Joel (יואל) - Gioele 14

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 כִּי יְרַחֵם יְהוָה אֶת־יַעֲקֹב וּבָחַר עֹוד בְּיִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָם עַל־אַדְמָתָם וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל־בֵּית יַעֲקֹב	1 Miserebitur enim Dominus Iacob et eliget adhuc de Israel et requiescere eos faciet super humum suam; adiungetur advena ad eos et adhaerebit domui Iacob.
2 וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל־מְקֹומָם וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית־יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת יְהוָה לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחֹות וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶם׃ ס	2 Et tenebunt eos populi et adducent eos in locum suum; et possidebit eos domus Israel super terram Domini in servos et ancillas; et erunt capientes eos, qui se ceperant, et subicient exactores suos.
3 וְהָיָה בְּיֹום הָנִיחַ יְהוָה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן־הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד־בָּךְ	3 Et erit in die illa: cum requiem dederit tibi Dominus a labore tuo et a concussione tua et a servitute dura, qua ante servisti,
4 וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל־מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה	4 proferes parabolam istam contra regem Babylonis et dices: “ Quomodo cessavit exactor, quievit oppressio?
5 שָׁבַר יְהוָה מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים	5 Contrivit Dominus baculum impiorum, virgam dominantium,
6 מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה רֹדֶה בָאַף גֹּויִם מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ	6 caedentem populos in indignatione plaga sine remissione, subicientem in furore gentes persecutione sine fine.
7 נָחָה שָׁקְטָה כָּל־הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה	7 Conquievit et siluit omnis terra, gavisa est, et exsultaverunt.
8 גַּם־בְּרֹושִׁים שָׂמְחוּ לְךָ אַרְזֵי לְבָנֹון מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא־יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ	8 Abietes quoque laetatae sunt super te, et cedri Libani: “Ex quo dormisti, non ascendit, qui succidat nos”.
9 שְׁאֹול מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בֹּואֶךָ עֹורֵר לְךָ רְפָאִים כָּל־עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאֹותָם כֹּל מַלְכֵי גֹויִם	9 Infernus subter conturbatus est in occursum adventus tui; suscitat tibi umbras, omnes principes terrae surgere fecit de soliis suis, omnes reges nationum.
10 כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ גַּם־אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמֹונוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ	10 Universi respondebunt et dicent tibi: “Et tu vulneratus es sicut nos, nostri similis effectus es”.
11 הוּרַד שְׁאֹול גְאֹונֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תֹּולֵעָה	11 Detracta est ad inferos superbia tua, sonitus nablorum tuorum; subter te sternitur tinea, et operimentum tuum sunt vermes.
12 אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חֹולֵשׁ עַל־גֹּויִם	12 Quomodo cecidisti de caelo, lucifer, fili aurorae? Deiectus es in terram, qui deiciebas gentes,
13 וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכֹוכְבֵי־אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר־מֹועֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפֹון	13 qui dicebas in corde tuo: “In caelum conscendam, super astra Dei exaltabo solium meum, sedebo in monte conventus in lateribus aquilonis;
14 אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיֹון	14 ascendam super altitudinem nubium, similis ero Altissimo”.
15 אַךְ אֶל־שְׁאֹול תּוּרָד אֶל־יַרְכְּתֵי־בֹור	15 Verumtamen ad infernum detractus es, in profundum laci.
16 רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבֹּונָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכֹות	16 Qui te viderint, te intuentur teque prospicient: “Numquid iste est vir, qui conturbavit terram, qui concussit regna,
17 שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא־פָתַח בָּיְתָה	17 qui posuit orbem desertum et urbes eius destruxit, vinctis eius non aperuit carcerem?
