Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 27

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 אַל־תִּתְהַלֵּל בְּיֹום מָחָר כִּי לֹא־תֵדַע מַה־יֵּלֶד יֹום	1 Ne glorieris in crastinum ignorans, quid superventura pariat dies.
2 יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא־פִיךָ נָכְרִי וְאַל־שְׂפָתֶיךָ	2 Laudet te alienus et non os tuum, extraneus et non labia tua.
3 כֹּבֶד־אֶבֶן וְנֵטֶל הַחֹול וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם	3 Grave est saxum et onerosa arena, sed ira stulti utroque gravior.
4 אַכְזְרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אָף וּמִי יַעֲמֹד לִפְנֵי קִנְאָה	4 Saevitas et erumpens furor, et coram zelo consistere quis poterit?
5 טֹובָה תֹּוכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת	5 Melior est manifesta correptio quam amor absconditus.
6 נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אֹוהֵב וְנַעְתָּרֹות נְשִׁיקֹות שֹׂונֵא	6 Veriora sunt vulnera diligentis quam fraudulenta oscula odientis.
7 נֶפֶשׁ בֵעָה תָּבוּס נֹפֶת וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל־מַר מָתֹוק	7 Anima saturata calcabit favum, et anima esuriens etiam amarum pro dulci sumet.
8 כְּצִפֹּור נֹודֶדֶת מִן־קִנָּהּ כֵּן־אִישׁ נֹודֵד מִמְּקֹומֹו	8 Sicut avis transmigrans de nido suo, sic vir errans longe a loco suo.
9 שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח־לֵב וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת־נָפֶשׁ	9 Unguento et ture delectatur cor et dulcedine amici in consilio ex animo.
10 רֵעֲךָ [וְרֵעֶה כ] (וְרֵעַ ק) אָבִיךָ אַל־תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל־תָּבֹוא בְּיֹום אֵידֶךָ טֹוב שָׁכֵן קָרֹוב מֵאָח רָחֹוק	10 Amicum tuum et amicum patris tui ne dimiseris et domum fratris tui ne ingrediaris in die afflictionis tuae. Melior est vicinus iuxta quam frater procul.
11 חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי דָבָר	11 Stude sapientiae, fili mi, et laetifica cor meum, ut possim exprobranti mihi respondere sermonem.
12 עָרוּם רָאָה רָעָה נִסְתָּר פְּתָאיִם עָבְרוּ נֶעֱנָשׁוּ	12 Astutus videns malum absconditus est; simplices transeuntes multati sunt.
13 קַח־בִּגְדֹו כִּי־עָרַב זָר וּבְעַד נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ	13 Tolle vestimentum eius, qui spopondit pro extraneo, et pro alienis aufer ei pignus.
14 מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ ׀ בְּקֹול גָּדֹול בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לֹו	14 Qui benedicit proximo suo voce grandi mane consurgens, maledictio reputabitur ei.
15 דֶּלֶף טֹורֵד בְּיֹום סַגְרִיר וְאֵשֶׁת [מִדֹונִים כ] (מִדְיָנִים ק) נִשְׁתָּוָה	15 Tecta perstillantia in die frigoris et litigiosa mulier comparantur;
16 צֹפְנֶיהָ צָפַן־רוּחַ וְשֶׁמֶן יְמִינֹו יִקְרָא	16 qui retinet eam, quasi qui ventum teneat, et oleum dextera sua tenere reperietur.
17 בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יָחַד וְאִישׁ יַחַד פְּנֵי־רֵעֵהוּ	17 Ferrum ferro exacuitur, et homo exacuit faciem amici sui.
18 נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד	18 Qui servat ficum, comedet fructus eius; et, qui custos est domini sui, glorificabitur.
19 כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב־הָאָדָם לָאָדָם	19 Quomodo in aqua facies prospicit ad faciem, sic cor hominis ad hominem.
20 שְׁאֹול [וַאֲבַדֹּה כ] (וַאֲבַדֹּו ק) לֹא תִשְׂבַּעְנָה וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה	20 Infernus et Perditio numquam implentur, similiter et oculi hominum insatiabiles.
21 מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלֹו	21 Quomodo probatur in conflatorio argentum et in fornace aurum, sic probatur homo ore laudantis.
22 אִם תִּכְתֹּושׁ־אֶת־הָאֱוִיל ׀ בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתֹוךְ הָרִיפֹות בַּעֱלִי לֹא־תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתֹּו׃ פ	22 Si pilo contuderis stultum in pila quasi ptisanas, non auferetur ab eo stultitia eius.
23 יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים	23 Diligenter agnosce vultum pecoris tui; appone cor tuum ad greges,
24 כִּי לֹא לְעֹולָם חֹסֶן וְאִם־נֵזֶר לְדֹור [דֹור כ] (וָדֹור׃ ק)	24 non enim habebis iugiter divitias. Num corona tribuetur in generationem et generationem?
25 גָּלָה חָצִיר וְנִרְאָה־דֶשֶׁא וְנֶאֶסְפוּ עִשְּׂבֹות הָרִים	25 Nudata sunt prata, et apparuerunt herbae virentes, et collecta sunt fena de montibus;
26 כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ וּמְחִיר דֶה עַתּוּדִים	26 agni ad vestimentum tuum, et haedi ad agri pretium;
27 וְדֵי ׀ חֲלֵב עִזִּים לְלַחְמְךָ לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ וְחַיִּים לְנַעֲרֹותֶיךָ	27 sufficiat tibi lac caprarum in cibum tuum et in cibum domus tuae et ad victum ancillis tuis.