Eikhah (איכה ) - Lamentazioni 10

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NEW JERUSALEM
1 זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רֹוקֵחַ יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבֹוד סִכְלוּת מְעָט	1 One dead fly can spoil the scent-maker's oil: a grain of stupidity outweighs wisdom and glory.
2 לֵב חָכָם לִימִינֹו וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלֹו	2 The sage's heart leads him aright, the fool's leads him astray.
3 וְגַם־בַּדֶּרֶךְ [כְּשֶׁהַסָּכָל כ] (כְּשֶׁסָּכָל ק) הֹלֵךְ לִבֹּו חָסֵר וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא	3 A fool walks down the road, he has no wit -- and everyone remarks, 'How silly he is!'
4 אִם־רוּחַ הַמֹּושֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקֹומְךָ אַל־תַּנַּח כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדֹולִים	4 If the anger of the ruler rises against you, do not leave your post; composure mitigates grave offences.
5 יֵשׁ רָעָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט	5 One evil I observe under the sun: the sort of misjudgement to which rulers are prone-
6 נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרֹומִים רַבִּים וַעֲשִׁירִים בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ	6 fol y promoted to the top and the rich taking the lowest place.
7 רָאִיתִי עֲבָדִים עַל־סוּסִים וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל־הָאָרֶץ	7 I see slaves riding on horses and princes on foot like slaves.
8 חֹפֵר גּוּמָּץ בֹּו יִפֹּול וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ	8 He who digs a pit fal s into it, he who undermines a wal gets bitten by a snake,
9 מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם בֹּוקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם	9 he who quarries stones gets hurt by them, he who chops wood takes a risk from it.
10 אִם־קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא־פָנִים קִלְקַל וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרֹון הַכְשֵׁיר חָכְמָה	10 If, for want of sharpening, the blade is blunt, you have to work twice as hard; but it is the outcome that makes wisdom rewarding.
11 אִם־יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹוא־לָחַשׁ וְאֵין יִתְרֹון לְבַעַל הַלָּשֹׁון	11 If, for want of charming, the snake bites, the snake-charmer gets nothing out of it.
12 דִּבְרֵי פִי־חָכָם חֵן וְשִׂפְתֹות כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ	12 The sayings of a sage give pleasure, what a fool says procures his own ruin:
13 תְּחִלַּת דִּבְרֵי־פִיהוּ סִכְלוּת וְאַחֲרִית פִּיהוּ הֹולֵלוּת רָעָה	13 his words have their origin in stupidity and their ending in treacherous fol y.
14 וְהַסָּכָל יַרְבֶּה דְבָרִים לֹא־יֵדַע הָאָדָם מַה־שֶׁיִּהְיֶה וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מֵאַחֲרָיו מִי יַגִּיד לֹו	14 A fool talks a great deal, but none of us in fact can tel the future; what wil happen after us, who cantel ?
15 עֲמַל הַכְּסִילִים תְּיַגְּעֶנּוּ אֲשֶׁר לֹא־יָדַע לָלֶכֶת אֶל־עִיר	15 A fool finds hard work very tiring, he cannot even find his own way into town.
16 אִי־לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ	16 Woe to you, country with a lad for king, and where princes start feasting in the morning!
17 אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן־חֹורִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי	17 Happy the land whose king is nobly born, where princes eat at a respectable hour to keepthemselves strong and not merely to revel!
18 בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם יִדְלֹף הַבָּיִת	18 Thanks to idleness, the roof-tree gives way, thanks to carelessness, the house lets in the rain.
19 לִשְׂחֹוק עֹשִׂים לֶחֶם וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת־הַכֹּל	19 We give parties to enjoy ourselves, wine makes us cheerful and money has an answer for everything.
20 גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל־תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל־תְּקַלֵּל עָשִׁיר כִּי עֹוף הַשָּׁמַיִם יֹולִיךְ אֶת־הַקֹּול וּבַעַל [הַכְּנָפַיִם כ] (כְּנָפַיִם ק) יַגֵּיד דָּבָר	20 Do not abuse the king, even in thought, do not abuse a rich man, even in your bedroom, for a bird ofthe air might carry the news, a winged messenger might repeat what you have said.