18 כָּל־מַלְכֵי גֹויִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבֹוד אִישׁ בְּבֵיתֹו	18 Omnes reges gentium universi dormiunt in gloria, vir in domo sua;
19 וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יֹורְדֵי אֶל־אַבְנֵי־בֹור כְּפֶגֶר מוּבָס	19 tu autem proiectus es de sepulcro tuo quasi stirps abominabilis, obvolutus cum his, qui interfecti sunt gladio et descenderunt ad lapides sepulcri, quasi cadaver conculcatum.
20 לֹא־תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה כִּי־אַרְצְךָ שִׁחַתָּ עַמְּךָ הָרָגְתָּ לֹא־יִקָּרֵא לְעֹולָם זֶרַע מְרֵעִים	20 Non habebis consortium cum eis in sepultura; tu enim terram tuam disperdidisti, tu populum tuum occidisti: non vocabitur in aeternum semen malefactorum.
21 הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבֹותָם בַּל־יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי־תֵבֵל עָרִים	21 Praeparate filios eius occisioni ob iniquitatem patrum suorum; ne consurgant, ut hereditent terram, neque impleant faciem orbis civitatum” ”.
22 וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם־יְהוָה	22 “ Et consurgam contra eos, dicit Dominus exercituum; et perdam Babylonis nomen et reliquias et germen et progeniem, dicit Dominus;
23 וְשַׂמְתִּיהָ לְמֹורַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי־מָיִם וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃ פ	23 et ponam eam in possessionem ericii et in paludes aquarum, et scopabo eam in scopa destructionis ”, dicit Dominus exercituum.
24 נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר אִם־לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם	24 Iuravit Dominus exercituum dicens: “ Profecto, ut putavi, ita erit; et quomodo mente tractavi, sic eveniet.
25 לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל־הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלֹּו וְסֻבֳּלֹו מֵעַל שִׁכְמֹו יָסוּר	25 Conteram Assyrium in terra mea et in montibus meis conculcabo eum; et auferetur ab eis iugum eius, et onus illius ab umero eorum tolletur ”.
26 זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל־כָּל־הָאָרֶץ וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה עַל־כָּל־הַגֹּויִם	26 Hoc consilium, quod initum est super omnem terram, et haec est manus extenta super universas gentes.
27 כִּי־יְהוָה צְבָאֹות יָעָץ וּמִי יָפֵר וְיָדֹו הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה׃ פ	27 Dominus enim exercituum decrevit, et quis poterit infirmare? Et manus eius extenta, et quis avertet eam?
28 בִּשְׁנַת־מֹות הַמֶּלֶךְ אָחָז הָיָה הַמַּשָּׂא הַזֶּה	28 In anno, quo mortuus est rex Achaz, factum est oraculum istud:
29 אַל־תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי־מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיֹו שָׂרָף מְעֹופֵף	29 “ Ne laeteris, Philisthaea omnis tu, quoniam comminuta est virga percussoris tui; de radice enim colubri egredietur regulus, et semen eius draco volans.
30 וְרָעוּ בְּכֹורֵי דַלִּים וְאֶבְיֹונִים לָבֶטַח יִרְבָּצוּ וְהֵמַתִּי בָרָעָב שָׁרְשֵׁךְ וּשְׁאֵרִיתֵךְ יַהֲרֹג	30 Et pascentur primogeniti egenorum, et pauperes fiducialiter requiescent; et interire faciam in fame radicem tuam et reliquias tuas interficiam.
31 הֵילִילִי שַׁעַר זַעֲקִי־עִיר נָמֹוג פְּלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי מִצָּפֹון עָשָׁן בָּא וְאֵין בֹּודֵד בְּמֹועָדָיו	31 Ulula, porta! Clama, civitas! Contremisce, Philisthaea omnis; ab aquilone enim fumus venit, et non est fugitivus in agminibus eius ”.
32 וּמַה־יַּעֲנֶה מַלְאֲכֵי־גֹוי כִּי יְהוָה יִסַּד צִיֹּון וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמֹּו׃ ס	32 Et quid respondebitur nuntiis gentis? “ Quia Dominus fundavit Sion, et in ipsam confugiunt pauperes populi eius ”.