Isaiah (ישעיה) - Isaia 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	SMITH VAN DYKE
1 לָמָּה רָגְשׁוּ גֹויִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ־רִיק	1 لماذا ارتجّت الامم وتفكّر الشعوب في الباطل‎.
2 יִתְיַצְּבוּ ׀ מַלְכֵי־אֶרֶץ וְרֹוזְנִים נֹוסְדוּ־יָחַד עַל־יְהוָה וְעַל־מְשִׁיחֹו	2 ‎قام ملوك الارض وتآمر الرؤساء معا على الرب وعلى مسيحه قائلين
3 נְנַתְּקָה אֶת־מֹוסְרֹותֵימֹו וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימֹו	3 لنقطع قيودهما ولنطرح عنا ربطهما
4 יֹושֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג־לָמֹו	4 الساكن في السموات يضحك. الرب يستهزئ بهم‎.
5 אָז יְדַבֵּר אֵלֵימֹו בְאַפֹּו וּבַחֲרֹונֹו יְבַהֲלֵמֹו	5 ‎حينئذ يتكلم عليهم بغضبه ويرجفهم بغيظه‎.
6 וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל־צִיֹּון הַר־קָדְשִׁי	6 ‎اما انا فقد مسحت ملكي على صهيون جبل قدسي
7 אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיֹּום יְלִדְתִּיךָ	7 اني اخبر من جهة قضاء الرب. قال لي انت ابني. انا اليوم ولدتك
8 שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גֹויִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי־אָרֶץ	8 اسألني فاعطيك الامم ميراثا لك واقاصي الارض ملكا لك‎.
9 תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יֹוצֵר תְּנַפְּצֵם	9 ‎تحطمهم بقضيب من حديد. مثل اناء خزّاف تكسّرهم
10 וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ	10 فالآن يا ايها الملوك تعقلوا. تأدبوا يا قضاة الارض‎.
11 עִבְדוּ אֶת־יְהוָה בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה	11 ‎اعبدوا الرب بخوف واهتفوا برعدة‎.
12 נַשְּׁקוּ־בַר פֶּן־יֶאֱנַף ׀ וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפֹּו אַשְׁרֵי כָּל־חֹוסֵי בֹו	12 ‎قبّلوا الابن لئلا يغضب فتبيدوا من الطريق لانه عن قليل يتقد غضبه. طوبى لجميع المتكلين عليه
13 וְעַל כָּל־אַרְזֵי הַלְּבָנֹון הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל־אַלֹּונֵי הַבָּשָׁן
14 וְעַל כָּל־הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל כָּל־הַגְּבָעֹות הַנִּשָּׂאֹות
15 וְעַל כָּל־מִגְדָּל גָּבֹהַ וְעַל כָּל־חֹומָה בְצוּרָה
16 וְעַל כָּל־אֳנִיֹּות תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל־שְׂכִיֹּות הַחֶמְדָּה
17 וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדֹּו בַּיֹּום הַהוּא
18 וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף
19 וּבָאוּ בִּמְעָרֹות צֻרִים וּבִמְחִלֹּות עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹונֹו בְּקוּמֹו לַעֲרֹץ הָאָרֶץ
20 בַּיֹּום הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפֹּו וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבֹו אֲשֶׁר עָשׂוּ־לֹו לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַחְפֹּר פֵּרֹות וְלָעֲטַלֵּפִים
21 לָבֹוא בְּנִקְרֹות הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹונֹו בְּקוּמֹו לַעֲרֹץ הָאָרֶץ
22 חִדְלוּ לָכֶם מִן־הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפֹּו כִּי־בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא׃ פ