Yehzqè'l (יחזקאל) - Ezechiele 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA MARTINI
1 אָנָה הָלַךְ דֹּודֵךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים אָנָה פָּנָה דֹודֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ	1 Il mio Diletto è disceso nel suo orto all'arcola degli aromati per pascolare negli orti, e cogliere de' gigli.
2 דֹּודִי יָרַד לְגַנֹּו לַעֲרוּגֹות הַבֹּשֶׂם לִרְעֹות בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שֹׁושַׁנִּים	2 Io al mio Diletto, e a me il Diletto mio, il quale tra' gigli pascola.
3 אֲנִי לְדֹודִי וְדֹודִי לִי הָרֹעֶה בַּשֹּׁושַׁנִּים׃ ס	3 Bella se' tu, o amica mia, soave,e splendida come Gerusalemme, terribile come un esercito messo in ordine di battaglia.
4 יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלֹות	4 Volgi da me gli occhi tuoi, perch'ei mi fecero sorvolare: i tuoi capelli come un gregge di capre, che spuntano dal Galaad.
5 הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן־הַגִּלְעָד	5 I tuoi denti come un gregge di pecorelle, che tornano dal lavatoio, tutte con parti gemelli, e sterile tra queste non è.
6 שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן־הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימֹות וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם	6 Come la scorza di melagrana, così le tue guance senza quello, che in te si nasconde.
7 כְּפֶלַח הָרִמֹּון רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ	7 Sessanta sono le regine, e ottanta le spose di secondo ordine, e le fanciulle sono senza numero.
8 שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכֹות וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמֹות אֵין מִסְפָּר	8 Una è la mia colomba, la mia perfetta, ella è unica della sua madre, eletta alla sua genitrice: la videro le donzelle, e beatissima la chiamarono; le regine, e le spose di secondo ordine, e la lodarono.
9 אַחַת הִיא יֹונָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיֹולַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנֹות וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכֹות וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ׃ ס	9 Chi è costei, che esce fuora come aurora sorgente, bella come la luna, eletta come il sole, terribile come un esercito messo in ordine di battaglia?
10 מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמֹו־שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלֹות׃ ס	10 Io discesi nell'orto delle noci per vedere i pomi delle valli, ed osservare se la vigna fosse fiorita, e se germogliassero i melagrani.
11 אֶל־גִּנַּת אֱגֹוז יָרַדְתִּי לִרְאֹות בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאֹות הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים	11 Io fui nell'ignoranza: l'anima mia mi conturbò per ragione dei cocchi di Aminadab.
12 לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי מַרְכְּבֹות עַמִּי־נָדִיב	12 Ritorna, ritorna, o Sulamitide ritorna, ritorna, affinchè non ti veggiamo.
13 וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה בִּהְיֹות חַלְלֵיהֶם בְּתֹוךְ גִּלּוּלֵיהֶם סְבִיבֹות מִזְבְּחֹותֵיהֶם אֶל כָּל־גִּבְעָה רָמָה בְּכֹל ׀ רָאשֵׁי הֶהָרִים וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל־אֵלָה עֲבֻתָּה מְקֹום אֲשֶׁר נָתְנוּ־שָׁם רֵיחַ נִיחֹחַ לְכֹל גִּלּוּלֵיהֶם
14 וְנָטִיתִי אֶת־יָדִי עֲלֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה מִמִּדְבַּר דִּבְלָתָה בְּכֹל מֹושְׁבֹותֵיהֶם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ פ