1 מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי יֹונֵק שְׁדֵי אִמִּי אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ גַּם לֹא־יָבוּזוּ לִי | 1 מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי |
2 אֶנְהָגֲךָ אֲבִיאֲךָ אֶל־בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי | 2 אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמני |
3 שְׂמֹאלֹו תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינֹו תְּחַבְּקֵנִי | 3 שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני |
4 הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנֹות יְרוּשָׁלִָם מַה־תָּעִירוּ ׀ וּמַה־תְּעֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃ ס | 4 השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ |
5 מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר מִתְרַפֶּקֶת עַל־דֹּודָהּ תַּחַת הַתַּפּוּחַ עֹורַרְתִּיךָ מָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ | 5 מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך |
6 שִׂימֵנִי כַחֹותָם עַל־לִבֶּךָ כַּחֹותָם עַל־זְרֹועֶךָ כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאֹול קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה | 6 שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה |
7 מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבֹּות אֶת־הָאַהֲבָה וּנְהָרֹות לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כָּל־הֹון בֵּיתֹו בָּאַהֲבָה בֹּוז יָבוּזוּ לֹו׃ ס | 7 מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו |
8 אָחֹות לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ מַה־נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיֹּום שֶׁיְּדֻבַּר־בָּהּ | 8 אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה |
9 אִם־חֹומָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם־דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז | 9 אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז |
10 אֲנִי חֹומָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלֹות אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמֹוצְאֵת שָׁלֹום׃ פ | 10 אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום |
11 כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמֹון נָתַן אֶת־הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים אִישׁ יָבִא בְּפִרְיֹו אֶלֶף כָּסֶף | 11 כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף |
12 כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת־פִּרְיֹו | 12 כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו |
13 הַיֹּושֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקֹולֵךְ הַשְׁמִיעִינִי | 13 היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני |
14 בְּרַח ׀ דֹּודִי וּדְמֵה־לְךָ לִצְבִי אֹו לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים | 14 ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים |
15 וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם עֹוד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תֹּועֵבֹות גְּדֹלֹות מֵאֵלֶּה | |
16 וַיָּבֵא אֹתִי אֶל־חֲצַר בֵּית־יְהוָה הַפְּנִימִית וְהִנֵּה־פֶתַח הֵיכַל יְהוָה בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ אֲחֹרֵיהֶם אֶל־הֵיכַל יְהוָה וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ | |
17 וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם הֲנָקֵל לְבֵית יְהוּדָה מֵעֲשֹׂות אֶת־הַתֹּועֵבֹות אֲשֶׁר עָשׂוּ־פֹה כִּי־מָלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ חָמָס וַיָּשֻׁבוּ לְהַכְעִיסֵנִי וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת־הַזְּמֹורָה אֶל־אַפָּם | |
18 וְגַם־אֲנִי אֶעֱשֶׂה בְחֵמָה לֹא־תָחֹוס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹל וְקָרְאוּ בְאָזְנַי קֹול גָּדֹול וְלֹא אֶשְׁמַע אֹותָם | |