos testes mei, dicit Dominus, et servus meus quem elegi : ut sciatis, et credatis mihi, et intelligatis quia ego ipse sum ; ante me non est formatus Deus, et post me non erit.
11 אָנֹכִי אָנֹכִי יְהוָה וְאֵין מִבַּלְעָדַי מֹושִׁיעַ	11 Ego sum, ego sum Dominus, et non est absque me salvator.
12 אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהֹושַׁעְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי וְאֵין בָּכֶם זָר וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם־יְהוָה וַאֲנִי־אֵל	12 Ego annuntiavi, et salvavi ; auditum feci, et non fuit in vobis alienus : vos testes mei, dicit Dominus, et ego Deus.
13 גַּם־מִיֹּום אֲנִי הוּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל אֶפְעַל וּמִי יְשִׁיבֶנָּה׃ ס	13 Et ab initio ego ipse, et non est qui de manu mea eruat. Operabor, et quis avertet illud ?
14 כֹּה־אָמַר יְהוָה גֹּאַלְכֶם קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וְהֹורַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם וְכַשְׂדִּים בָּאֳנִיֹּות רִנָּתָם	14 Hæc dicit Dominus, redemptor vester, Sanctus Israël : Propter vos misi in Babylonem, et detraxi vectes universos, et Chaldæos in navibus suis gloriantes.
15 אֲנִי יְהוָה קְדֹושְׁכֶם בֹּורֵא יִשְׂרָאֵל מַלְכְּכֶם׃ ס	15 Ego Dominus, Sanctus vester, creans Israël, rex vester.
16 כֹּה אָמַר יְהוָה הַנֹּותֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה	16 Hæc dicit Dominus, qui dedit in mari viam, et in aquis torrentibus semitam ;
17 הַמֹּוצִיא רֶכֶב־וָסוּס חַיִל וְעִזּוּז יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל־יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ	17 qui eduxit quadrigam et equum, agmen et robustum : simul obdormierunt, nec resurgent ; contriti sunt quasi linum, et extincti sunt.
18 אַל־תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנֹות וְקַדְמֹנִיֹּות אַל־תִּתְבֹּנָנוּ	18 Ne memineritis priorum, et antiqua ne intueamini.
19 הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח הֲלֹוא תֵדָעוּהָ אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בִּישִׁמֹון נְהָרֹות	19 Ecce ego facio nova, et nunc orientur, utique cognoscetis ea : ponam in deserto viam, et in invio flumina.
20 תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה תַּנִּים וּבְנֹות יַעֲנָה כִּי־נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם נְהָרֹות בִּישִׁימֹן לְהַשְׁקֹות עַמִּי בְחִירִי	20 Glorificabit me bestia agri, dracones, et struthiones : quia dedi in deserto aquas, flumina in invio, ut darem potum populo meo, electo meo.
21 עַם־זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ׃ ס	21 Populum istum formavi mihi : laudem meam narrabit.
22 וְלֹא־אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי־יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל	22 Non me invocasti, Jacob, nec laborasti in me, Israël.
23 לֹא־הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הֹוגַעְתִּיךָ בִּלְבֹונָה	23 Non obtulisti mihi arietem holocausti tui, et victimis tuis non glorificasti me ; non te servire feci in oblatione, nec laborem tibi præbui in thure.
24 לֹא־קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הֹוגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ׃ ס	24 Non emisti mihi argento calamum, et adipe victimarum tuarum non inebriasti me : verumtamen servire me fecisti in peccatis tuis ; præbuisti mihi laborem in iniquitatibus tuis.
25 אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר	25 Ego sum, ego sum ipse qui deleo iniquitates tuas propter me, et peccatorum tuorum non recordabor.
26 הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק	26 Reduc me in memoriam, et judicemur simul : narra si quid habes ut justificeris.
27 אָבִיךָ הָרִאשֹׁון חָטָא וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי	27 Pater tuus primus peccavit, et interpretes tui prævaricati sunt in me :
28 וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְאֶתְּנָה לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים׃ ס	28 et contaminavi principes sanctos ; dedi ad internecionem Jacob, et Israël in blasphemiam.