Joel (יואל) - Gioele 32

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ־מֶלֶךְ וּלְשָׂרִים לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ	1 Ecce in iustitia regnabit rex, et principes in iudicio praee runt.
2 וְהָיָה־אִישׁ כְּמַחֲבֵא־רוּחַ וְסֵתֶר זָרֶם כְּפַלְגֵי־מַיִם בְּצָיֹון כְּצֵל סֶלַע־כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה	2 Et erit vir sicut latibulum a vento et refugium a tempestate, sicut rivi aquarum in sitiente terra et umbra petrae magnae in terra arida.
3 וְלֹא תִשְׁעֶינָה עֵינֵי רֹאִים וְאָזְנֵי שֹׁמְעִים תִּקְשַׁבְנָה	3 Non caligabunt oculi videntium, et aures audientium diligenter auscultabunt,
4 וּלְבַב נִמְהָרִים יָבִין לָדָעַת וּלְשֹׁון עִלְּגִים תְּמַהֵר לְדַבֵּר צָחֹות	4 et cor stultorum intelleget scientiam, et lingua balborum velociter loquetur et plane.
5 לֹא־יִקָּרֵא עֹוד לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שֹׁועַ	5 Non vocabitur ultra is, qui insipiens est, nobilis, neque fraudulentus appellabitur maior;
6 כִּי נָבָל נְבָלָה יְדַבֵּר וְלִבֹּו יַעֲשֶׂה־אָוֶן לַעֲשֹׂות חֹנֶף וּלְדַבֵּר אֶל־יְהוָה תֹּועָה לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵב וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִיר	6 stultus enim fatua loquitur, et cor eius cogitat iniquitatem, ut perficiat impietatem et loquatur contra Dominum errores et vacuam faciat animam esurientem et potum sitienti auferat.
7 וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמֹּות יָעָץ לְחַבֵּל [עֲנָוִים כ] (עֲנִיִּים ק) בְּאִמְרֵי־שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיֹון מִשְׁפָּט	7 Fraudulenti fraudes pessimae sunt; ipse enim cogitationes concinnat ad perdendos mites in sermone mendaci, etiam quando pauper iudicium vindicat.
8 וְנָדִיב נְדִיבֹות יָעָץ וְהוּא עַל־נְדִיבֹות יָקוּם׃ פ	8 Nobilis vero consilia nobilia dat et ipse ad nobilia assurget.
9 נָשִׁים שַׁאֲנַנֹּות קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קֹולִי בָּנֹות בֹּטחֹות הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי	9 Mulieres vanae, surgite, audite vocem meam; filiae confidentes, percipite auribus eloquium meum.
10 יָמִים עַל־שָׁנָה תִּרְגַּזְנָה בֹּטְחֹות כִּי כָּלָה בָצִיר אֹסֶף בְּלִי יָבֹוא	10 Post dies enim et annum vos pavebitis confidentes; consummata est enim vindemia, collectio ultra non veniet.
11 חִרְדוּ שַׁאֲנַנֹּות רְגָזָה בֹּטְחֹות פְּשֹׁטָה וְעֹרָה וַחֲגֹורָה עַל־חֲלָצָיִם	11 Obstupescite, vanae; pavete, confidentes, exuite vos et nudate vos, accingite lumbos vestros.
12 עַל־שָׁדַיִם סֹפְדִים עַל־שְׂדֵי־חֶמֶד עַל־גֶּפֶן פֹּרִיָּה	12 Super ubera plangite, super regione desiderabili, super vinea fertili.
13 עַל אַדְמַת עַמִּי קֹוץ שָׁמִיר תַּעֲלֶה כִּי עַל־כָּל־בָּתֵּי מָשֹׂושׂ קִרְיָה עַלִּיזָה	13 Super humum populi mei spinae et vepres ascendent, super omnes domos gaudii, super civitatem exsultantem.
14 כִּי־אַרְמֹון נֻטָּשׁ הֲמֹון עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרֹות עַד־עֹולָם מְשֹׂושׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים	14 Domus enim dimissa est; multitudo urbis relicta est, Ophel et Bahan erunt speluncae usque in aeternum, gaudium onagrorum, pascua gregum,
15 עַד־יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרֹום וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל [וְכַרְמֶל כ] (וְהַכַּרְמֶל ק) לַיַּעַר יֵחָשֵׁב	15 donec effundatur super nos spiritus de excelso. Et erit desertum in hortum, et hortus in saltum reputabitur,
16 וְשָׁכַן בַּמִּדְבָּר מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל תֵּשֵׁב	16 et habitabit in solitudine iudicium, et iustitia in horto sedebit;
17 וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלֹום וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד־עֹולָם	17 et erit opus iustitiae pax, et cultus iustitiae silentium, et securitas usque in sempiternum.
18 וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלֹום וּבְמִשְׁכְּנֹות מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנֹּות	18 Et sedebit populus meus in habitatione pacis et in tabernaculis fiduciae et in locis securis.
19 וּבָרַד בְּרֶדֶת הַיָּעַר וּבַשִּׁפְלָה תִּשְׁפַּל הָעִיר	19 Et penitus cadet saltus, et profunde deprimetur civitas.
20 אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל־כָּל־מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל־הַשֹּׁור וְהַחֲמֹור׃ ס	20 Beati, qui seminatis super omnes aquas, immittentes pedem bovis et asini.